משנה פסחים ג א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת פסחים · פרק ג · משנה א | >>

כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית


משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

אלו עוברין בפסח, כתח הבבלי, ושכר המדי, וחמץ האדומי, וזיתום המצרי, וזומן של צבעים ה, ועמילן של טבחים, וקולן של סופרים.

רבי אליעזר אומר, אף תכשיטי נשים.

זה הכלל ו, כל שהוא ממין דגן, הרי זה עובר בפסח.

הרי אלו באזהרה, ואין בהן משום כרת.


נוסח הרמב"ם

[עריכה]

אלו עוברין בפסח כותח הבבלי ושכר המדי וחומץ האדומי וזיתוס המצרי וזימא של צבעין ועמילן של טבחים וקולן של סופרים רבי אליעזר אומר אף טיפולי נשים זה הכלל כל שהוא מין דגן הרי זה עובר בפסח הרי אלו באזהרה ואין בהן משום כרת.

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

אלו עוברין - אלו מתבערים מן העולם. דאע"ג דאין עוברים עליהם על בל יראה א, מדרבנן מיהא צריכי ביעור ב, דהכי תנן לקמן שיאור ישרף ואע"ג דהאוכלו פטור:

כותח הבבלי - עשוי מפת מעופש וחלב. ורגילים לטבל בו את המאכל:

שכר המדי - שכר שהיו עושין במדי מחטים או שעורים שרויים במים:

וחומץ האדומי - חומץ שעשוי בארץ אדום, שנותנים שעורים [ביין] ג ומשהין אותם שם כדי שיחמיצו:

וזיתום המצרי - תלתא שערי ותלתא קורטמי הוא כרכום מדברי ונקרא בערבי קרטום ותלתא מלחא ד, ועושין אותו לרפואה. עד כאן חמץ הראוי לאכילה ע"י תערובת. מכאן ואילך חמץ נוקשה בעיניה:

וזומן של צבעים - מים שנותנים בהם סובין, ומשתמשים בהם הצבעים למלאכתן:

ועמילן של טבחין - [פת] שעושין מקמח תבואה שלא הביאה שליש בשולה, ומכסים בה את הקדרה לשאוב את הזוהמא:

וקולן של סופרים - עפר הרחיים מגבלין אותו במים, וסופרים מדבקים בו ניירותיהם:

רבי אליעזר - מוסיף, דאילו תנא קמא לית ליה אלא חמץ דגן גמור על ידי תערובת או חמץ נוקשה בעיניה, ור' אליעזר מוסיף אף תכשיטי נשים שהן חמץ נוקשה על ידי תערובת סממנים אחרים. ובגמרא פריך, תכשיטי נשים סלקא דעתך אלא אימא אף טפולי נשים, סולת שנשים טופלות ומחברות על בשרן עם סממנין אחרים להשיר את השער או להלבין ולעדן את הבשר. ואין הלכה כר"א:

כל שהוא מין דגן - מחמשת המינים, ומעורבין בהן מים. דאי אין בהם מים אלא מי פירות קיימא לן דמי פירות אין מחמיצין:

הרי אלו באזהרה - אם אכלן עובר בלאו:

ואין בהם כרת - דעל חמץ גמור ענוש כרת ואינו ענוש כרת על התערובת, אבל לוקה על אכילתו אם אכל כזית חמץ בתוך התערובת בכדי אכילת פרס ז. אבל אם לא אכל כזית חמץ בתוך התערובת בכדי אכילת פרס אינו לוקה מן התורה, מיהו איסורא מיהא איכא, דחמץ בפסח אוסר בתערובתו בכל שהוא:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(א) (על הברטנורא) ובמשנה ב' פ"ק דחלה פירש דעוברים בבל יראה, התם כפירוש הר"מ נקט וכפרש"י בכאן. ודבריו דהכא מדברי הר"נ הן וטעמיה דהא לאיסור אכילה בעינן קרא לרבינהו כדלקמן א"כ בל יראה מנלן:

(ב) (על הברטנורא) ואפילו לטעם ב' שכתב הר"ב בפ"ק דבדיקה הוא כדי שלא יעבור על ב"י החמירו חכמים לבערם מן העולם. כמ"ש התוספ' שם כו' ודייק מדתנן שיאור ישרף והרי נוקשה הוא:

(ג) (על הברטנורא) וחומץ סתם היינו דיין:

(ד) (על הברטנורא) ולשין אותן במים. הר"מ:

(ה) (על המשנה) צבעים. צבע עור אדום. רש"י:

(ו) (על המשנה) ממין דגן כו'. ר"א הוא דקא"ל. תוספ':

(ז) (על הברטנורא) ושאני משאר אסורי כרת כמו חלב ודם דיש בהן עונש כרת בכא"פ דגבי קרא דמחמצת שהיא תערובות לא כתיב ונכרתה. כ"מ. ועתוי"ט: