משנה מנחות ט ניקוד
«הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ט מנחות • הפרק הבא»
(א) שְׁתֵּי מִדּוֹת שֶׁל יָבֵשׁ הָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ:
- עִשָּׂרוֹן, וַחֲצִי עִשָּׂרוֹן.
- רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
- עִשָּׂרוֹן, עִשָּׂרוֹן, וַחֲצִי עִשָּׂרוֹן.
- עִשָּׂרוֹן, מֶה הָיָה מְשַׁמֵּשׁ?
- שֶׁבּוֹ הָיָה מוֹדֵד לְכָל הַמְּנָחוֹת.
- לֹא הָיָה מוֹדֵד,
- לֹא בְּשֶׁל שְׁלֹשָׁה לַפָּר,
- וְלֹא בְשֶׁל שְׁנַיִם לָאַיִל,
- אֶלָּא מוֹדְדָן עֶשְׂרוֹנוֹת.
- חֲצִי עִשָּׂרוֹן, מֶה הָיָה מְשַׁמֵּשׁ?
- שֶׁבּוֹ הָיָה מוֹדֵד חֲבִתֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל;
- מֶחֱצָה בַּבֹּקֶר,
- וּמֶחֱצָה בֵּין הָעַרְבַּיִם:
- שֶׁבּוֹ הָיָה מוֹדֵד חֲבִתֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל;
- הִין,
- וַחֲצִי הַהִין,
- וּשְׁלִישִׁית הַהִין,
- וּרְבִיעִית הַהִין,
- לֹג,
- וַחֲצִי לֹג,
- וּרְבִיעִית לֹג.
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בַּר צָדוֹק אוֹמֵר:
- שְׁנָתוֹת הָיוּ בַּהִין,
- עַד כָּאן לַפָּר,
- עַד כָּאן לָאַיִל,
- עַד כָּאן לַכֶּבֶשׂ.
- שְׁנָתוֹת הָיוּ בַּהִין,
- רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
- לֹא הָיָה שָׁם הִין;
- וְכִי מֶה הָיָה הַהִין מְשַׁמֵּשׁ?
- אֶלָּא מִדָּה יְתֵרָה שֶׁל לֹג וּמֶחֱצָה הָיְתָה,
- שֶׁבָּהּ הָיָה מוֹדֵד לְמִנְחַת כֹּהֵן גָּדוֹל;
- לֹג וּמֶחֱצָה בַּבֹּקֶר,
- וְלֹג וּמֶחֱצָה בֵּין הָעַרְבַּיִם:
- לֹא הָיָה שָׁם הִין;
- רְבִיעִית מַיִם לִמְצֹרָע,
- וּרְבִיעִית שֶׁמֶן לְנָזִיר.
- חֲצִי לֹג מֶה הָיָה מְשַׁמֵּשׁ?
- חֲצִי לֹג מַיִם לְסוֹטָה,
- וַחֲצִי לֹג שֶׁמֶן לְתוֹדָה.
- וּבַלֹּג הָיָה מוֹדֵד לְכָל הַמְּנָחוֹת;
- אֲפִלּוּ מִנְחָה שֶׁל שִׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן,
- נוֹתֵן לָהּ שִׁשִּׁים לֹג.
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר:
- אֲפִלּוּ מִנְחָה שֶׁל שִׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן,
- אֵין לָהּ אֶלָּא לֻגָּהּ,
- שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יד, כא):
- "לְמִנְחָה וְלֹג שָׁמֶן".
- שִׁשָּׁה לַפָּר,
- אַרְבָּעָה לָאַיִל,
- שְׁלשָׁה לַכֶּבֶשׂ;
- שְׁלֹשָׁה וּמֶחֱצָה לַמְּנוֹרָה,
- מֵחֲצִי לֹג לְכָל נֵר:
- נִסְכֵּי כְּבָשִׂים בְּנִסְכֵּי כְּבָשִׂים,
- שֶׁל יָחִיד בְּשֶׁל צִבּוּר,
- שֶׁל יוֹם בְּשֶׁל אֶמֶשׁ;
- אֲבָל אֵין מְעָרְבִין נִסְכֵּי כְּבָשִׂים בְּנִסְכֵּי פָּרִים וְאֵילִים.
- וְאִם בְּלָלָן אֵלּוּ בִּפְנֵי עַצְמָן וְאֵלּוּ בִּפִנֵי עַצְמָן וְנִתְעָרְבוּ,
- כְּשֵׁרִין;
- אִם עַד שֶׁלֹּא בָּלַל,
- פָּסוּל.
- הַכֶּבֶשׁ הַבָּא עִם הָעֹמֶר,
- אַף עַל פִּי שֶׁמִּנְחָתוֹ כְּפוּלָה,
- לֹא הָיוּ נְסָכָיו כְּפוּלִין:
- חוּץ מִשֶּׁל כֹּהֵן גָּדוֹל,
- שֶׁהָיָה גּוֹדְשָׁהּ לְתוֹכָהּ.
- מִדּוֹת הַלַּח, בֵּרוּצֵיהֶן קֹדֶשׁ;
- וּמִדּוֹת הַיָּבֵשׁ, בֵּרוּצֵיהֶן חֹל.
- רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:
- מִדּוֹת הַלַּח קֹדֶשׁ,
- לְפִיכָךְ בֵּרוּצֵיהֶן קֹדֶשׁ;
- וּמִדּוֹת הַיָּבֵשׁ חֹל,
- לְפִיכָךְ בֵּרוּצֵיהֶן חֹל.
- מִדּוֹת הַלַּח קֹדֶשׁ,
- רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
- לֹא מִשּׁוּם זֶה;
- אֶלָּא שֶׁהַלַּח נֶעְכָּר,
- וְהַיָּבֵשׁ אֵינוֹ נֶעְכָּר:
- חוּץ מִן הַבְּכוֹר וְהַמַּעֲשֵׂר וְהַפֶּסַח,
- וְהַחַטָּאת וְהָאָשָׁם;
- אֶלָּא שֶׁחַטָּאתוֹ שֶׁל מְצֹרָע וַאֲשָׁמוֹ טְעוּנִין נְסָכִים:
- חוּץ מִן הַבְּכוֹר וְהַמַּעֲשֵׂר וְהַפֶּסַח,
- חוּץ מִן הַפָּר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְוֹת,
- וְשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ.
- רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
- אַף שְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה.
- כָּל קָרְבְּנוֹת הַיָּחִיד טְעוּנִים סְמִיכָה,
- חוּץ מִן הַבְּכוֹר, וְהַמַּעֲשֵׂר, וְהַפֶּסַח.
- וְהַיּוֹרֵשׁ סוֹמֵךְ,
- וּמֵבִיא נְסָכִים,
- וּמֵמִיר:
- חוּץ מֵחֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה, וְקָטָן,
- סוּמָא, וְנָכְרִי, וְהָעֶבֶד,
- וְהַשָּׁלִיחַ, וְהָאִשָּׁה.
- וּסְמִיכָה,
- שְׁיָרֵי מִצְוָה.
- עַל הָרֹאשׁ, בִּשְׁתֵּי יָדַיִם,
- וּבִמְקוֹם שֶׁסּוֹמְכִין שׁוֹחֲטִין,
- וְתֵכֶף לִסְמִיכָה שְׁחִיטָה:
- שֶׁאֶחָד מֵנִיף לְכָל הַחֲבֵרִים,
- וְאֵין אֶחָד סוֹמֵךְ לְכָל הַחֲבֵרִים.
- וְחֹמֶר בַּתְּנוּפָה,
- שֶׁהַתְּנוּפָה נוֹהֶגֶת בְּקָרְבְּנוֹת הַיָּחִיד וּבְקָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר,
- בְּחַיִּים וּבִשְׁחוּטִין,
- בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים
- וּבְדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים;
- מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּסְּמִיכָה:
משנה מנחות, פרק ט':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב