משנה מנחות ט ב
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת מנחות · פרק ט · משנה ב | >>
שבע מדות של לח היו במקדש: הין, וחצי ההין, ושלישית ההין, ורביעית ההין, לוג, וחצי לוג, ורביעית לוג.
רבי אליעזר בר צדוק אומר, שנתות היו בהין, עד כאן לפר, עד כאן לאיל, עד כאן לכבש.
רבי שמעון אומר, לא היה שם הין.
וכי מה היה ההין משמש אלא מדה יתרה של לוג ומחצה היתה שבה היה מודד למנחת כהן גדול, לוג ומחצה בבקר ולוג ומחצה בין הערבים.
משנה מנוקדת
שֶׁבַע מִדּוֹת שֶׁל לַח הָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ:
- הִין,
- וַחֲצִי הַהִין,
- וּשְׁלִישִׁית הַהִין,
- וּרְבִיעִית הַהִין,
- לֹג,
- וַחֲצִי לֹג,
- וּרְבִיעִית לֹג.
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בַּר צָדוֹק אוֹמֵר:
- שְׁנָתוֹת הָיוּ בַּהִין,
- עַד כָּאן לַפָּר,
- עַד כָּאן לָאַיִל,
- עַד כָּאן לַכֶּבֶשׂ.
- שְׁנָתוֹת הָיוּ בַּהִין,
- רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
- לֹא הָיָה שָׁם הִין;
- וְכִי מֶה הָיָה הַהִין מְשַׁמֵּשׁ?
- אֶלָּא מִדָּה יְתֵרָה שֶׁל לֹג וּמֶחֱצָה הָיְתָה,
- שֶׁבָּהּ הָיָה מוֹדֵד לְמִנְחַת כֹּהֵן גָּדוֹל;
- לֹג וּמֶחֱצָה בַּבֹּקֶר,
- וְלֹג וּמֶחֱצָה בֵּין הָעַרְבַּיִם:
- לֹא הָיָה שָׁם הִין;
נוסח הרמב"ם
שבע מדות של לח היו במקדש -
- הין, וחצי ההין, ושלישית ההין, ורביעית ההין,
- לוג, וחצי לוג, ורביעית.
- רבי אלעזר ברבי צדוק אומר:
- שנתות היו בהין - עד כאן לפר, עד כאן לאיל, עד כאן לכבש.
- רבי שמעון אומר: לא היה שם הין,
- וכי מה היה הין משמש?
- אלא - מידה יתרה של לוג ומחצה היתה שם,
- שבה היה מודד למנחת כוהן גדול,
- לוג ומחצה בבקר, ולוג ומחצה בין הערביים.
פירוש הרמב"ם
המידה הזאת שהוא ההין, אין בידינו שום דבר למוד אותו בו. וזהו מה שתפס רבי שמעון באמרו וכי מה ההין משמש.
ומשה רבינו עשה אותו במדבר ומדד בו השמן לשמן המשחה, שנאמר "ושמן זית הין"(שמות ל, כד). לפיכך אמרו חכמים, הואיל והיה במשכן הין לא יצא מן המקדש מעולם אותה המידה. ורבי שמעון אומר, הואיל ואין בידינו דבר למוד אותו בו אין עושין אותו, לפי שהכל מסכימין שאין עושין שמן המשחה עד שיכלה מה שעשה משה רבינו כמו שבארנו פעמים.
ודבר תורה בנסכים "חצי ההין יהיה לפר, ושלישית ההין לאיל, ורביעית ההין לכבש"(במדבר כח, יד).
ועוד יתבאר אחר כך אי זה דבר מודדין בלוג וחצי לוג ורביעית לוג.
וכבר בארנו בתחילת המסכת הזאת שיעור הלוג, ושההין שנים עשר לוגין. ודע שהרביעית הוא על נכון רביעית לוג. וכבר זכרנו זה פעמים.
ופירוש שנתות - רישומין.
וכבר בארנו זה גם כן בפרק שלישי מהמסכתא הזאת, שהשמן המיותר בחביתי כהן גדול הוא שלושה לוגין.
ואין הלכה כרבי אלעזר, ולא כרבי שמעון:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
שנתות היו בהין - לא היה שם אלא הין, ובו היו סימנים מסמרות או פגימות:
עד כאן לפר - חצי ההין:
עד כאן לאיל - שלישית ההין:
ועד כאן לכבש - רביעית ההין. ואין הלכה כר' אליעזר:
וכי מה היה ההין משמש - שלא היה במקדש דבר שיהיה צריך להין שלם, שלעולם לא נצטרכו להין אלא בשמן המשחה בימי משה ואותו שמן עדיין הוא קיים ועומד, וא"כ לא היו צריכים להין:
אלא מדה יתירה - היתה שם להשלים השבע מדות ג:
למנחת כהן גדול - היו לה שלשה לוגין שמן, לוג ומחצה שחרית ולוג ומחצה בין הערביים:
פירוש תוספות יום טוב
הין. י"ב לוג כמ"ש הר"ב במשנה דלקמן:
וכי מה היה ההין משמש. פי' הר"ב שלעולם לא נצטרכו להין וכו' וכיון דלדורות לא הוה צריך לפי שעה הוא דעבדיה ואיגנז. ואידך כיון דהוה הוה. גמ'. [וז"ש הר"ב שאותו שמן עדיין הוא קיים ועומד. כ"כ רש"י בפי' החומש בריש כי תשא. למדו רבותינו ז"ל מדכתיב (שמות ל') זה יהיה לי לדורותיכם]:
אלא מדה יתירה כו'. פי' הר"ב להשלים השבע מדות. דהכי גמירי דשבע מדות של לח היו במקדש. ור"א בר צדוק לית ליה ואיבעית אימא מאי שבע מדות שבע מדידות גמ'. [ופי' רש"י וכולן בתוך כלי אחד] והקשו התוס' דהא לא קתני שנתות אלא לפר ואיל וכבש וא"כ ד' מדות היו והכי תניא בתוספתא א"ר אליעזר ד' מדות של לח היו במקדש:
שבה היה מודד למנחת כ"ג לוג ומחצה בבקר. ובברייתא א"ל חצי לוג היה שם ואפשר לשער בחצי לוג [ג' חצי לוגים בבקר וג' בערב] א"ל אף לדבריכם חצי לוג לא יעשה רביעית היתה שם ואפשר לשער ברביעית [דד' רביעית הוו לוג] אלא זה הכלל היה במקדש כלי שמשמש מדה זו. אינה משמש מדה אחרת. וכתבו התוס' ורבנן סברי דלא דמי. דמדה של לוג ומחצה לא צריכים אלא לחביתין. אבל חצי לוג צריך למילי טובא לסוטה לתודה ולמנורה [כדלקמן]:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(ג) (על הברטנורא) דהכי גמירי דז' מדות של לח היו במקדש. ור"א בר צדוק לית ליה כו' גמרא. ועתוי"ט:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
הין וחצי ההין וכו': מתני' ר"מ היא ור' יהודה פליג עליה וחשיב להו מלמטה למעלה רביעית חצי לוג לוג רביעית ההין שלישית ההין חצי ההין הין ובגמרא מפרש מאי מנייהו: בפי' רעז"ל צ"ל ובו היו סימנים מסומנות או פגימות וכו':
שנתות: ומאי שבע מדות דגמרינן שבע מדידות פי' לתוך כלי אחד דשנתות היו בהין. והקשו תוס' ז"ל דבתוספתא תניא א"ר אלעזר ב"ר צדוק ד' מדות של לח היו במקדש ובמתני' נמי לא קתני שנתות אלא לפר ואיל וכבש ע"כ. ואיתה בתוס' פ' בכל מערבין (עירובין דף כ"ט) ובפ' הספינה דף פ"ו:
וכי מה היה ההין משמש: רבנן סברי הוה הין דעבד משה לשמן המשחה דכתיב שמן זית הין ור"ש ס"ל כיון דלדורות לא הוה צריך לפי שעה הוא דעבדיה ואיגנז ואידך כיון דהוה הוה:
אלא מדה יתירה של לוג וכו': פי' אלא את מי אביא להשלים הז' מדות דגמרא גמרינן להו את לוג ומחצה שבו היה מודד שמן לחביתי כ"ג אמרו לו חצי לוג היה שם ואפשר לשער בחצי לוג ג' חצאי לוגין בבקר ושלשה בערב אמר להם אף לדבריכם חצי לוג [לא יעשה] דרביעית היה שם ואפשר לשער ברביעית דד' רביעיות הוו לוג אלא לפיכך לא היה משער לחביתין בג' חצאי לוג ולא לחצי לוג ברביעית הלוג דזה הכלל היה במקדש כלי שמשמש מדה זו אינו משמש מדה אחרת ור' אלעזר ב"ר צדוק לית ליה זה הכלל היה:
תפארת ישראל
יכין
שנתות: סימנים. ע"י מסמרות או פגימות:
עד כאן לפר: חצי הין שמן. וחצי הין יין:
עד כאן לאיל: שלישית ההין ליין וכן לשמן:
עד כאן לכבש: רביעית ההין לזה וכן לזה. והא דלא פליג נמי בלוג שיהיה בו שנתות לחצי ולרביעית הלוג. ה"ט. משום שהלוג כלי קטן. ואי אפשר להציץ בו יפה אחר השנתות שבו. א"נ משום דחצי לוג ורביעית הלוג אינן מפורשין בתורה. להכי ראוי לעשות למדתן מדה מיוחדת. כדי לחזק הקבלה [כתענית די"ז ב' וכתובות דנ"ו א']:
וכי מה היה ההין משמש: ר"ל והרי לא הוצרכו אליו כלל. שלא היה שום דבר במקדש נמדד בו. רק לשמן המשחה שעשה משרע"ה. ואחר כך נגנז מדלא הוצרכו לו עוד:
אלא מדה יתירה של לוג ומחצה היתה שבה היה מודד למנחת כהן גדול: הן חביתין הנ"ל:
לוג ומחצה בבקר: ר"ל לו' חלות שמקריבין אז. דהיינו רביעית הלוג לכל חלה:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת