משנה כלים כד ו
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק כד · משנה ו | >>
שלש בסיסיות הן.
שלפני המטה ושלפני סופרים, טמאה מדרס.
ושל דולפקי, טמאה טמא מת.
ושל מגדל, טהורה מכלום.
משנה מנוקדת
שָׁלֹשׁ בְּסִיסָיוֹת הֵן:
- שֶׁלִּפְנֵי הַמִּטָּה וְשֶׁלִּפְנֵי סוֹפְרִים,
- טְמֵאָה מִדְרָס;
- וְשֶׁל דְּלֻפְקִי,
- טְמֵאָה טְמֵא מֵת;
- וְשֶׁל מִגְדָּל,
- טְהוֹרָה מִכְּלוּם:
- שֶׁלִּפְנֵי הַמִּטָּה וְשֶׁלִּפְנֵי סוֹפְרִים,
נוסח הרמב"ם
שלש בסיסיות הן -
- שלפני המיטה, ושלפני סופרים - טמאה מדרס.
- ושל דלפקי - טמאה טמא מת.
- ושל מגדל - טהורה מכלום.
פירוש הרמב"ם
בסיס - היא תושבת. תרגום "כנו"(שמות ל, יח) "בסיסיה".
ואלו הדינים ראוין להן לפי תמונתן, ומה שנעשו אליו ובעבורו, שכל מה שנעשה למושב טמא מדרס.
וכל מה שיהיה מן הכלים לא נעשו למושב הנה הוא טמא טמא מת ושאר הטומאות, כמו שהשרשנו בראש זה הפרק.
וכל מה שאין עליו צורת כלי בשום פנים הנה הוא טהור מכל טומאה, רוצה לומר שלא יקבל טומאה כלל:
פירוש רבינו שמשון
בסיסאות. מיני ספסלים הן את הכיור ואת כנו מתרגמינן ית כיורא וית בסיסיה (שמות לא):
ושל מגדל טהור מכלום. לפי שהוא כמקצת המגדל וצורתו מוכחת עליו:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
בסיסאות - ואת כנו מתרגמינן וית בסיסיה:
ושל דלפקי - כלי עץ שמשימים בו צלוחיות ואשישות ואוכלים ומשקים, וממנו נוטלים ונותנים על השלחן. והבסיס שלפניו אינו לישיבה ח, אבל תורת כלי עליו:
ושל מגדל - אוצר של עץ. ארמריא"ו בלע"ז:
טהור מכלום - דלאו כלי הוא וצורתו מוכחת עליו:
פירוש תוספות יום טוב
ושל דלפקי. כתב הר"ב והבסיס שלפניו אינו לישיבה. אלא להניח עליה חפצים. מהר"ם. [*ומ"ש הר"ב דלפקי כלי עץ וכו'. וכ"כ לעיל רפכ"ב. ועי' מ"ש עליו שם בס"ד]:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(ח) (על הברטנורא) אלא להניח עליו חפצים. מהר"מ:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
ושל מגדל טהורה מכלום: לפי שהוא כמקצת המגדל וצורתו מוכחת עליו:
תפארת ישראל
יכין
שלש בססיות הן: ר"ל ג' מיני בסיס הן. ובסיס הוא כלי עם שולים. ולפעמים יש בו דפנות נמוכים. ועשוי להושיב עליו כלי אחר:
ושלפני סופרים: שיושבין בתוכו וכותבין:
טמאה מדרס: דהרי אדם שוכב או יושב עליו:
ושל דלפקי: שמעמידין בתוכו השולחן שמכינין עליו המאכלים והמשקין להביאן משם להשולחן שאוכל עליו [עי' לקמן פכ"ה סי' ו'] ומשים גם כוסות וקערות תוך חלול הבסיס שתחת השולחן:
טמאה טמא מת: מדיש לו ב"ק העשוי לקבלה:
ושל מגדל: שמושיבין ע"ג שראנק. כדי שלא יתרקב השראנק מלחלוחית הקרקע. וה"ה בעשוי להושיב ע"ג תיבה או שאר כלי:
טהורה מכלום: מדאין לו ב"ק. ואינו רק תשמיש כלי ולא לתשמיש אדם. מיהו ביש לה ב"ק ודאי מק"ט [כלעיל פי"ח מ"ב]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת