משנה כלים א דפוסים
משנה כלים, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
משנה א[עריכה]
אבות הטומאות, השרץ, ושכבת זרע, וטמא מת, והמצורע בימי ספרו, ומי חטאת שאין בהם כדי הזיה, הרי אלו מטמאין אדם וכלים במגע, וכלי חרש באויר, ואינם מטמאין במשא.
משנה ב[עריכה]
למעלה מהם, נבלה, ומי חטאת שיש בהם כדי הזיה, שהם מטמאין את האדם במשא לטמא בגדים במגע, וחשוכי בגדים במגע.
משנה ג[עריכה]
למעלה מהן, בועל נדה, שהוא מטמא משכב תחתון כעליון.
למעלה מהן, זובו של זב ורוקו ושכבת זרעו ומימי רגליו, ודם הנדה, שהן מטמאין במגע ובמשא.
למעלה מהן, מרכב, שהוא מטמא תחת אבן מסמא.
למעלה מן המרכב, משכב, ששוה מגעו למשאו.
למעלה מן המשכב, הזב, שהזב עושה משכב, ואין משכב עושה משכב.
משנה ד[עריכה]
למעלה מן הזב, זבה, שהיא מטמאה את בועלה.
למעלה מן הזבה, מצורע, שהוא מטמא בביאה.
למעלה מן המצורע, עצם כשעורה, שהוא מטמא טומאת שבעה.
חמור מכולם, המת, שהוא מטמא באוהל, מה שאין כולם מטמאין.
משנה ה[עריכה]
עשר טומאות פורשות מן האדם.
מחוסר כיפורים, אסור בקודש ומותר בתרומה ובמעשר.
חזר להיות טבול יום, אסור בקודש ובתרומה ומותר במעשר.
חזר להיות בעל קרי, אסור בשלשתן.
חזר להיות בועל נדה, מטמא משכב תחתון כעליון.
חזר להיות זב שראה שתי ראיות, מטמא משכב ומושב, וצריך ביאת מים חיים, ופטור מן הקרבן.
ראה שלש, חייב בקרבן.
חזר להיות מצורע מוסגר, מטמא בביאה, ופטור מן הפריעה ומן הפרימה ומן התגלחת ומן הציפורים.
ואם היה מוחלט, חייב בכולן.
פירש ממנו אבר שאין עליו בשר כראוי, מטמא במגע ובמשא, ואינו מטמא באוהל.
ואם יש עליו בשר כראוי, מטמא במגע ובמשא ובאוהל.
שיעור בשר כראוי, כדי להעלות ארוכה.
רבי יהודה אומר, אם יש במקום אחד כדי להקיפו בחוט ערב, יש בו להעלות ארוכה.
משנה ו[עריכה]
עשר קדושות הן:
ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות. ומה היא קדושתה? שמביאים ממנה העומר והביכורים ושתי הלחם, מה שאין מביאין כן מכל הארצות.
משנה ז[עריכה]
עיירות המוקפות חומה מקודשות ממנה, שמשלחין מתוכן את המצורעים, ומסבבין לתוכן מת עד שירצו.
יצא, אין מחזירין אותו.
משנה ח[עריכה]
לפנים מן החומה מקודש מהם, שאוכלים שם קדשים קלים ומעשר שני.
הר הבית מקודש ממנו, שאין זבים וזבות נדות ויולדות נכנסים לשם.
החיל מקודש ממנו, שאין גוים וטמא מת נכנסים לשם.
עזרת נשים מקודשת ממנו, שאין טבול יום נכנס לשם, ואין חייבים עליה חטאת.
עזרת ישראל מקודשת ממנה, שאין מחוסר כיפורים נכנס לשם, וחייבין עליה חטאת.
עזרת הכהנים מקודשת ממנה, שאין ישראל נכנסים לשם אלא בשעת צרכיהם, לסמיכה לשחיטה ולתנופה.
משנה ט[עריכה]
בין האולם ולמזבח מקודש ממנה, שאין בעלי מומין ופרועי ראש נכנסים לשם.
ההיכל מקודש ממנו, שאין נכנס לשם שלא רחוץ ידים ורגלים.
קדש הקדשים מקודש מהם, שאין נכנס לשם אלא כהן גדול ביום הכיפורים בשעת העבודה.
אמר רבי יוסי, בחמישה דברים בין האולם ולמזבח שוה להיכל: שאין בעלי מומין, ופרועי ראש, ושתויי יין, ושלא רחוץ ידים ורגלים נכנסין לשם, ופורשין מבין האולם ולמזבח בשעת הקטרה.
משנה כלים, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב