משנה בבא בתרא ו ניקוד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פרק ו

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח

עריכה

(א)

הַמּוֹכֵר פֵּרוֹת לַחֲבֵרוֹ וְלֹא צִמְּחוּ,

וַאֲפִלּוּ זֶרַע פִּשְׁתָּן,
אֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
זֵרְעוֹנֵי גִּנָּה שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִין,
חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן:
(ב)

הַמּוֹכֵר פֵּרוֹת לַחֲבֵרוֹ,

הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל עָלָיו רֹבַע טִנּוֹפֶת לִסְאָה.
תְּאֵנִים,
מְקַבֵּל עָלָיו עֶשֶׂר מְתֻלָּעוֹת לְמֵאָה.
מַרְתֵּף שֶׁל יַיִן,
מְקַבֵּל עָלָיו עֶשֶׂר קוֹסְסוֹת לְמֵאָה.
קַנְקַנִּים בַּשָּׁרוֹן,
מְקַבֵּל עָלָיו עֶשֶׂר פִּיטַסְיָאוֹת לְמֵאָה:
(ג)

הַמּוֹכֵר יַיִן לַחֲבֵרוֹ וְהֶחֱמִיץ,

אֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ.
וְאִם יָדוּעַ שֶׁיֵּינוֹ מַחֲמִיץ,
הֲרֵי זֶה מֶקַּח טָעוּת.
וְאִם אָמַר לוֹ:
יַיִן מְבֻשָּׂם אֲנִי מוֹכֵר לְךָ,
חַיָּב לְהַעֲמִיד לוֹ עַד הָעֲצֶרֶת.
וְיָשָׁן,
מִשֶּׁל אֶשְׁתָּקַד.
וּמְיֻשָּׁן,
מִשֶּׁל שָׁלֹשׁ שָׁנִים:
(ד)

הַמּוֹכֵר מָקוֹם לַחֲבֵרוֹ לִבְנוֹת לוֹ בַּיִת,

וְכֵן הַמְּקַבֵּל מֵחֲבֵרוֹ לִבְנוֹת לוֹ בֵּית חַתְנוּת לִבְנוֹ וּבֵית אַלְמְנוּת לְבִתּוֹ,
בּוֹנֶה אַרְבַּע אַמּוֹת עַל שֵׁשׁ,
דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר,
רֶפֶת בָּקָר הוּא זֶה.
הָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת רֶפֶת בָּקָר,
בּוֹנֶה אַרְבַּע אַמּוֹת עַל שֵׁשׁ.
בַּיִת קָטָן,
שֵׁשׁ עַל שְׁמוֹנֶה.
גָּדוֹל,
שְׁמוֹנֶה עַל עֶשֶׂר.
טְרַקְלִין,
עֶשֶׂר עַל עֶשֶׂר,
רוּמוֹ כַּחֲצִי אָרְכּוֹ וְכַחֲצִי רָחְבּוֹ.
רְאָיָה לַדָּבָר, הֵיכָל.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, הַכֹּל כְּבִנְיַן הֵיכָל:
(ה)

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוֹר לִפְנִים מִבֵּיתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ,

נִכְנָס בְּשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם נִכְנָסִין,
וְיוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם יוֹצְאִין,
וְאֵינוֹ מַכְנִיס בְּהֶמְתּוֹ וּמַשְׁקָהּ מִבּוֹרוֹ,
אֶלָּא מְמַלֵּא וּמַשְׁקָהּ מִבַּחוּץ.
וְזֶה עוֹשֶׂה לוֹ פּוֹתַחַת,
וְזֶה עוֹשֶׂה לוֹ פּוֹתַחַת:
(ו)

מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ גִּנָּה לִפְנִים מִגִּנָּתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ,

נִכְנָס בְּשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם נִכְנָסִים,
וְיוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם יוֹצְאִין,
וְאֵינוֹ מַכְנִיס לְתוֹכָהּ תַּגָּרִין;
וְלֹא יִכָּנֵס מִתּוֹכָהּ לְתוֹךְ שָׂדֶה אַחֶרֶת;
וְהַחִיצוֹן זוֹרֵעַ אֶת הַדֶּרֶךְ.
נָתְנוּ לוֹ דֶּרֶךְ מִן הַצַּד מִדַּעַת שְׁנֵיהֶם,
נִכְנָס בְּשָׁעָה שֶׁהוּא רוֹצֶה,
וְיוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁהוּא רוֹצֶה,
וּמַכְנִיס לְתוֹכָהּ תַּגָּרִין;
וְלֹא יִכָּנֵס מִתּוֹכָהּ לְתוֹךְ שָׂדֶה אַחֶרֶת;
וְזֶה וָזֶה אֵינָם רַשָּׁאִים לְזָרְעָהּ:
(ז)

מִי שֶׁהָיְתָה דֶּרֶךְ הָרַבִּים עוֹבֶרֶת בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ,

נְטָלָהּ וְנָתַן לָהֶם מִן הַצַּד,
מַה שֶּׁנָּתַן נָתַן,
וְשֶׁלּוֹ לֹא הִגִּיעוֹ.
דֶּרֶךְ הַיָּחִיד, אַרְבַּע אַמּוֹת.
דֶּרֶךְ הָרַבִּים, שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה.
דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ, אֵין לָהּ שִׁעוּר.
דֶּרֶךְ הַקֶּבֶר, אֵין לָהּ שִׁעוּר.
הַמַּעֲמָד,
דַּיָּנֵי צִפּוֹרִי אָמְרוּ,
בֵּית אַרְבַּעַת קַבִּין:
(ח)

הַמּוֹכֵר מָקוֹם לַחֲבֵרוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ קֶבֶר,

וְכֵן הַמְּקַבֵּל מֵחֲבֵרוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ קֶבֶר,
עוֹשֶׂה תּוֹכָהּ שֶׁל מְעָרָה אַרְבַּע אַמּוֹת עַל שֵׁשׁ,
וּפוֹתֵחַ לְתוֹכָהּ שְׁמוֹנָה כּוּכִין,
שְׁלֹשָׁה מִכָּאן וּשְׁלֹשָׁה מִכָּאן, וּשְׁנַיִם מִכְּנֶגְדָּן;
וְכוּכִין אָרְכָּן אַרְבַּע אַמּוֹת,
וְרוּמָן שִׁבְעָה, וְרָחְבָּן שִׁשָּׁה.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
עוֹשֶׂה תּוֹכָהּ שֶׁל מְעָרָה שֵׁשׁ אַמּוֹת עַל שְׁמוֹנֶה,
וּפוֹתֵחַ לְתוֹכָהּ שְׁלֹשָׁה עָשָׂר כּוּךְ:
אַרְבָּעָה מִכָּאן וְאַרְבָּעָה מִכָּאן, וּשְׁלֹשָׁה מִכְּנֶגְדָּן,
וְאֶחָד מִימִין הַפֶּתַח וְאֶחָד מִן הַשְּׂמֹאל;
וְעוֹשֶׂה חָצֵר עַל פִּי הַמְּעָרָה שֵׁשׁ עַל שֵׁשׁ,
כִּמְלֹא הַמִּטָּה וְקוֹבְרֶיהָ,
וּפוֹתֵחַ לְתוֹכָהּ שְׁתּי מְעָרוֹת,
אַחַת מִכָּאן וְאַחַת מִכָּאן.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
אַרְבַּע לְאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר,
הַכֹּל לְפִי הַסֶּלַע: