משנה בבא בתרא ו א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת בבא בתרא · פרק ו · משנה א | >>

המוכר פירות לחבירו ולא צמחו, ואפילו זרע פשתן, אינו חייב באחריותן.

רבן שמעון בן גמליאל אומר, זרעוני גנה שאינן נאכלין, חייב באחריותןב.

משנה מנוקדת

הַמּוֹכֵר פֵּרוֹת לַחֲבֵרוֹ וְלֹא צִמְּחוּ,

וַאֲפִלּוּ זֶרַע פִּשְׁתָּן,
אֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
זֵרְעוֹנֵי גִּנָּה שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִין,
חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן:

נוסח הרמב"ם

המוכר פירות לחברו - ולא צמחו,

אפילו זרע פשתן - אינו חייב באחריותן.
רבן שמעון בן גמליאל אומר:
זירעוני גינה שאינן נאכלין - חייב באחריותן.

פירוש הרמב"ם

אפילו זרע פשתן - שאין לוקחין אותו על הרוב אלא לזריעה.

והכל מודים שזרעוני גינה שאינן נאכלין חייב באחריותן - ליתן (להם) [לו] דמיהם בלבד.

ורבן שמעון בן גמליאל אומר, הדמים וכל מה שהפסיד בשביל הזרע, כאילו אמר חייב באחריות ההוצאה.

ואין הלכה כרבן שמעון בן גמליאל:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

המוכר פירות - סתם ולא פירש לאכילה או לזריעה:

אפילו זרע פשתן - דרובא קונים אותו לזריעה, מצי למימר אני לאכילה מכרתיו. דאין הולכין בממון אחר הרוב א:

רבן שמעון בן גמליאל אומר וכו' - בגמרא מוקי כולה מתניתין אליבא דרבן שמעון בן גמליאל וחסורי מחסרא והכי קתני, אפילו זרע פשתן אינו חייב באחריותן, הא זרעוני גינה שאינן נאכלין חייב באחריותן, דברי רשב"ג. שרבן שמעון בן גמליאל אומר זרעוני גינה שאינן נאכלין חייב באחריותן, דהוי מקח טעות דודאי לזריעה זבנינהו:

פירוש תוספות יום טוב

ואפילו זרע פשתן. כתב הר"ב דרובא קונים אותו לזריעה וכו'. דאין הולכין בממון אחר הרוב. אלא המוציא מחבירו עליו הראיה. ועיין מ"ש ברפ"ג דב"ק ובמשנה ז' פ"ב דמכשירין:

רבן שמעון ב"ג אומר וכו' כתב הר"ב בגמרא מוקי כולה מתניתין אליביה דרשב"ג וכו' והלכה כמותו. ומ"ש הרמב"ם בפירושו ואין הלכה כרשב"ג זה כפירושו במשנתינו דלא כאוקימתא דכולה מתניתין רשב"ג אלא דפליגי בהוצאה. כדפליגי ת"ק וי"א בברייתא. ורשב"ג כי"א. ואין הל' אלא כת"ק ועמ"ש בפרק דלעיל משנה י':

זרעוני גינה שאינן נאכלין חייב באחריותן. והני מילי דלא צמחו מחמת עצמן אבל מחמת דבר אחר כגון שלקו בברד או כיוצא בו איט חייב באחריותן. הרי"ף. וא"ת א"כ מאי קמל"ן פשיטא דהואיל שאין נקחין אלא לזריעה. ואינן ראוין לה אין לך מקח טעות גדול מזה. ונ"ל דהא אתא לאשמועינן דאע"פ שזרען ואי אפשר להחזירן חייב דהרי הוא כמו שפירש לו מוכר. לך וזרעם בקרקע. דסלקא דעתך אמינא נהי דמקח טעות הוא. מצי אמר ליה מוכר הבא לי חטי ואחזור לך דמיהם. קמ"ל דלא. ב"י סימן רל"ב בשם הר"ן:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(א) (על הברטנורא) אלא המוציא מחבירו עליו הראיה:

(ב) (על המשנה) חייב כו'. וה"מ דלא צמחו מחמת עצמן. אבל מחמת דבר אחר, כגון שלקו בברד או כיוצא בו אינו חייב באחריותן. הרי"ף. וא"ת א"כ פשיטא. ונ"ל דאשמעינן דלא מצי א"ל הב לי חטי ואחזור לך דמיהם. ב"י:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

המוכר פירות וכו':    ביד רפי"ו דהלכות מכירה וסימן ב' ג'. ובטור ח"מ סימן רל"ב:

אפילו זרע פשתן וכו':    ודלא כר' יוסי דפליג בברייתא וס"ל דחייב באחריותו ונותן לו דמי זרע. ואיכא נמי תנאי דאמרו לו לר' יוסי הרבה לוקחין אותו לדברים אחרים דס"ל נמי דאין חייב באחריותו ולא מטעם דאין הולכין בממון אחר הרוב אלא משום דאזלינן בתר רובא דאינשי שהרבה בני אדם לוקחין לדברים אחרים למאכל ולרפואה וכנגד אדם אחד שקנה עשר סאין לזריעה יש מאה בני אדם שקונין מיהת סאה אחת למאכל ולרפואה ובתר רוב לוקחין אזלינן. בפי' רעז"ל רשבג"א בגמרא מוקי לה לכולה מתניתין אליבא דרשב"ג. אמר המלקט בודילמא קאמר לה בגמרא ומדלא דחי לההוא ודילמא משמע דהכי קים לי' דכולה מתניתין רשב"ג היא. ועיין בנמקי יוסף ז"ל:

אפילו זרע פשתן:    אינו חייב באחריותו. דהא חזי לאכילה:

זרעוני גינה:    שאינם נאכלין כלל כגון זרע כרוב וקפלוט:

חייב באחריותן:    גמרא ת"ר מה ישלם מוכר ללוקח דמי הזרע בלבד ולא דמי היציאה בחרישה ושכר פועלין ויש אומרים אף הוצאה דקנסינן לי' ומפרש בגמרא דמאן יש אומרים רשב"ג:

רשב"ג אומר:    זרעוני גנה שאינם נאכלין חייבין באחריותן כן מצאתי בכל הספרים דגרסינן חייבין הרי"א ז"ל:

תפארת ישראל

יכין

המוכר פירות לחברו:    ולא פירוש אם לזריעה או לאכילה:

ואפילו זרע פשתן:    דרובן לזריעה, עכ"פ אין הולכין בממון אחר הרוב, להוציא מהמוחזק כשבא בידו בהיתר [והא דהולכין בדיינין אחר הרוב. ה"ט מדאינו רוב המקרה, רק רוב הכרעת השכל מרוב בני אדם, והוה המיעוט כליתא כלל [כך נ"ל פי' התוס'. ועמ"ש ב"ק פ"ג פי' ב'. עוד תירוץ אחר]:

זרעוני גנה שאינן נאכלין:    דאינו ראויין כלל לאכילה:

חייב באחריותן:    דודאי לזריעה קצינהו והוה מקח טעות, אפילו לא ידע המוכר שגרועות הן [(שו"ע חו"מ רלב, כ)]. מיהו בקנה ביצים ונמצאו סרוחות, נהגו שהמוכר פטור [שם י"ט]:

בועז

פירושים נוספים