משנה ברכות א דפוסים
משנה ברכות, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
משנה א[עריכה]
מאימתי קורין את שמע בערבית?
משעה שהכהנים נכנסים לאכל בתרומתן,
עד סוף האשמורה הראשונה; דברי רבי אליעזר.
וחכמים אומרים: עד חצות.
רבן גמליאל אומר: עד שיעלה עמוד השחר.
- מעשה שבאו בניו מבית המשתה. אמרו לו, לא קרינו את שמע.
אמר להם: אם לא עלה עמוד השחר, חייבין אתם לקרות.
ולא זו בלבד, אלא: כל מה שאמרו חכמים עד חצות — מצוותן עד שיעלה עמוד השחר.
הקטר חלבים ואברים — מצוותן עד שיעלה עמוד השחר.
וכל הנאכלין ליום אחד — מצוותן עד שיעלה עמוד השחר.
אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות? — כדי להרחיק את האדם מן העבירה.
משנה ב[עריכה]
מאימתי קורין את שמע בשחרית?
— משיכיר בין תכלת ללבן.
רבי אליעזר אומר: בין תכלת לכרתי.
(וגומרה) עד הנץ החמה.
רבי יהושע אומר: עד שלש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות.
הקורא מכאן ואילך לא הפסיד, כאדם הקורא בתורה.
משנה ג[עריכה]
בית שמאי אומרים: בערב כל אדם יטו ויקראו, ובבקר יעמדו, שנאמר: "ובשכבך ובקומך" (דברים ו, ז).
ובית הלל אומרים: כל אדם קורא כדרכו, שנאמר: "ובלכתך בדרך" (שם).
אם כן, למה נאמר "ובשכבך ובקומך"? בשעה שבני אדם שוכבים, ובשעה שבני אדם עומדים.
אמר רבי טרפון: אני הייתי בא בדרך, והטתי לקרות, כדברי בית שמאי, וסיכנתי בעצמי מפני הליסטים.
אמרו לו: כדאי היית לחוב בעצמך, שעברת על דברי בית הלל.
משנה ד[עריכה]
בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה,
ובערב שתים לפניה ושתים לאחריה .
אחת ארוכה ואחת קצרה.
מקום שאמרו להאריך, אינו רשאי לקצר.
לקצר, אינו רשאי להאריך.
לחתום, אינו רשאי שלא לחתום.
ושלא לחתום, אינו רשאי לחתום.
משנה ה[עריכה]
מזכירין יציאת מצרים בלילות.
אמר רבי אלעזר בן עזריה: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתיאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה בן זומא,
שנאמר: "למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך" (דברים טז, ג).
"ימי חייך" — הימים;
"כל ימי חייך" — הלילות.
וחכמים אומרים: "ימי חייך" — העולם הזה;
"כל ימי חייך" — להביא לימות המשיח.
משנה ברכות, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב