מפרשי רש"י על שמות יב לז
<< | מפרשי רש"י על שמות • פרק י"ב • פסוק ל"ז |
• א • ב • ג • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כז • כח • כט • ל • לא • לג • לד • לה • לו • לז • מ • מב • מג • מד • מה • מו • מט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיִּסְע֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל מֵרַעְמְסֵ֖ס סֻכֹּ֑תָה כְּשֵׁשׁ־מֵא֨וֹת אֶ֧לֶף רַגְלִ֛י הַגְּבָרִ֖ים לְבַ֥ד מִטָּֽף׃
רש"י
"מרעמסס סכותה" - ק"ך מיל היו ובאו שם לפי שעה שנאמר (שמות יט) ואשא אתכם על כנפי נשרים
"הגברים" - מבן עשרים שנה ומעלה
רש"י מנוקד ומעוצב
מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה – מֵאָה וְעֶשְׂרִים מִיל הָיוּ, וּבָאוּ שָׁם לְפִי שָׁעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים" (שמות יט,ד) (מכילתא כאן).
הַגְּבָרִים – מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה.
מפרשי רש"י
[סו] מבן עשרים שנה. שהרי מצינו כי המנין הראשון שהיה אחר יום הכפורים למלאכת המשכן ת"ר אלף, ואם כן צריך לומר גם כן "הגברים" דכתיב כאן הוא מבן עשרים, דאי פירוש "הגברים" היינו כל מי שנקרא איש, והיינו מבן י"ג, אם כן איך יתכן דאחר ו' חדשים היו בני כ' ת"ר אלף, אלא פירוש "הגברים" היינו מבן כ', ונקרא 'גבר' כאשר הוא יצא למלחמה להראות גבורה. והקשה הרא"ם דאם כן מאי "לבד מטף" דקאמר, כיון דכל שהוא פחות מבן כ' לא נמנה, דודאי כשהוא יותר מבן י"ג לא נקרא "טף", ויראה שאין זה קשיא, דקרא נקט העיקר שהוא הטף, והם הרבה מאד, שכל פחות מבן י"ג נקרא "טף", ואותם שהם יותר מבן י"ג שנים עד י"ט שנים הם מעטים, ונקט העיקר, כלומר "שש מאות אלף רגלי הגברים" לבד מטף שהיו הרבה מאד, לכך נקט "לבד מטף". וכן אמרו בני גד ובני ראובן "ערים נבנה לטפינו וכו'" (ר' במדבר לא, טז), ואף על גב דודאי לא עברו למלחמה רק היותר מבן כ', ולמה קראום "טפינו", אלא מפני שהטף הם עיקר, שהם הרבה, והאחרים טפלים אצלם: