מלבי"ם על משלי כט כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על משליפרק כ"ט • פסוק כ"א | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי כ"ט, כ"א:

מְפַנֵּ֣ק מִנֹּ֣עַר עַבְדּ֑וֹ
  וְ֝אַחֲרִית֗וֹ יִהְיֶ֥ה מָנֽוֹן׃



"מפנק מנוער עבדו, מי שמפנק עבדו" בל יעשה מלאכה "מנער", ע"י שהוא נער עדיין ואין בו כח, אז "אחריתו יהיה מנון", יהיה לו בו אונאה, כי יהיה בטל ממלאכה תמיד, אדרבה צריך להרגילו למלאכה ועבודה מנעוריו, שאז יהיה שוה כספו שנתן בעדו. והנמשל מי שמפנק הגוף שהוא עבד של הנפש בל יעבוד ויעמול בתורה ומצות מנערותו, כן ירפו ידיו גם בבואו בשנים, כי צריך להרגיל א"ע בעמל מנערותו:

ביאור המילות

"מפנק". תרגום מעדני מלך תפנוקי מלכא.

"מנון". שרשו ינה מענין אונאה:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.