מלבי"ם על משלי ב
<< · מלבי"ם על משלי · ב · >>
פסוק א
ביאור המילות
"אמרי ומצותי". עי' ההבדל בין אמירה ובין מצוה בס' התו"ה פ' צו (סי' א') ועל המצוה לא יפול לשון לקיחה, כמ"ש לקמן (י' ח') על חכם לב יקכ מצות, ויצדק עליהם לשון שמירה וצפונה, בל יליזו מנגד עיניו:פסוק ב
ביאור המילות
"לחכמה. לתבונה", התבאר (א' ב') שהחכמה לא תודע רק ע"פ הקבלה, והבינה יבין האדם מעצמו:פסוק ג
ביאור המילות
"לבינה, לתבונה". שם תבונה כולל התבונה הכללית אשר כבר התבונן על כל הדברים בכלל, והבינה הוא ההבנה בחלקי הענינים, וכבר התבאר (א' כ') שנתינת קול הוא פחות מן הקריאה, שהקורא ידבר עם הנקרא ויכוין אליו ביחוד, וזה לא יתכן עם התבונה הכללית שהיא מתעלמת מן האדם רק יתן קולו אליה מרחוק:פסוק ד
ביאור המילות
"תבקשנה, תחפשנה". החיפוש הוא יותר מן הבקשה, שמחפש במטמונים ובחורים ובמחבואים, והבקשה יכלול לפעמים רק בקשת הלב לבד:פסוק ה
פסוק ו
ביאור המילות
"חכמה, דעת, ותבונה". למעלה (א' ב'):פסוק ז
ביאור המילות
"ישרים, הלכי תם". גדר ישרים שהם ישרים בטבעם בין בשכלם ובינתם, בין במדותיהם, וגדר תמימים שמעשיהם קבועים על מצב אחד שעושים הכל לש"ש ולא ימוטו מעשיהם, ויצויר ישרים בלתי תמימים וכן בהפך, ויתבאר עוד לקמן (פסוק כ"א, י"א ג' י"א).
" תושיה", הם המעשים הנעשים לפי חקי החכמה, ושרשו יש, כי החכמה היא היש האמתי (לקמן ג' כ"א):פסוק ח
ביאור המילות
"לנצר ארחות משפט". יש הבדל בין דרך משפט, שהוא דרך הכולל, ובין ארחות משפט, שהם הארחות הפרטיים, שילך ה' בם לפי שעה ולפי הדור בענינים פרטיים המשתנים בכל דור ודור, ותפס פעל נצר שהוא יותר מן השמירה, כי ארחות אלה שמורים אצלו בהשגחה יתירה פרטיית:פסוק ט
- א) הדרך האמצעי הישר שהוא טוב תמיד,
- ב) "המעגל" שהוא הדרך הסבובי שלפעמים צריך לצאת מדרך הישר אל מעגל סבובי, כמו להתאכזר ולהתגאות נגד רשעים, וזה אינו טוב תמיד, כי מדות האכזריות והגאוה רעים בעצמם, רק שלפעמים הוא טוב אם על ידו יבוא אל דרך הישר, ועז"א "כל מעגל טוב":
ביאור המילות
"צדק, ומשפט, ומישרים". התבאר למעלה (א' ג'), "ומעגל" הוא הדרך הסבובי כמ"ש לקמן (ט"ו), והוא מקביל נגד מישרים שהוא דרך הישר כמ"ש (ישעיה כ"ו), והישר תמיד טוב שהוא הדרך האמצעי, אבל המעגל לפעמים טוב ולפעמים רע, לכן אמר כל מעגל טוב:פסוק י
ביאור המילות
"חכמה בלבך". גדר חכם לב ע"ל (י' ח'):פסוק יא
ביאור המילות
"מזמה". הם מחשבות העמוקות בחכמה (למעלה א' ד', לקמן ג' כ"א, ה' ב', ח' י"ב). וכשבא על הרע הם מחשבות עמוקות להרע לחברו (כמ"ש לקמן כ"ד ח'):
" תשמר, תנצרכה". הנוצר הוא יותר מן השומר (כמ"ש לקמן ד' ו', ה' ב', י"ג ג', ט"ו י"ז, תהלו' י"ב ח', קי"ט ל"ד, קמ"א י"ג ובכ"מ), כי להשמר מדברי תהפוכות ואפיקורסות צריך שמירה יתירה יותר כי קל יותר להלכד ברשתם, והעון יותר מזיק ומשחית:פסוק יב
ביאור המילות
"תהפכות". בא פה על דברים שהם הפך האמת באמונה שהשומר לזה היא הבינה המבחנת בין אמת ושקר כנ"ל (א' ב'), וכן כי דור תהפוכות המה (דברים ל"ב), ולשון תהפוכות תכרת (לקמן י' ל"א), על תהפוכות נגד האמת והאמונה:פסוק יג
ביאור המילות
"ארחות, דרכי". התבאר אצלי בכ"מ שדרך הוא הדרך הגדול הקבוע העובר מעיר לעיר, וארח הוא המסתעף מן הדרך הגדול אל הצד אל הכפרים, ושניהם דרך הרבים, שזה הבדלם מנתיב שהוא דרך היחיד, (ובאו בס' זה לקמן פסוק כ' ט"ו, ג' ו', ד' י"ד י"ח, ט' ט"ו, ט"ו י"ט):פסוק יד
ביאור המילות
"השמחים, יגילו". מבואר אצלי בכל התנ"ך שהשמחה מורה על השמחה התמידית, והגיל הוא על דבר מתחדש, כמו השומע בשורה טובה או המוצא מציאה וכדומה, (ובא בס' זה כ"ג כ"ד כ"ה, כ"ד י"ז):פסוק טו
ביאור המילות
"ארחתיהם, מעגלותיהם". המעגל הוא הדרך ההולך בעיגול ולא ביושר, וע"י הדרך העגולי יבוא אל הדרך הישר, התבאר (ישעיה כ"ו ו', נ"ט ה', תהלות י"ז ה', ס"ה י"ב, ק"מ ו', למעלה פ' ט' לקמן פ' י"ח, ד' י"א כ"ו, ה' ו' כ"א), ועל המעגל לא יצדק לשון עקש, כי המעגל אינו הולך ביושר, רק יצדק לשון נלוז. שהוא הסר ונוטה ממגמת חפצו, שאינו הולך במעגל לבא על ידו אל מחוז החפץ:פסוק טז
ביאור המילות
"זרה, נכריה". הזר יצוייר גם מי שהוא מאותו מקום אם הוא זר לאותו דבר, כמו הזר אצל תרומה וקדשים, אשת איש זרה לאחר, והנכרי היא מארץ אחרת והתבאר (ישעיה כ"ח):פסוק יז
פסוק יח
ביאור המילות
"מות, רפאים". עמ"ש ישעיה (כ"ו י"ד), שרפאים אחר המות:פסוק יט
פסוק כ
ביאור המילות
"דרך, ארחות". (ע"ל פסוק י"ג):פסוק כא
ביאור המילות
"ישרים תמימים". ע"ל (פסוק ז'):פסוק כב
<< · מלבי"ם על משלי · ב · >>