מלבי"ם על יחזקאל כג יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על יחזקאלפרק כ"ג • פסוק י"ג | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


יחזקאל כ"ג, י"ג:

וָאֵ֖רֶא כִּ֣י נִטְמָ֑אָה דֶּ֥רֶךְ אֶחָ֖ד לִשְׁתֵּיהֶֽן׃



"וארא" ואני ראיתי שהסבה לכ"ז הוא מפני "כי נטמאה", שהגם שלא עשו בפרהסיא כמו עשרת השבטים כמ"ש (ירמיה ג') והיה מקול זנותה ותחנף את הארץ[1], בכ"ז ה' ראה כי "דרך אחד לשתיהן" שסרו מאחרי ה' כמו עשרת השבטים:  



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

  1. ^ כוונתו כאן ליהודה שעשו מעשיהם בהסתר, כמו שפירש המלבי"ם בעצמו שם: "והיה מקול זנותה. ר"ל מסבת קול זנותה יען שחשבה להסתיר זנותה ויראה מפני הקול שלא יצא עליה קלא דלא פסיק, מסבת זה ותחנף את הארץ, חנפה להראות בגלוי שהיא אשה כשרה ויראת ה'":