מלבי"ם על דניאל ב מז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


(מז) "ענא מלכא ואמר לדניאל", כמתנצל שאינו פוגע בזה בכבוד ה', כי חושב שה' הוא אלהי אלהים, והנה בעת ההיא היו מיחסים לכל כח ממשלה אחרת כמו אלהי הרעם, אלהי הרוח והסער, אלהי הגשמים, אלהי הגבורה והתוקף, אלהי החכמה והרזים, ושיש גבוה שהוא אלהים על כולם, ועז"א שהוא מאמין שאלהי ישראל הוא אלהי כולם באלהות, וכולם תחתיו, וכן הוא האדון של המלכים ומגלה רזים, שכ"ז התברר ע"י החלום הזה, שהוא שולט על כל הזמנים ועל המלכים להקים ולהעדה, ויודע כל הרזים, כל זה נתברר ממה "די יכלת למגלא רזא דנה:"