מלבי"ם על דניאל ב מו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


(מו) " באדין, אז המלך נבוכדנצר נפל על אפיו והשתחוה לדניאל, ואמר לנסך לו מנחה וניחחין," כי חשב שיש בו אלהות, כמו שהיו הקדמונים חולקים אלהות לכל מי שראו בו ענין יוצא מדרך הטבע, ולכן תחת שיפול על אפיו לתת תודה לאלהי מרום השתחוה לדניאל, בחשבו שהוא אשר יופיע אלהי מרום שכינתו עליו והוא אמצעי בינו ובין בני אדם, וכמ"ש [מלאכי ב'] ובכ"מ מוקטר מוגש לשמי, שהיו מקטירים למי שחשבו שי"ל קורבה אל שם ה', ומבואר שדניאל לא קבל זאת ממנו וכ"ש חז"ל, וע"ז.