מכילתא על שמות יב כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מכילתא על שמותפרק י"ב • פסוק כ"א | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כד • כה • כט • ל • לא • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות י"ב, כ"א:

וַיִּקְרָ֥א מֹשֶׁ֛ה לְכׇל־זִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם מִֽשְׁכ֗וּ וּקְח֨וּ לָכֶ֥ם צֹ֛אן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶ֖ם וְשַׁחֲט֥וּ הַפָּֽסַח׃



עג. ויקרא משה לכל זקני ישראל מלמד שעשאן בית דין.

ויאמר אליהם הדבר יצא מפי משה לישראל, דברי רבי יאשיה. רבי יונתן אומר, הדבר מפי משה לאמר לזקנים והזקנים לכל ישראל. נם לו ר' יאשיה (אחד זה ואחד זה) מה נשתנה הדבר הזה מכל הדברות שבתורה, שכולן היו מפי משה לאמר לישראל, אף כאן הדבר מפי משה לאמר לכל ישראל. ומה תלמוד לומר (ויאמר וגו' ) ויאמר אליהם [וגו'] -אלא שמשה חלק כבוד לזקנים. וכן הקב"ה אמר למשה, משה חלוק כבוד לזקנים שנאמר לך ואספת את זקני ישראל וגו' (שמות ג), וכתיב וילך משה ואהרן ויאספו את כל זקני [בני] ישראל.

עד. משכו וקחו לכם . משכו מי שיש לו וקחו מי שאין לו. ר' יוסי הגלילי אומר, משכו מעבודה זרה והדבקו במצוה. רבי ישמעאל אומר, בא הכתוב ללמד (על כל העולין) למנין על הפסח (ומושכין) [שמושכין] את ידיהם ממנו עד שישחט, ובלבד (שיניח) את הפסח (כל) [כמות] שהוא. ר' יצחק אומר, בא (הפסח) [הכתוב] ללמדד על בהמה דקה שהיא נקנית במשיכה.

ושחטו את הפסח מצוה שישחטנו לשמו, אבל שחטו שלא לשמו עבר על מצוה. שומע אני יוכשר- תלמוד לומר (משכו וקחו לכם) שנה עליו הכתוב לפסול. מכאן אמרו [רפ"א דזבחים וידים פ"ד מ"ב עיי"ש] כל הזבחים שלא נזבחו לשמן כשרין אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה, חוץ מן הפסח ומן החטאת.


ראו גם: התורה והמצוה על שמות יב כא - פירוש מלבי"ם על המכילתא.




קיצור דרך: mdrjhlka-jm-12-21