מדרש לפירושים/חלק ב/יב

מדרש לפירושים (עולם גדול) - לר' אליעזר פישל מסטריזוב

חלק א:    א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל

חלק ב:    א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ

נספחים:    הסכמות • דף שער • הקדמות: א - ב - ג

דרוש השנים עשר - אדם

הנה נא ידעת מ"ש האר"י זלה"ה איך שאות א' האמצעי שבתוך וא"ו דשם מ"ה הוא סוד שם אהי"ה שבבינה. ואז הוא השם מ"ה, סוד אדם בחושבן. ואמנם בהסתלק אות א' זו למעלה אזי נעשה השם חושבן דם. ואות א' זו שהוא סוד אהי"ה הוא גם כן סוד דם; כי אהי"ה בריבוע כזה: א' א"ה אה"י אהי"ה - בגימטריא דם, והוא סוד "רביעית דם הנפש" שהוא שם אהיה בריבוע כאמור.

וזהו סוד מאחז"ל (נדה לא, א) אמו מזרעת אודם. וזהו סוד (הושע ד, ב) "דמים בדמים נגעו" שהוא סוד השני שמות אלו שכל אחד חושבן דם. אמנם כאשר מתחברת א' זו בשם מילוי אלפי"ן -- אז הוא סוד אדם. והרי כל סוד א' זו הוא סוד דם האדם. וזהו סוד הפסוק (בראשית ט, ו) "שופך דם האדם באדם דמו ישפך" - באדם דייקא - שגורם שאות א' מסתלק ונשאר מן אדם - דם, ולפיכך דמו ישפך והוא בכתובים במקומות הרבה.

ולדעתי זהו סוד (תהלים ל, י) "מה בצע בדמי" - בצע לשון גזילה כנודע, ואמר שעל ידי דמי ח"ו נגזל השם מה ונחסר ממנו אות א האמצעי ונשאר סוד דם. וזה גם כן סוד (בראשית לז, כו) "מה בצע כי נהרוג את אחינו וכסינו את דמו" - דמו דייקא. והבן. כי תדע בכל מקום שאנו אומרים למעלה סוד אדם הכוונה על שם מה שעולה בחשבון אדם, וחלילה לטעות בדמות אדם גשמי -- הזהר והזהר. ובמקום אחר הארכתי בענין תוארים הכתובים אצל השם יתברך. ובענין האמור אמרתי רמז נפלא בכתוב (ישעיה ב, כב) "חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו" שמזהיר שלא תטעה בענין אדם הכתוב אצל השם שיהיה ח"ו כדמות אדם התחתון חלילה. ועל זה אמר "כי במה נחשב" הוא, רק תדע שבכל מקום הוא נחשב במספר שם מ"ה שבגימטריא אדם וכאמור. ואין כאן מקומו להאריך.

ודע עוד מ"ש הקדמונים שכאשר עוונות גורמים ח"ו להסתלק אות א' של אדם ונשאר דם - אז נסתלק גם כן אות א' ונשאר מת מן אמת, כי סוד אדם וסוד אמת - הכל אחד כנודע, ולכן שוים במספר קטן. וסוד הדבר תבינהו עם האמור. כי עיקר שם אדם נשלם על ידי אות א' האמצעי שהוא סוד אהי"ה. והנה אהי"ה פעמים אהי"ה אהי"ה פעמים אהי"ה שווה 441 בגימטריא אמת כנודע. הרי מבואר שסוד אחד להם.

עוד זאת בינותי בספרים שהיה זה חטא אדם הראשון בסוד מאחז"ל (בראשית רבה, יט) "ותקח מפריו ותאכל - א"ר אייבו סחטה ענבים ונתנה לו", עכ"ל. ובדם ענבים סותה נתלכלך ובגלל הדבר הזה פרחה אל"ף מן אדם ונשאר דם - הואיל ומדם ענב שתת חמר. וזהו סוד (דניאל ה, א) "לקבל אלפא חמרא שתי" האמור בבלשצר דאלולי פריחת האלף לא היה ממשלה לאותו הרשע. ונתקן חטא זה בדם פסח - ונתנו על שתי המזוזות ועל המשקוף שהם בדמות שני יודי"ן וי"ו שהם סוד אות א כנודע. ומה גם כי שתי מזוזות והמשקוף רומזים לג' אבות אשר ראשי שמותם עולה כ"א, וזהו סוד אות א בציור יו"ד בגימטריא כ' - עם א' עצמה - הרי כ"א. וזהו שאמר הכתוב (שמות יב, ז) "ונתנו על שתי מזוזות ועל המשקוף וגו'", (שמות, יג) "והיה הדם לכם לאות" - אות דייקא - היינו אות א', כי תיקון אבות יצורף לדם פסח ויחזור לקדמותו להיות אדם שלם באות א', וכדאיתא באורך בספר נ"ב מצוה ו', עיין שם.

ולדעתי זהו סוד שחטא אדם הראשון גרם מיתה לעולם, כי מכיון שנחסר אות א מן אדם ונשאר דם - נחסר גם כן אות א של אמת ונשאר מת - וגרם מיתה. והנה וא"ו זה של שם מ"ה מלא א' הוא בגימטריא אחד. וחז"ל הגידו (ראש השנה לב, א) "בראשית נמי מאמר הוא", ומלת בראשית במספר קטן עולה וא"ו, חושבן אחד. וזהו סוד מאחז"ל (משנה, אבות ה) "והלא במאמר אחד יכול להבראות" וכנודע ליודעי חן.

וזהו לדעתי סוד הכתוב (קהלת ז, כח) "אדם אחד מאלף מצאתי" - קרי ביה מאַלף בפתח, ור"ל שיהיה סוד אדם ולא דם, ואז הוא סוד אחד - וא"ו בגימטריא אחד. כל זה מצאתי על ידי אות אל"ף שבתוך וא"ו.

וסוד מ"ה י"ג שהוא אדם אחד הוא בגימטריא נח הצדיק בסוד יסוד המחבר א"ח עם ד' כנודע בסוד (דה"א כט, יא) "כי כל בשמים ובארץ" ותרגום "דאחיד בשמיא ובארעא", וכדאיתא בזוהר משפטים דף קי"ו ע"א (ח"ב קטז, א), ובתיקונים תיקון ע' דף קכ"ח ע"א ו'. וזהו סוד מאחז"ל (סוטה מז, א) "חן אשה על בעלה". ואין כאן מקום ביאורן של הדברים אלו.

ובזה מובן גם כן מה שיסד הפייט במוסף דראש השנה "אמת חותמו" - להודיע כי הוא אחד מלבד מה שכתבתי בדרוש האמת עיין שם מובן עם האמור גם כן בסוד וא"ו שבגימטריא אחד והוא עיקרו של אדם ושל אמת. וק"ל.

ומעתה נאמר שכל זה הוא בסוד יעקב כי הוא שם מ"ה. וזהו סוד מאחז"ל (בבא מציעא פד, א) "שופריה דיעקב אינו מעין שופריה דאדם". וגם כי הוא סוד וא"ו. וגם כי הוא תיקון אדם הראשון. וגם כי הוא סוד אמת בסוד (מיכה ז, כ) "תתן אמת ליעקב" וכנודע. ואמנם עשו הוא סוד דם בסוד מאחז"ל (פסיקתא ומובא בילקוט) "ויצא הראשון אדמוני - ששתה במעי אמו דם נדתה", ולכן ממילא הוא סוד מת.

הנה לאות א' - לו משפט הבכורה כנודע. ולכן מסר יעקב נפשו על הבכורה. וז"ש עשו "הנה אנכי הולך למות ולמה זה לי בכורה". וסודו מבואר בספר הליקוטים כי עשו לקח חלק הרע מן עשרה מיני דמים - י' פעמים ד"ם י' פעמים ד"ם שווה 440 בגימטריא מת, עיין שם. אי נמי הכי פירושו: הנה אנכי הולך למות אחרים, ומפרש למי? ואמר "ולמה זה" - כלומר לשם מ"ה זה שכנגדי, וכנודע שפגם בקדושה נקרא בשם 'מיתה' כמו שכתבנו כמה פעמים. וז"ש "לי בכורה" - כלומר שאז ממילא אני אהיה בכור, והיינו כאמור בסוד הסתלקות א מן אדם שנשאר דם ומן אמת ונשאר מת. והמשכיל יבין.

וזהו סוד (משלי טז, כח) "ונרגן מפריד אלוף" - סוד אות אלף האמור. ורצה עשו להמית את יעקב - כלומר לעורר חטא אדם הראשון שגרם מיתה ועל הז נתעוררו חז"ל ואמרו (תענית ה, ב) "יעקב לא מת" - כי אדרבה הוא תיקון חטא אדם שגרם מיתה. וזהו סוד "ויעקב איש תם" - היפך של מת, כי לא מת. והבן.

ועם אלו הדברים הבנתי מאחז"ל (בראשית רבה, לד) וזה לשונם: "מיד איש אחיו - זה עשו שנאמר הצילני נא מיד אחי מיד עשו, אדרוש נפש אדם - אלו ישראל שנאמר ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם, שופך דם האדם באדם וכו'", עכ"ל עיין שם. ועל פי דרכנו מובן היטב. וסוד מלת "מיד" הוא סוד י' דם - כלומר י' פעמים ד"ם שבגימטריא מת כאמור. וסוד אדם אתם האמור בכתוב - לדידי הוא סוד אדם אמת ששניהם אחד כמו שבארתי וק"ל.

ובזה מובן מאחז"ל (בראשית רבה, פה) ש"תומים בבטנה" חסר א' מפני שהיה אחד מהם רשע, ומפורש ביותר בזוהר יתרו (ח"ב עח, ב) וזה לשונו: "ובגין דהוה תמן ההוא רשיעא אתסלק מתמן אל"ף", עכ"ל, והיינו בסוד אות א' האמור. ומה שנקרא "עשו הרשע" הוא בהיפך אתוון עשר שהוא סוד י' פעמים ד"ם כאמור. וזהו שאמר "בגין דהוה תמן ההוא רשע" דייקא "אסתלק מתמן אלף" דייקא. והמשכיל יבין.

וזהו סוד מאמר הזוהר פרשת יתרו דף פ"ו ע"א (ח"ב פו, א) וזה לשונו: "תאני ר' שמעון זכאין אינון ישראל דקב"ה קרא לון אדם דכתיב (יחזקאל לד, לא) "ואתן צאני וכו' אדם אתם" - מאי טעמא קרא לון אדם? משום דכתיב (דברים ד, ד) "ואתם הדבקים בה' אלהיכם" - אתם ולא שאר וכו', ובגין כך אדם אתם - אתם קרוים אדם", מלבד פשוטו, שהוא סוד שם מ"ה בגימטריא אדם. וז"ש "משום דכתיב ואתם הדבקים וגו'" - רומז גם כן אל האמור - סוד אתם הוא סוד אמת - חותמו של הקב"ה. וז"ש "ובגין כך". וק"ל. והנה זהו סוד "ויעקב איש תם" - עם אות א' - הרי אתם סוד אמת וכנדוע מספר הקנה בסוד מזוזות שהבאתי כמה פעמים.

ועתה אומר עוד משנלע"ד בסוד מלת אדם, ואומר כאשר נסתלקו אות א מן אדם וא' מן אמת כאמור - אז נסתלק גם כן אות א' של אדני ונשאר דין, כי אות א' של אדנ"י הוא הממתיק את הדי"ן. וכנודע בדברי הרב זלה"ה בסוד נער נערה שהוא סוד ה' פעמים דין - חושבן נער - ש"ך דינים. עם ה' אלפין בגימטריא נערה - חושבן שכ"ה בסוד (אסתר ז, י) "וחמת המלך שככה". זהו הנלע"ד לומר שבהסתלקות א של אדם נסתלק גם כן א של אדני ונשאר דין גמור, והוא בסוד שורש ש"ך דינים שהוא סוד ז' מלכים - ז' פעמים אדם ז' פעמים אדם שווה 315 בגימטריא שט"ו, ועם ה' אתוון אלהים -- הרי ש"ך. ובסוד (איכה ג, לו) "לעות אדם בריבו" - סופי תיבות מות - הרי שהכל סובב הולך על אות א של אדם. והמשכיל יבין.

ונלע"ד לומר מעתה שכל זה רמוז בשם אדם בג' אותיות שבו. כי אות א של אדם הוא מה שאנו מדברים בו והוא א של שלשתן: אדם אמת אדני. ואות השני של אדם שהוא ד' הוא הראשון באותיות דני שהוא דין הנשאר מאדני. ואות השלישי של אדם שהוא מ"ם - הוא הראשון באותיות מת הנשארים מן אמת. ונמצא מזה שאות א של אדם הממתיק שלש אלה -- אמת אדם אדני. ולפיכך כתיב א' רבתי במלת אדם בהתחלת דברי הימים. כנלע"ד.

ומעתה תדע סוד נמרץ. כי הנה אמת הוא סוד אהי"ה כמו שכתבנו לעיל -- הרי שהוא סוד בינה. ואדם סוד מ"ה הוא תפארת - סוד הוי"ה. ואדני הוא סוד מלכות. הרי שלשתן הם סוד בינה תפארת מלכות. והם סוד אהי"ה הוי"ה אדני. ואדם האמצעי כוללם כנודע. וזהו סוד הנאמר אצל יעקב שהוא אדם - "ויעבר את מעבר יבק" - הוא סוד שם הקדוש יב"ק שהוא חושבן אהי"ה הוי"ה אדני כנודע. ועל פי דרכי אתי שפיר היטב. והמשכיל יבין.

והנה עשו רצה לעורר חטא אדם ולהסתלק בקטרוגו אות א של אדם כנ"ל שהוא סוד אחד - סוד אחד מאלף. ומזה מובן מאחז"ל (רבה קהלת דף ק"ט ע"ג) וזה לשונם: "וחוטא אחד - זה עשו הרשע שאבד חמדתו וטובו של עולם הבא", עכ"ל. וחוטא אחד דייקא - סוד וא"ו שבגימטריא אחד. ועל ידי זה נסתלק גם א' של אמת שהוא סוד אהי"ה, סוד עולם הבא - בינה. וז"ש שאבד חמדתו וטובו של עולם הבא דייקא - סוד בינה. והבן.

והנה אות א' בגימטריא כ' שהוא בציור יו"ד כנזכר לעיל. וז"ש "ויגע בכף" - קרי ביה בכָף.

"ישראל יהיה שמך" ואמרו חז"ל שהודה לו על הברכות - ראה נא אחי אם תחבר סוד י' אל ישראל אז הוא חושבן תקנ"א - גימטריא ממש אמת אדם אדני. וזהו סוד מאחז"ל (מגילה כג, א) "כל בי עשרה שכינתא שריא" "כל דבר שבקדושה לא יהיה פחות מעשרה" - כי כיון שהם עשרה ישראלים אז ניתוסף י' אל מספר ישראל ונתקנו אמת אדם אדני. והמשכיל יבין. וזהו סוד מאמר עשו: "יש לי רב" - שלשה מלות אלו בגימטריא הכי הוו.

וזהו שאמר הכתוב "ויבא יעקב שלם" - ראה נא סוד מלת ויבא בא לומר על כל הא דאמרן. אות ו' שחשבונו י"ב - ו"ו ניתוסף בתוכם באמצעותם אות א' כזה וא"ו. וזהו ו' יב א. ‏‏"יעקב שלם" - כפשוטו, שיעקב שהוא אדם נעשה שלם באות א'. ומה שהיה סוד דם נעשה אדם שלם. ושני מלות אלו יעקב שלם בגימטריא ממש כמנין יש לי רב שאמר עשו שהוא מספר אמת אדם אדני עם הכולל, ונעשה שלם בהם.

והנה נא ידעת כי אמת הוא תורה כמו שאמר הכתוב (מלאכי ב, ו) "תורת אמת היתה בפיהו", ואדם הוא גוף בריח התיכון - קו האמצעי. ואדני הוא ממון - סוד העושר שבצפון, כי עיקר המלכות מן הגבורות. ולזה כוונו חז"ל (שבת לג, ב) שלם בגופו - אדם. שלם בממונו - אדני. שלם בתורתו - אמת. שנעשה שלם בשלשתן.

וזהו גם כן רמז הכתוב (עובדיה א, יח) "והיה בית יעקב אש" - נוטריקון אדם שלם. גם ראשי תיבות שלשה אלפין שהם ג' אלפין של א'מת א'דם א'דני כנז"ל. "ובית יוסף להבה" - הוא סוד אדם אחד הנזכר לעיל שהוא סוד יסוד כנז"ל. ועל ידיהם "בית עשו לקש" - פיזור לרשעים. ומזה תבין גם כן סוד מאחז"ל (בבא בתרא קכג, ב) שיוסף הוא שטנו של עשו, עיין שם. והיינו כי הוא סוד נח - סוד חן אשה על בעלה הנז"ל. ובו נשלם סוד אדם אחד מאלף הנז"ל. ולפיכך הוא שטנו של עשו שרצה להחסיר אות א' וכאמור.

והנה על פי מ"ש בסוד "ויעקב איש תם" שהוא סוד אמת. גם ראשי תיבות "ויעקב איש תם" הוא אות - סוד הכתוב "והיה הדם לכם לאות" הנז"ל. והוא אדם. וז"ש "יושב אהלים" - בין שני אהלים - אמת למעלה ואדני למטה. והוא סוד אוהל לאה ואוהל רחל. והמשכיל יבין.

ומעתה מאחז"ל (בראשית רבה, עט) "ולפי שכתוב ויעקב איש תם לפיכך ויבא יעקב שלם" עכ"ל -- הרי הוא כמבואר.

נשלם דרוש השנים עשר בס"ד

---