בראשית רבה עט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · בראשית רבה · עט · >>

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י

פרשה עט[עריכה]

בראשית רבה פרשה עט פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח

בראשית רבה · עט · א · >>


א.    [ עריכה ]
וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם (איוב ה) בשש צרות יצילך ובשבע לא יגע בך רע אין שית אינון אנא קאים בהון ואין שבע אינון אנא קאים בהון (שם) ברעב פדך ממות כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ ובמלחמה מידי חרב יש לאל ידי לעשות עמכם רע (שם) בשוט לשון תחבא א"ר אחא קשה לשה"ר שמי שבראו עשה לו מקום שיטמן בתוכו (שם) ולא תירא משוד כי יבא זה עשו ואלופיו (שם) לשוד ולכפן תשחק זה לבן שבא כפון על ממונו לשודדו (שם) כי עם אבני השדה בריתך וגו' ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו (שם) וידעת כי שלום אהלך מעשה ראובן ובלהה מעשה יהודה ותמר (שם) ופקדת נוך ולא תחטא אבינו יעקב בן פ"ד שנה היה ולא ראה טפת קרי מימיו (שם) וידעת כי רב זרעך וצאצאיך כעשב השדה אמר ר' יודן לא נפטר אבינו יעקב מן העולם עד שראה ס' רבוא מבני בניו (שם) תבא בכלח אלי קבר כעלות גדיש בעתו ר' יצחק ורבנן ר' יצחק אמר תבא לח אלי קבר ורבנן אמרי תבא בכולא אלי קבר מלא שאינו חסר כלום שנאמר ויבא יעקב שלם:

<< · בראשית רבה · עט · ב · >>


ב.    [ עריכה ]
וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם (תהלים קכט) שיר המעלות רבת צררוני מנעורי יאמר נא ישראל אמר לו הקב"ה ויכלו לך אמר לו גם לא יכלו לי ויבא יעקב שלם (שם לד) רבות רעות צדיק וגו' רבות רעות זה עשו ואלופיו צדיק זה יעקב ומכולם יצילנו ה' ויבא יעקב שלם (שם קכא) ה' ישמר צאתך ובואך מעתה ועד עולם ישמר צאתך ויצא יעקב ובואך ויבא יעקב שלם:

<< · בראשית רבה · עט · ג · >>


ג.    [ עריכה ]
ר' חייא בר אבא פתח (איוב ח) אם זך וישר אתה וגו' ושלם נות צדקך אם זך וישר אתה היית אין כתיב כאן אלא אתה הא לשעבר לא היה צדיק כי עתה יעיר עליך עתיד הקב"ה להתעורר עליך ולשלם לך כל צדקות שעשית ולפי שכתוב (בראשית כה) ויעקב איש תם יושב אהלים לפיכך ויבא יעקב שלם רבי ברכיה פתח (איוב כב) ותגזר אומר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור ותגזר אומר ויקם לך זה יעקב ועל דרכיך נגה אור על שני דרכיך נגה אור לפי שכתוב (בראשית כח) אם יהיה אלהים עמדי וגו' (שם) והנה אנכי עמך ושמרתיך ושבתי בשלום אל בית אבי וכתיב ויבא יעקב שלם:

<< · בראשית רבה · עט · ד · >>


ד.    [ עריכה ]
וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם כתיב (תהלים קכו) הזורעים בדמעה ברנה יקצורו הזורעים בדמעה זה אבינו יעקב שזרע את הברכות בדמעה (בראשית כז) אולי ימושני אבי ברנה יקצורו (שם כו) ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ (תהלים קכו) הלוך ילך ובכה (בראשית כז) וישא את קולו ויבך (תהלים קכו) נושא משך הזרע שנמשך למקום שעתיד להזרע משם דכתיב (בראשית כח) וקח לך משם אשה (שם) וישלח יצחק את יעקב וילך פדנה ארם אל לבן בן בתואל בא יבא ברנה נושא אלומותיו אתא טעון עולימין ועולימתא:

<< · בראשית רבה · עט · ה · >>


ה.    [ עריכה ]
וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם שלם בגופו לפי שכתוב (שם לב) והוא צולע על ירכו ברם הכא שלם בגופו שלם בבניו לפי שכתוב בו (שם) אם יבא עשו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה ברם הכא שלם בבניו שלם בממונו אף על גב דא"ר אבון בשם ר' אחא תשע שנים היה מכבד אבינו יעקב את עשו באותו הדורון ברם הכא שלם בממונו ר' יוחנן אמר שלם בתלמודו אבל יוסף שכח שנאמר (שם מא) כי נשני אלהים את כל עמלי ולהלן הוא אומר (משלי יז) נפש עמל עמלה לו:

<< · בראשית רבה · עט · ו · >>


ו.    [ עריכה ]
"וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר" חנן את הפנים שבעיר התחיל משלח להם דורונות.

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "ויחן את פני העיר" התחיל מעמיד הטליסין ומוכר בזול הד"א שאדם צריך להחזיק טובה למקום שיש לו הנאה ממנו.

רבי שמעון בן יוחאי ורבי אלעזר בריה הוו טמירין במערתא י"ג שנה ביומי דשמדא והיו אוכלין חרובין של גרודא עד שהעלה גופן חלודה לסוף י"ג שנין נפק יתיב על תרע מערתא חמא חד צייד קאים וצייד ציפורין וכד הוה שמע ר"ש ברת קלא אמרה מן שמיא דימוס דימוס פסגא וכד הוה שמע ברת קלא אמרת ספקולא הות מתצדה ונלכדה אמר ציפור מבלעדי שמיא לא מתצדא על אחת כמה וכמה נפש דב"נ נפק ואשכח מיליא משדכן ונתבטלה הגזירה אתון ואסחון בהדא בי בני דבית מוקד דטבריא א"ל בריה כל הדא טבתא עבדת לן טבריא ולית אנן מדכן יתה מן קטוליא אמר צריכים אנו לעשות טובה כדרך שהיו אבותינו עושים שהיו עושים איטלוסין ומוכרין בזול אמר צריכין אנו לדכיא טבריא מה עבד נסב תרמוסא והוה מקצץ תרמוסא ושדי קצוצתיה ומקלק בשוק וכל אתרא דהוה קטילא סליק ואינון מפקון ונפקין וכל מקום שלא היתה שמה טומאה תורמסא עומדת והוא מציין איזה מקום טומאה ומקום טהרה עד זמן דדכי יתה מן קטיליא חמתיה חד כותי עם דארע אמר לית אנא אזיל ומדחך בהדין סבא דיהודאי אית דאמרי מן הדין שוקא דגרגינא ואית דאמרי מן הדין שוקא דסקאי נסב קטיל וטמריה בשוקא דהוו מדכי בצפרא אזל א"ל אמריתין דדכי בן יוחאי טבריא אתון חמון הדין קטילא (נ"א אזל לגביה) א"ל לא דכיתא שוק פלן א"ל הין א"ל ואין אפיקת לך מיתין מן בתרך א"ל גוד חמי ליה צפה רשב"י ברוה"ק שהוא נתנו שם אמר גוזר אני על העליון שירד ועל התחתון שיעלה והוה כן וסליק ושבת בביתיה ועבר בהדין מגדלא דצבעיא שמע קלא דנקאי ספרא אמר לא אמריתון דדכי בר יוחאי לטבריה אמרין אשכחון חד קטילא אמר יבא עלי אם אין בידי הלכות כשער ראשי על טבריה שהיא טהורה חוץ מזה ומזה ואתה לא היית במנין עמנו שנטהרה פרצת גדרן של חכמים ועליך נאמר (קהלת י, ח): "ופורץ גדר ישכנו נחש" מיד נעשה גל של עצמות. עבר בהדא בקעת דבית נטופא חמא חד בר נש קאים ומלקט ספיחי שביעית אמר לו ולא ספיחי שביעית הן א"ל ולא אתה הוא שהתרת לא כך תנינן ר"ש אומר כל הספיחין מותרין חוץ מספיחי כרוב שאין כיוצא בהם בירקות שדה אמר לו והלא חבירי חולקים עלי פרצת גדירן של חכמים "ופורץ גדר ישכנו נחש" וכן הות ליה. ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר" נכנס בער"ש עם דמדומי חמה מבעוד יום וקבע תחומין מבעוד יום הדא אמרת ששמר יעקב את השבת קודם שניתן:

<< · בראשית רבה · עט · ז · >>


ז.    [ עריכה ]
וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר נָטָה שָׁם אָהֳלוֹ וְגוֹ' בְּמֵאָה קְשִׂיטָה א"ר יודן בר סימון זה אחד משלשה מקומות שאין או"ה יכולין להונות את ישראל לומר גזולים הן בידכם ואלו הן מערת המכפלה וביהמ"ק וקבורתו של יוסף מערת המכפלה דכתיב (בראשית כג) וישמע אברהם אל עפרון וישקול אברהם לעפרון בית המקדש דכתיב (דברי הימים א כא) ויתן דוד לארנן במקום וגו' וקבורתו של יוסף (בראשית לג) ויקן את חלקת השדה יעקב קנה שכם ר' חייא רבה ור"ש ב"ר ור"ש בר חלפתא שכחון מילין מן התרגום ואתון להדא תגרא דערביא למלפיניה מן תמן שמע קליה דאמר לחבריה תלי הדין יהבא עלי שמעון מיניה יהבא משוי שנא' (תהלים נה) השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך ועוד שמע קליה דערבי דאמר לחבריה מה את מכסה בי והיה רוצה לומר מה את מעשה בי דכתיב (מלאכי ג) ועסותם רשעים כי יהיו אפר ועוד שמעון שאמרה איתתא לחברתא אתון סחיא והיא השיבה ואני שכולה גלמודא גלמודא אנא נדה שוב שמע איתתא אחרת אומרת אשאיל לי מבנייך ואמרה שאילי לי מטאטיך שנאמר (ישעיהו יד) וטאטאתיה במטאטא השמד נאם ה' צבאות אתון מעוררה ללויתך (איוב ג) העתידים עורר לויתן השאילי לי כסיתתך אפיק הדה כסיתא למרעיא במאה קשיטה א"ר אבא בר כהנא במאה אונקיות במאה טלאים במאה סלעים א"ר סימון קו"ף קמיליא סמ"ך סלעים טי"ת טריון יו"ד ה"א מה עבדית הכא ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי אלו חליות ודייקניתא שדרכן להנתן בנזמים ומי כותב את האונה א"ר ברכיה יו"ד ה"א כותב את האונה ומי מעיד על האונה י"ה מעיד על האונה הוא יו"ד ה"א של קשיטה הה"ד (תהלים קכב) ששם עלו שבטים שבטי יה עדות לישראל להודות לשם ה' י"ה מעיד עליהם שהן בני אבותיהן אף כאן העיד:

<< · בראשית רבה · עט · ח


ח.    [ עריכה ]

וַיַּצֶּב שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא לוֹ אֵל אר"ל ויקרא לו אל אלהי ישראל אמר אתה אלוה בעליונים ואני אלוה בתחתונים ר' הונא בשם ר"ל אמר אפילו חזן הכנסת אינו נוטל שררה לעצמו ואתה היית נוטל שררה לעצמך מחר בתך יוצאה ומתענה הה"ד ותצא דינה בת לאה.

<< · בראשית רבה · עט · >>

קישורים חיצוניים

מדרש מעוצב, באתר דעת.