מאמר יקוו המים/ב
וקודם שאתחיל בעיקר התשובה אקדים לכתוב הנה מה שכבר נודע מדעת הפלסופים בד׳ היסודות; והרב מורה צדק [=הרמב"ם] העיר עליו במאמרו הנכבד בפרק ע״ב מן החלק הראשון ממנו ובזולתו מפרקי המאמר והוא שהם דוממים אין להם בטבעם להתנועע במקומם הטבעי ולא ממקומם הטבעי אל מקום אחר אך הטבע בהם שאם יכריח אחד מהם מכריח ויזיזנו ממקומן שישוב אל מקומו בתנועה ישרה בסור מעליו המכריח ההוא כלומר שאם יבא על העליון מכריח יורידהו למטה ממקומו הטבעי בסור המכריח ההוא מעליו יתנונע לשוב למעלה למקומו הטבעי מצד המכריח לצד הגלגלים וכן אם יבא על השפל מכריח ויעלהו ממקומו הטבעי אל מקום חבירו הגבוה ממנו יש בטבעו בסור המכריח ההוא מעליו לשוב למטה אל מקומו בתנועה ישרה מצד הגלגלים לצד כדור הארץ או אמור מצד המקיף לצד הנקודה המדומה באמצע כדור הארץ הנקראת מרכז העולם וכן מדעתם שמטבעי היסודות להשתנות כל אחד מהם אל חבירו אך שוב האויר מים הוא קל להשתתפם באיכות אחת והיא הליחות והחום באויר חלוש והקור במים חזק ויקל עליו להפכו אליו וכן ישוב המים ארץ ואולם שוב האש מים או המים אש והארץ אויר ובהפך הוא הכבד להיות.
ההפך ביניהם בשתי האיכיות והאמצעי הוא שוב המים אויר או הארץ מים להיות הקר במים חזק והחום באויר חלוש.
וכן היובש בארץ חזק והלחות במים חלוש סוף דבר כל אחד משתנה לחבירו כלומר יפשיט צורתו וילבש צורת חבירו וכשיתילד האחד מהם על הדרך הזאת שלא במקומו יתנונעע מיד ללכת אל מקומו הטבעי לו בתנועה ישרה ובאור זה:
שאם יתילדו מים או עפר במקום האויר והאש מיד ירדו למטה על הארץ שהוא מקומם הטבעי על קו ישר וכן כשיתילד בארץ או במים דרים אויריים או אשיים יעלו מיד אל מקום האויר והאש כל אחד אל מקומו הטבעי לו במוחש משני מיני האד הלח והיבש אשר הלח מיוחד בשם אד והיבש בשם קיטור וכן מדעתם שהשמש ושאר הכוכבים בתנועות הגלגלים שהם קבועים בהם מסירים היסודות ממקומם בהכרח השפלה הגבוה והגבוה השפל כמו שנרמז כל זה בסוף פרק שני מן החלק השלישי, והם ג״כ סבה להשתנות היסודות קצתם אל קצתם.
עד כאן מוגה[עריכה]
—ואחר שנתיישב כל זה, אין ספק בדבר ממנו אודיעך כי הפלוסופיס זכרו בספריהם טעם שמירת זה המקום המגולה מן הארץ אשר הנגלה ממנו הכרחי במציאות, הצמחים ובע״ח. וכן זכרו טעם שוב המקום שהוא ים בזמן אחד, יבשה בזמן אחר ובהפך שישוב מקום היבשה ים, ואולם לא מצאתי לאחד מהם שזכל בביאול טעם צאת האק מכלוליתה שיובן מלבליו שהיה זמן שהיתה בו כרורית ויצאה *מכלורימה י לסבת כך וכף על שעבל הבולט ממכה עבי גון< המיס וממשש האויל שצליך לפי לעתס שיהיו עביו על האק גלול מאור כי צריך שיהיה בהם ל״ל במים כלי שאס יקפאו ויתעבו וישובו עפל שיהיו בעפד ההוא כשיעול כלול האל׳ן וכן האויל עם המיס והאש עם האויל• ׳־ ומהיום עשלים שנה אני חותל במצולת זאת החקילה לצאמ ממכה אל יבשה הביאור ואשל נגלה ליבה אמל מפשי כל ספלי מכממ הטבע הנמצאים אמי היא לעה הפילוספים וזאמ השאלה היא הלמקהם לה ושאין •לשאול אותה כלל כתלחקת החכמים ז״ל לשאילת מה ל מ ע ל ה מ ה למטה מה לפ נ י ם מה ל א חול וכמהו אצלם ל״ל אצל הפילקופים שאילות לבות מזה המין אין לשאול אותם לפי לעתס כי כלס המה ספקות מתחלשות מדמיון תחלה וראש לעולם או זמן סמוך לתחלה וכל זה אצל מפעולות המדמה לא פועל השכל אך השכל לפי* דעתם מרחיקס וכבר הודיעך הרב מורה צדק בחלק הראשון בפרק ע״ג ממנו שהרבה דברים לא יוכל,האדם לדמותם והשכל אימת מציאותם וכן יש דברים רבים שלא יוכל הכח המדמה להמלט מלדמות מציאותם והשכל אימת שאין להם מציאות ומזה המין אצלם הוא עכץ התחלה וראש למציאות העולם שהדמיון יבקש.בכל •דבר לאש והתחלה המשך אחר המורגש: ובעלי הקדמות חושבים שהשכל אימת המנע היות תחלה וראש לכלל המציאות עם מחשבתם זאת אין לשאול איך כג$ה קצה קלת כדור הארץ אמר שהיה ממסת שהם יאמרו לך שמעולם לא היה זמן שלא היה קצתהאק מגולה ושלא היה עליה ובה אלו הנמצאות כמו שלא היה מעולם זמן שלא היו בה יסודות ואע״פ שיקרום להם לפי הטבע מציאות חומר שאין לה צורה המיומלמ בה כלל קבל ארבע צורת ובצורת ההם היו יסודות. וכן יאמרו שמעולם לא היה זמן שלא היה בו נמצאומ מורכגמ מן היסודות כשני מיני האד הלח והיבש שהם מורכבים בלא קפק. ובמיני האבנים ואבני ממצב ובזולתו מן האבנים ובמיני מתכות כלם אע״פ שמציאות היסודות הפשוטים קודמים בטבע למציאומ שני האדים ומציאוה שני האדים קודם בטבע למציאות המתכות, והאבנים וכן יאמרו שמעולם לא היה זמן שלא היו בו צממיס אע׳׳פ שמציאות האדים והאבנים והמתנות קודם בטבע למציאוח הצמחים וכן יאמרו שלא היה זמן שלא היו גו בעלי חיים אע״פ שמציאות הצממיס קודם בטבע למציאות געלי חיים וכל הסדר הזה מבואר מפסוקי המוכה ומבאור המכמיס ז״ל לתם תרגוםאונקלוקע״ת ואל י ע ל ה מן הארץ ו ע נ נ א הרה ס ל י ק מן ארעא ובבראשימ רבה אמרו פרק י׳׳ג על פקוק וכל שיח השרה טרם יצמח וגומר מני ר׳ מייא אלו ו א ל ו לא צמתו על שירדו ע ל י ה ם גשמים ל״ל באלו ואלו הן עצי גן עלן הן עצים דעלמאישהן לישובו של עולם הכה גלו ובארו שלא צמחו הצמחים עד שנגלמה הארץ וירדו עליהם גשמים והגלומ הארץ היא כמשך אחלי בריאות ההרים שהיא מקור האבנים והמתכות כמו שיחבאר לך אמרי זה: והגשמים הם מן האר העולה מן הארץ והימים כמו שמבאר הכתוב ואל יע ל ה מן הארץ ו ה ש ק ה א מ כ ל פ נ י ה א ל מ ה כלומרועלהמן האת אל תאויר עי שיפגוש מקום שישוב בו האר והענן המתהוה ממנו מים. וכבר הקלמנו להוליע כי כשיתילל אמל מן היסולופ שלא במקומו שהוא יתנועע בטבעו ללכת, ער מקומו הטבעי וע״כ יררו המיס ההם המתילרים במקום שמתילדה'גו אל הארץ למקומם הטבעי והס נקראים מטר וגשם והס המשקים פני האדמה כי ענין והשקה ל״ל והשקה אתר שובו מים למעלת פני האדמה ברלמר• אליה ואע״פ שכל אלו אקדמות תכזכלות הס טבעיות ואולם לא כל קודם לטבעו הוא קודם בזמן גס לא כל הראוי לדבר לפי טבעו הוא נמצא לו או היה זמן שנמצא לו או יהיה זמן שימצא לו כמו שמשמע אמר זה אךדעמהפלוסופיס הוא מה שהודיעך המכס באמרו: מה ש הי ה כבל הוא ואשל לה יו מ כבל היה״ שענינו מה שהיה במה שעבר מן הזמן הוא הנמצא עתה ואשל עתיד להיות תוא שהיה ג״כ בזמן העובל השוה מה שבזמן העומד ומה שיהיה בזמן העתיד לאשל היה בעובל א״כ הכל שום אין כל מרש ואשר זכרותו תפילסופיס בשמירת המקום המכר הוא אמרם שתנועות סגלגלים ומערכת הכוכבים הס השומרים אותה אף על פי שמטבע תאלץ להיותה בכל הלקית תחת המים. ראה איך ברחו מלדמות התחלה לזה המציאות לא אמרו הם הממציאים המקום הזה או הם אשר חדשו תמקו׳ הזה או הם סבת תתהות המקום תזה •אך אמרו: הס השומרים המקום הזה• ׳־״