"יכסימו" - כמו יכסום והיו"ד האמצעית יתירה בו ודרך המקראות בכך כמו (דברים ח) ובקרך וצאנך ירביון (תהלים לו) ירויון מדשן ביתך והיו"ד ראשונה שמשמעה לשון עתיד כך פרשהו טבעו בים סוף כדי שיחזרו המים ויכסו אותן יכסימו אין דומה לו במקרא בנקודתו ודרכו להיות ננקד יכסיומו במלאפו"ם (גם כאן מוכח להיות חולם כמ"ש)
"כמו אבן" - ובמקום אחר צללו כעופרת ובמקום אחר יאכלמו כקש הרשעים כקש הולכים ומטורפין עולין ויורדין בינונים כאבן והכשרים כעופרת שנחו מיד
[יב] דרכו להיות מלאפו"ם. פירש חולם, כמו "תבלעימו" (פסוק יב) "תביאמו ותיטעמו" (פסוק יז) תמיד המ"ם הכינוי הוא בחולם, שהוא קורא מלאפו"ם, והוי ליה להיות "יכסיומו" המ"ם בחולם. ואל תטעה לומר כמו שטועים לפרש על נקודת היו"ד:
מה שפירש רש"י יכסימו כמו יכסום פירש ו' האחרונה כאלו היא כתובה באמצע והוי יכסום והנה אף שלא כתוב כן מ"מ משמ' בלשונו כמו יכסום וכן הוא יאחזמו כמו יאחזום ומ"ה כתב שהיו"ד יתיר' וכתב נמי אח"כ שאין לו דומה בנקוד' והיה ראוי לנקו' יכסימו וי"ו האחרונ' בחולם שהיא מלאפום של רש"י ודוק מהרש"ל:
יכַסְיוּמוּ: יכַסְיוּמוֹ היה לו לומר, אך בשביל או הראשון ננקד כן גם השני, וכן מוצאיו ומובאיו היה לו לומר מבואיו מן בא מבוא, כמו מן קם מקום, מן לן מלון אבל בעלילת מוצאיו אמר מובאיו:
"תהומות". כבר בארנו שהתהום שהוגבה למעלה נפל למטה ונתפוצץ לאבנים והם נפלו על ראשי המצרים ושברו ראשי תנינים וע"כ לא יכלו להמלט ע"י שישוטו ע"פ המים
הגם שהסוסים קלי המשוט כי נפלו תחת האבנים, וז"ש תהומות שהוא קרקע הים שנפלו עליהם יכסיומו, ועי"כ ירדו במצולות כמו אבן שאינו יכול לשוט על פני המים. וגם יל"פ
שמוסב על התהומות שהתהומות ירדו במצולות כאבנים ושברו את ראשיהם:
תהומות וגו'. לפי מה שפירשתי לעיל (י"ד כ"א) כי חצי הים נקפא וחצי נבקע, וכל חלק יקרא תהום לצד הפלגת ריבויו ושניהם יכסיומו, ועיין בפסוק קפאו תהומות באופן אחר:
ירדו במצולות. ירמוז אל אותם שהיו משתדלים לעלות מהים בכח מלאכת השיטה שהורידם לעמקי מים וכמו שפירשתי בפסוק (שם כ"ז) וינער וגו':
