רשב"ם על שמות טו

<< · רשב"ם על שמות · טו · >>

(א). גאה גאה: נצחון מלחמה קורא גאות בכמה מקומות, השב גמול על גאים, בית גאים יסח ה', הגוזלים והחומסים, בגאות רשע ידלק עני:
רמה בים: תרגום של השליך, וכן רומי קשת:

(ב). עזי וזמרת יה: עוז וזמרת ושבח ישראל יה, והוא היה לי לישועה, עזי חטף קמת ויו"ד יתירה כמו רבתי בגוים, היושבי בשמים, שכני בחגוי הסלע, אבל עזי אליך אשמורה פירושו בשרי, כפילו של ראש הפסוק ורוח על פני יחלוף, תסמר שערת הרוח בשרי, וכן תירגם רב יוסף תצלהב שלהוביתא בישרי, הרי זמרת חסר כמו שכורת ושערת:
זה אלי: אף על פי שלא ראוהו שייך לומר לשון זה כמו כי זה משה האיש:
ואונהו: ואייפהו כמו הנוה והמעונגה דמיתי בת ציון, ואינו לשון נוה משולח, כי כפל סופו מוכיח וארוממנהו, ואונהו וארוממנהו שניהם לשון כיבוד להק':

(ג). ה' שמו: נודע ה' משפט עשה:

(ד). ירה בים: כמו ויורו המורים, זרק והשליך:

(ה). יכַסְיוּמוּ: יכַסְיוּמוֹ היה לו לומר, אך בשביל או הראשון ננקד כן גם השני, וכן מוצאיו ומובאיו היה לו לומר מבואיו מן בא מבוא, כמו מן קם מקום, מן לן מלון אבל בעלילת מוצאיו אמר מובאיו:

(ו). ימינך ה': שאתה נאדרי בכח היא תרעץ אויב, ימין היא לשון נקבה כדכתיב ימין ה' רוממה, ומקרא זה כעין נשאו נהרות ה' נשאו נהרות קולם, עד מתי רשעים ה' עד מתי רשעים יעלוזו, כי הנה אויביך ה' כי הנה אויביך יאבדו, חציו הראשון אינו מסיים דברו עד שיבא חציו האחרון וכופלו ומשלים דברו, אך בחציו הראשון מזכיר במי הוא מדבר:

(ז). תהרס קמיך: לשון הסרה משפיל ומנענע הדבר מקומתו, וכן פן יהרסו אל ה' ממקומם להתקרב ולראות, וכן יחתך מאהל ויהרסך ממצבך:

(ח). וברוח אפיך: ברוח קדים עזה כל הלילה:
נערמו: גבהו למעלה כמו ערימת חטים:
נד: לשון גובה, וכן בירדן קמו נד אחד:
קפאו: כמו וכגבינה תקפיאני:

(ט). אמר אויב: כשראה הים נהפך לחרבה:
אריק חרבי: אריק תערי בהוצאת חרבי, וכן כי חיציך נחתו בי על שמנחיתת דריכת הקשת הוא יורה החיצים כדכתיב ותנחת עלי ידיך, ונחתה קשת נחושה זרועותיי, לכך הוא קורא יריית החצים נחיתה:

(י). צללו כעופרת במים אדירים: במימות שהן אדירים, במים של ים אע"פ שהן אדירים כמשברי ים:

(יא). מי כמוך באלים ה' מי כמוך נאדר בקודש: גם זה מן הכפולים שפירשתי אצל ימינך ה' נאדרי בכח, וכן פירושו מי כמוך באלים ה' שנאדר בקודש כמותך:
נורא תהילות: תהילות האמורות בך, על ידיהם אתה יראוי ומאויים, כדכתיב וייראו העם את ה':

(יב). נטית ימינך: ויאמר ה' אל משה נטה את ידך על הים וישובו וגו':

(יג). נהלת בעזך: מנהל אתה את ישראל עכשיו כדי להכניסם ולהורישם את ארץ כנען שהוא נוה קדשך:

(יד). יושבי פלשת: אלופי אדום, אילי מואב, כל אילו שכיני ארץ ישראל:

(טז). עד יעבר וגו': שניהם עד יעבור את הירדן אל ארץ ישראל, כפל אחר של עברת הירדן, כעין ימינך ה' לפי הפשט:
בגדול זרועך: כמו בזרוע גודלך, וכן קדוש היכלך בתילים כמו היכל קודשיך:

(יז). מקדש: קוף של מקדש דגשה ודל"ת רפה, וכן הצפינו וכן משתי עיניי מפלשתים, הדגש שבקוף של מקדש עושה את החטף שבא מניע, ולכך הדל"ת של אחריו רפה וכן הצפינו, וכן משתי:

(יח). ה' ימלך: לאחר שתתישבו בארץ ישראל תוודע מלכותו של הק' בכל המלכיות:

(יט). כי בא סוס פרעה וגו': וניערו בים וישראל כבר הלכו ביבשה בתוך הים, אז ותקח מרים הנביאה וגו', וכמוה כאשר ציוה ה' את משה ויניחהו אהרן לפני העדות למשמרת, וכן בירמיה כי בא ירמיהו אל בית הבור ואל החנויות וישב שם ירמיהו ימים רבים וישלח המלך צדקיהו ויקחהו:

(כ). הנביאה: נביא קורא בעל דברי שבח או תוכחות בני אדם:
אחות אהרן: על שם הבכור קורא אותה אחות אהרן, כמו שפירשתי אצל אחות נביות ואחות לוטן:

(כב). ויסע: הפעיל אבל וַיסַּע הוא עצמו נסע, וכן ויפל בקרב מחנהו, ויגש את פר החטאת לשון מפעיל, אבל ויפל, ויגש, לשון פועל:

(כה). ויורהו: לשון יורו משפטיך:
שם שם לו חוק ומשפט ושם נסהו: שם במרה על ידי עלילות הנסיון אשר שם להצמיאם למים, ואחר כך ריפא להם את המים התחיל להוכיחם שיקבלו עליהם את החוקים ואת המשפטים אשר ילמדם והוא יעשה צורכיהם, והיאך שם לו חוק ומשפט? שאמר להם אם שמוע תשמע לקול ה' אלקיך וגו' ושמרת כל חוקיו שציוה אתכם, כל המחלה אשר שמתי במצרים שעשיתי מימיהם דם, ולא היהלהם מים לשתות לא אשים עליך כי אני ה' רפאך אשר רפאתי למים, כדכתיב לשון זה באלישע כשריפא המים, כל המחלה במים מדבר כדכתיב וברך את לחמך ואת מימיך והסירותי מחלה מקרבך: