מ"ג שיר השירים ז א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שובי שובי השולמית שובי שובי ונחזה בך מה תחזו בשולמית כמחלת המחנים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית שׁוּבִי שׁוּבִי וְנֶחֱזֶה בָּךְ מַה תֶּחֱזוּ בַּשּׁוּלַמִּית כִּמְחֹלַת הַמַּחֲנָיִם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שׁ֤וּבִי שׁ֙וּבִי֙ הַשּׁ֣וּלַמִּ֔ית שׁ֥וּבִי שׁ֖וּבִי וְנֶחֱזֶה־בָּ֑ךְ מַֽה־תֶּחֱזוּ֙ בַּשּׁ֣וּלַמִּ֔ית כִּמְחֹלַ֖ת הַֽמַּחֲנָֽיִם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שובי שובי השולמית" - אומרים אלי שובי שובי מאחר המקום "השולמית" - השלימה באמונתך עמו שובי שובי אלינו ונחזה בך נציב ממך נציבים ושלטונים כמו ואתה תחזה מכל העם כך דרש רבי תנחומא ד"א ונחזה בך נתבונן אליך מה גדולה ניתן לך והיא אומרת מה תחזו בשולמית מה גדולה אתם יכולים לפסוק לי שתהא שוה לגדולתי אפילו לגדולת דגלי מחולות מחנות המדבר

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

השולמית - שהיא מן שלם היא ירושלם וענינו יראו שלם: כמחולת המחנים - מן תוף וחליל ומחול:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

משל:

(א) "שובי". אחרי שגלתה הדבר לפני בנות ירושלים כי היא מוכנת לרכוב ולשוב אל עמה ואל דודה, התחילו לחנן ולבקש לה בל תעזוב אותם אומרים לה שובי שובי אל חדרי שלמה, שובי ונחזה בך ננהוג בך כבוד כמלכה. [משיבה הרעיה] מה תחזו בשולמית. איך אפשר שתנהגו בי כבוד אחר שאני דומה ביניכן כמחולת המחנים. שתמיד אני מוקף משני מחנות שעומדים סביבי לשמור אותי. ואני כשבויה ביניכן:

מליצה:

(א) "שובי". אחרי ששמעו בנות הגויה כי הרעיה השמיימית מוכנת ללכת אל בית מועד ולעזוב את הגויה, הם אומרים לה שובי שובי השולמית, אל תפרדי מאתנו את אשת שלמה, שהיית מנהגת את הגויה שהוא המלך שלמה, שובי שובי אל הגוף וחיים הזמנים ונחזה בך. נחנו כלנו נהיה נכנעים תחתיך למלאות רצונך. ואת תהי המולכת עלינו מעתה. (משיבה הנפש) מה תחזו בשולמית. ר"ל איך אפשר שאני אמלוך עליכם. ואתן תסורו למשמעתי, אחרי שאני דומה ביניכן כמחולת המחנים. כמוקפת משני מחנות. א) מחנה אלהים וצבא קדושים, מחנה היצ"ט המבקשים שאנזר מן כל חמדת העולם ואתקדש לתורה ועבודה ופרישות. ב) מחנה השטן וגדודי היצה"ר ובנות הגויה. שמבקשים שאמלא תאות הגוף וחמדותיו בכל דבר פשע. ואיך אשכון שקט ושלו ביניכם בין שני מחנות. אוי לי מיוצרי אוי לי מיצרי:

מדרש רבה (כל הפסוק)


א.    [ עריכה ]

שובי שובי השולמית רבי שמואל בר חייא בר יודן בשם ר' חנינא: ד' פעמים כתיב כאן שובי שובי, כנגד ד' מלכיות ששולטין בישראל, וישראל נכנסין תוך ידיהן בשלום ויוצאין לשלום. השולמית אומה ששלום חי העולמים מתנהג בה, הדא הוא דכתיב: (שמואל ב' ז') ואהיה מתהלך באהל ובמשכן. דבר אחר: השולמית אומה שמסיימים לה שלום בכל יום, היך מה דאת אמר: (במדבר ז') וישם לך שלום. דבר אחר: השולמית אומה שאני עתיד להושיבה בנוה שלום, הדא הוא דכתיב (ישעיה ל"ב) וישב עמי בנוה שלום וגו'. דבר אחר: השולמית אומה שאני נוטה עליה שלום, הדא הוא דכתיב: (שם ס"ו) הנני נוטה אליה כנהר שלום. ר' אלעזר ב"ר מרון אמר: אומה שמשלמת איסטטיונרון של עולם, הן בעוה"ז הן בעולם הבא. ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר: אומה שכל טובות שבעולם אינן באות, אלא בזכותה, הדא הוא דכתיב: (בראשית כ"ז) ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ, לך בזכותך ובך הדבר תלוי, דכתיב: (דברים כ"ח) יפתח ה' לך את אוצרו הטוב בזכותך ובך הדבר תלוי. ר' שמואל בר תנחום ור' חנן בריה דר' ברכיה בוצריה בשם ר' ירמיה: אומה שעשתה שלום ביני ובין עולמי, שאילו לא קבלה תורתי הייתי מחזיר עולמי לתהו ובהו. דאמר הונא בשם ר' אחא: כתיב: (תהילים ע"ה) נמוגים ארץ וכל יושביה, אלולי שעמדו ישראל לפני הר סיני, ואמרו: (שמות כ"ד) כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע כבר היה העולם מתגמגם והולך. ומי ביסם העולם? אנכי, שנאמר: (תהילים ע"ה) אנכי תכנתי עמודיה סלה, בזכות: (שמות כ') אנכי ה' אלוהיך, תכנתי עמודיה:

ונחזה בך אומות העולם אומרות לישראל: עד מתי אתם מתים על אלהיכם ומשלמין לו? הדא הוא דכתיב (שיר א') על כן עלמות אהבוך. ועד מתי אתם נהרגין עליו? כדכתיב: (תהילים מ"ד) כי עליך הורגנו כל היום. ועד מתי אתם גומלין טובות עליו ולו לעצמו והוא גומל לכם רעות? באו לכם אצלנו ואנו ממנין אתכם, דוכסין אפרכין ואיטרטלין. ונחזה בך ואתון אינון מחזיתיה דעלמא, הדא הוא דכתיב (שמות י"ח) ואתה תחזה מכל העם. וישראל משיבין להם: מה תחזו בשולמית כמחולת המחנים שמעתם מימיכם אברהם יצחק ויעקב עבדו עבודת כוכבים, שיעבדו בניהם אחריהם?! ולא אבותינו עבדו עבודת כוכבים ולא אנו נעבוד עבודת כוכבים אחריהם, אלא מה אתם יכולין לעשות לנו כחולה שנעשה ליעקב אבינו כשיצא מבית לבן?! ר' ברכיה בשם ר' לוי אמר: שישים רבוא מלאכים היו חלין ומרקדים לפני יעקב אבינו בצאתו מבית לבן. ורבנן אמרי: מאה ועשרים רבוא, הדא הוא דכתיב: (בראשית ל"א) ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלוהים זה, הרי שישים רבוא. (שם) ויקרא שם המקום ההוא מחנים הרי מאה ועשרים רבוא. או שמא אתם יכולין לעשות לנו כחולה שנעשה לאבותינו על הים?! שנאמר (שמות י"ד) ויסע מלאך האלהים. או שמא יכולין אתם לעשות לנו כחולה שנעשה לאלישע?! שנאמר: (מלכים ב' ו') וישכם משרת איש האלהים לקום ויצא והנה חיל סובב את העיר וסוס ורכב, ויאמר נערו אליו אהה אדני איכה נעשה? וכתיב: ויאמר אל תירא כי רבים אשר אתנו מאשר אותם מיד ויתפלל אלישע ויאמר ה' פקח נא את עיניו ויראה ויפקח ה' את עיני הנער וירא והנה ההר מלא סוסים ורכב אש סביבות אלישע. או שמא יכולין אתם לעשות לנו כחולה שעתיד הקב"ה לעשות לצדיקים לעתיד לבא?! ר' ברכיה ור' חלבו ועולא ביראה ור' אלעזר בשם ר' חנינא אמרו: עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות ראש חולה לצדיקים לעתיד לבוא, שנאמר: (תהילים מ"ח) שיתו לבכם לחילה, לחולה כתיב ומראין לו באצבע, שנאמר: (שם) כי זה אלוהים אלהינו עולם ועד הוא ינהגנו על-מות, כַּעֲלָמות כמחולות של צדיקים: