שיר השירים רבה

מתוך ויקיטקסט

[עריכה] סדר שיר השירים

פרשיות: א ב ג ד ה ו ז ח

[עריכה] פרשה א

[עריכה] פסוק א

[א] א "שיר השירים". זה שאמר הכתוב על ידי שלמה (משלי כב, כט): "חָזִיתָ אִישׁ מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב בַּל יִתְיַצֵּב לִפְנֵי חֲשֻׁכִּים" "חָזִיתָ אִישׁ מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ" זה יוסף דכתיב ביה (בראשית לט,) "ויבא הביתה לעשות מלאכתו". רבי יהודה ורבי נחמיה רבי יהודה אומר יום ניבול וזבול היה, יום טיאטרון היה. ורבי נחמיה אומר יום טיאטרון של נילוס היה, והלכו כולם לראות. והוא נכנס למלאכתו, לחשוב חשבונותיו של רבו. רבי פנחס אומר בשם רבי שמואל בר אבא כל שהוא משמש את רבו כראוי, הוא יוצא לחירות. מנין אנו למדין מיוסף על ידי ששמש את רבו כהוגן, יצא לחירות. לפיכך, לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב זה פרעה, שנאמר (שם מא,) "וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצוהו מן הבור". "בַּל יִתְיַצֵּב לִפְנֵי חֲשֻׁכִּים" זה פוטיפר, שהחשיך הקדוש ברוך הוא את עיניו וסירסו:

[א] ב דבר אחר "חָזִיתָ אִישׁ מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ וגו'". זה משה רבנו במלאכת המשכן. לפיכך "לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב". זה פרעה, שנאמר (שמות ח,) "השכם בבקר והתיצב לפני פרעה". "בַּל יִתְיַצֵּב לִפְנֵי חֲשֻׁכִּים", זה יתרו. אמר רבי נחמיה עשית קודש, חול אלא "לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב", זה מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. שנאמר (שם לד,) "ויהי שם עם ה' ארבעים יום". "בַּל יִתְיַצֵּב לִפְנֵי חֲשֻׁכִּים" זה פרעה, שנאמר (שם י,) "ויהי חשך אפלה וגו'":

[א] ג דבר אחר "חָזִיתָ אִישׁ מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ וגו'" אלו הצדיקים, שהם עוסקין במלאכתו של הקדוש ברוך הוא. לפיכך "לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב", שמתיצבים בתורה. שנאמר (משלי ח,) "בי מלכים ימלוכו". "בַּל יִתְיַצֵּב לִפְנֵי חֲשֻׁכִּים" אלו הרשעים. שנאמר (ישעיה, כט) "והיה במחשך מעשיהם". וכתיב (תהילים לה,) "יהי דרכם חשך וחלקלקות".

[א] ד דבר אחר "חָזִיתָ אִישׁ מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ וגו'" זה רבי חנינא. אמרו פעם אחת ראה אנשי עירו מעלים עולות ושלמים, אמר כולם מעלים שלמים לירושלים ואני איני מעלה כלום מה אעשה מיד יצא למדברה של עירו בחורבה של עירו ומצא שם אבן אחת יצא וסידקה וסתתה וכרכמה אמר הרי עלי להעלותה לירושלים בקש לשכור לו פועלים אמר להם מעלים לי אתם את האבן הזאת לירושלים אמר לו תן לנו שכרנו מאה זהובים ואנו מעלים לך את אבנך לירושלים. אמר להם וכי מנין לי מאה זהובים או חמישים לתת לכם ולא מצא לשעה מיד הלכו להם. מיד זימן לו הקדוש ברוך הוא חמישה מלאכים בדמות בני אדם אמרו לו רבי תן לנו חמישה סלעים ואנו מעלים אבנך לירושלים ובלבד שתתן ידך עמנו ונתן ידו עמהם ונמצאו עומדין בירושלים בקש ליתן להם שכרם ולא מצאן בא המעשה ללשכת הגזית אמרו לו דומה רבנו שמלאכי השרת העלו לך את האבן לירושלים מיד נתן לחכמים אותו השכר שהשכיר עם המלאכים:

[א] ה דבר אחר "חָזִיתָ אִישׁ מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ וגו'" זה שלמה בן דוד. "לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב" שהיה זריז בבנין בית המקדש. הדא הוא דכתיב (מ"א ו, לח) "ויבנהו שבע שנים". וכתוב אחד אומר (שם ז, א) "ואת ביתו בנה שלמה שלוש עשרה שנה". נמצא מיופה ומרובה בנין בית שלמה, מבנין בית המקדש אלא, כך אמרו בבנין ביתו נתעצל, בבנין בית המקדש, היה זריז ולא נתעצל. הונא בשם רב יוסף הכל מסייעין את המלך. כל שכן, הכל מסייעים בשביל כבוד מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. ואפילו רוחות ואפילו שדים ואפילו מלאכי השרת. יצחק בריה דרב יהודה בר יחזקאל אמר כתיב (שם ח,) "בנה בניתי בית זבול לך", בנין בנה בניתי. רבי ברכיה אמר הבית אשר היו בונים אין כתיב כאן, אלא והבית בהבנותו, מאליו היה נבנה. שנאמר (שם ו,) "אבן שלמה מסע נבנה". בנוי אין כתיב כאן, אלא נבנה. מלמד שהיתה האבן נושאת את עצמה, וניתנה על גבי הדימוס. אמר רב אל תתמה על זה. מה כתיב להלן (דניאל ו, יח) "וְהֵיתָיִת אֶבֶן חֲדָה וְשֻׂמַת עַל פֻּם גֻּבָּא". וכי אבנים יש בבבל אלא מארץ ישראל, פרחה לה לשעה ובאת וישבה לה על פי הבור. רב הונא בשם רב יוסף אמר מלאך ירד בדמות ארי של אבן וישב על פי הבור. הדא הוא דכתיב (שם, כג) "אֱלָהִי שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ וּסֲגַר פֻּם אַרְיָוָתָא". ואל תתמה, אם בכבוד אותו צדיק כתיב והיתית אבן חדא. בכבודו של הקדוש ברוך הוא, על אחת כמה וכמה. "לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב" לפני מלכי תורה יתיצב. "בַּל יִתְיַצֵּב לִפְנֵי חֲשֻׁכִּים" אלו חבורה של רשעים. אמר רבי יהושע בן לוי בשעה שנמנו וגמרו שלושה מלכים וארבעה הדיוטות אין להם חלק לעולם הבא. בקשו לצרף שלמה עמהם. יצתה בת קול ואמרה (תהלים קה, טו) "אל תגעו במשיחי". אמר רבי יהודה בר סימון ולא עוד, אלא שנתייחס ראש לשלשת יוחסין. שנאמר (מ"א, ד) "ורחבעם בן שלמה". אמר רבי יודן בר סימון ולא עוד, אלא ששרתה עליו רוח הקודש ואמר שלושה ספרים הללו משלי, שיר השירים וקהלת: שיר השירים רבה א א ו שיר השירים רבה א א ז

שיר השירים רבה א א ח שיר השירים רבה א א ט שיר השירים רבה א א י שיר השירים רבה א א יא שיר השירים רבה א א יב

שיר השירים רבה א ב

[עריכה] פסוק ג

[ג] א "לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים" רבי ינאי בריה דרבי שמעון כל השירים שאמרו לפניך האבות ריחות היו. אבל אנו "שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ" כאדם שמריק מכלי לכלי חבירו. כל המצוות שעשו לפניך האבות ריחות היו. אבל אנו "שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ". מאתים וארבעים ושמונה מצוות עשה ושלש מאות וששים וחמש מצוות לא תעשה. רבי אליעזר ורבי יהושע ורבי עקיבא רבי אליעזר אומר אם יהיו כל הימים דיו ואגמים קולמוסין ושמים וארץ מגילות וכל בני האדם לבלרים אין מספיקין לכתוב תורה שלמדתי. ואני לא חסרתיה אלא כאדם שמטביל זכרותו כמכחול בים. רבי יהושע אומר אם יהיו כל הימים דיו ואגמים קולמוסים ושמים וארץ יריעות וכל בני אדם לבלרין אין מספיקין לכתוב דברי תורה שלמדתי. ולא חסרתיה רק כאדם שמטביל זכרותו כמכחול בים. רבי עקיבא אומר אני אין בי כח לומר כמו שאמרו רבותי אלא רבותי חסרוה. ואני לא חסרתיה אלא כמריח באתרוג. המריח נהנה והאתרוג לא חסר. וכממלא מאמת המים וכמדליק מנר לנר. פעם אחת שהה רבי עקיבא לבא לבית המדרש בא וישב לו מבחוץ. נשאלה שאלה זו הלכה אמרו הלכה מבחוץ חזרה ונשאלה שאלה. אמרו תורה מבחוץ חזרה ונשאלה שאלה. אמרו עקיבא מבחוץ פנו לו מקום. בא וישב לו לפני רגליו של רבי אליעזר. ובית מדרשו של רבי אליעזר היה עשוי כמין ריס ואבן אחת הייתה שם והיתה מיוחדת לו לישיבה. פעם אחת נכנס רבי יהושע התחיל ונושק אותה האבן ואמר האבן הזאת דומה להר סיני וזה שישב עליה דומה לארון הברית.

[ג] בדבר אחר "לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים" רבי אחא בשם רבי תנחום ברבי חייא שני שמנים הם שמן כהונה. ושמן מלכות. ורבנן אמרין שתי תורות הן תורה שבכתב ושבעל פה. אמר רבי יודן "שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ" שמן מתגדל על כל מי שהוא עוסק בשמנה של תורה. היא דעתיה דרבי יודן דאמר (ישעיה, י) "וחובל עול מפני שמן". חובל עולו של סנחריב מפני חזקיהו וסייעתו שיהיו עוסקין בשמנה של תורה. דבר אחר "שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ" מה השמן הזה מר מתחלתו וסופו מתוק כך (איוב ח, ז) "והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאד". מה השמן הזה אין משתבח אלא על ידי כתישה כך ישראל אין עושין תשובה אלא על ידי יסורין. מה השמן הזה אין מתערב בשאר משקין כך ישראל אין מתערבים באומות העולם. דכתיב (דברים ד,) "ולא תתחתן בם". מה השמן הזה כוס מלא אינו מזרזיף כשאר כל המשקים כך דברי תורה אין מזרזפים בדברי ליצנות. מה השמן הזה כוס מלא שמן בידך ונפל לתוכו טיפה של מים ויצאת כנגדה טיפה של שמן. כך אם נכנס דבר של תורה ללב יצא כנגדו דבר של ליצנות נכנס ללב דבר של ליצנות יצא כנגדו דבר של תורה. מה השמן הזה מביא אורה לעולם כך ישראל אורה לעולם שנאמר (ישעיה ס, ג) "וְהָלְכוּ גּוֹיִם לְאוֹרֵךְ". מה השמן הזה עליון על כל המשקין כך הם ישראל עליונים על כל האומות שנאמר (דברים כח,) "ונתנך ה' אלוהיך עליון". מה השמן הזה אין לו בת קול כך ישראל אין להם בת קול בעולם הזה. אבל לעולם הבא כתיב (ישעיה כט, ד) "וְשָׁפַלְתְּ מֵאֶרֶץ תְּדַבֵּרִי".

[ג] ג רבי יוחנן פתר קרייא באברהם אבינו. בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא (בראשית יב, א): "לך לך מארצך וממולדתך" למה היה דומה לצלוחית של פוליטון שהיתה מונחת בזוית אחת ולא היה ריחה נודף בא אחד וטלטלה ממקומה והיה ריחה נודף. אף כן אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם אברהם הרבה מעשים טובים יש לך הרבה מצוות יש לך טלטל עצמך בעולם ושמך מתגדל בעולמי. "לך לך". מה כתיב בתריה "ואעשך לגוי גדול". "עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ" אמר לו הקדוש ברוך הוא הא לך עלמות הרבה דכתיב (יב ה, ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן) "בראשית". והלא אם מתכנשים כל העולם לבראת יתוש אחד אינן יכולים לבראתו אלא אלו הגרים שגיירו אברהם ושרה. לכך נאמר "ואת הנפש אשר עשו בחרן". אמר רבי חוניא אברהם היה מגייר אנשים ושרה הנשים. ומה תלמוד לומר "אשר עשו בחרן" מלמד שהיה אברהם אבינו מכניסן לביתו ומאכילן ומשקן ומאהיבן ומקרבן ומגיירן ומכניסן תחת כנפי השכינה. הא למדת שכל המכניס בריה אחת לתוך כנפי השכינה מעלין עליו כאלו הוא בראו ויצרו וריקמו. אמר רבי ברכיה אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם ממה שאתה מביא אורה לעולם שמך מתגדל בעולם. ומה היא האורה גאולה. שבשעה שאת מביא לנו אורה הרבה גרים באים ומתגיירים ונוספים עלינו כגון יתרו ורחב יתרו שמע ואתא רחב שמעה ואתייא. אמר רבי חנינא בשעה שעשה הקדוש ברוך הוא נס לחנניה מישאל ועזריה הרבה גרים נתגיירו. דכתיב (ישעיה, כט) "כי בראותו ילדיו מעשה ידי בקרבו יקדישו שמי". מה כתיב בתריה "וידעו תועי רוח בינה".
דבר אחר "עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ" על שנתת לנו ביזת מצרים וביזת הים. וביזת סיחון ועוג. וביזת ל"א מלכים. אנו אוהבים אותך. דבר אחר "עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ" על שהעלמת מהם יום המיתה ויום הנחמה אהבוך. דבר אחר "עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ" בעלמות ובזריזות. דבר אחר "עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ" אלו בעלי תשובה. דבר אחר "עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ" זו כת השלישית. שנאמר (זכריה יג,) "והבאתי את השלישית באש וצרפתים כצרוף וגו'". דבר אחר "עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ" אלו הגרים. הדא הוא דכתיב (חבקוק ג, ב) "ה' שמעתי שמעך יראתי ה' פעלך בקרב שנים וגו'". דבר אחר "עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ" זה דורו של שמד. שנאמר (תהלים מד,) "כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה". דבר אחר "עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ" אלו ישראל. שנאמר (דברים ד,) "כי מאהבת ה' אתכם ומשמרו את השבועה וגו'".
דבר אחר "עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ" על שהעלמת מהם מתן שכרן של צדיקים. דאמר רבי ברכיה ורבי חלבו עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות ראש חולה  (לשון מחול) לצדיקים לעתיד לבא. מה טעם (תהלים מח, יד) "שיתו לבכם לְחֵילָה". לחולה כתיב צדיקים מכאן וצדיקים מכאן והקדוש ברוך הוא באמצעם. והם חלים לפניו בעלמות ומרמזין אלו לאלו באצבע ואומרים (שם מח, טו) "כי זה אלהים אלהינו עולם ועד הוא ינהגנו עלמות". בשני עולמות ינהגנו בעולם הזה. ובעולם הבא. דבר אחר "הוא ינהגנו עלמות" בעלימות ובזריזות. דבר אחר "עֲלָמוֹת" כאילין עולימתא. כמה דאת אמר (שם סח,) "בתוך עלמות תופפות". דבר אחר "עֲלָמוֹת" תרגם עקילס אתנסייא עולם שאין בו מות ומרמזין אלו לאלו באצבע ואומרים "כי זה אלהים אלהינו עולם ועד הוא ינהגנו עלמות". בשני עולמות ינהגנו בעולם הזה ובעולם הבא. בעולם הזה דכתיב (דברים טו,) "ה' אלוהיך ברכך". ובעולם הבא דכתיב (ישעיה, נח) "ונחך ה' תמיד".

שיר השירים רבה א ד
שיר השירים רבה א ה שיר השירים רבה א ושיר השירים רבה א זשיר השירים רבה א ח

ט [א] "לְסוּסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי" דרש רבי פפיס (איוב כג, יג) והוא באחד ומי ישיבנו. דן יחידי לכל עולם, ואין להשיב על דברי מי שאמר והיה העולם. אמר לו רבי עקיבא דייך פפיס שלא להשיב על דברי מי שאמר והיה העולם, לפי, שהכל באמת והכל בדין. שכן כתיב (ישעי' ו, א) ואראה את ה' יושב על כסא רם ונשא. אמר רבי סימון כסא שמפריש בין מיתה לחיים. (מ"א כב, יט) וכל צבא השמים עומדים עליו מימינו ומשמאלו. וכי יש שמאל למעלה והלא הכל ימין שנאמר (שמות טו, ו) ימינך ה' נאדרי בכח, ימינך ה' תרעץ אויב. ומה תלמוד לומר מימינו ומשמאלו אלא אלו מימינים ואלו משמאילים, אלו מכריעין לכף זכות ואלו מכריעין לכף חובה. רבי יוחנן בשם רבי אחא מייתי לה מן הדא (דניאל י, א) ואמת הדבר וצבא גדול. אמת הדבר כשנעשה צבא גדול. דכתיב (ירמי' י, י) וה' אלוהים אמת. מהו אמת אמר רבי איבון שהוא אלוהים חיים ומלך עולם. אמר רבי אלעזר כל מקום שנאמר וה', הוא ובית דינו. ובנין אב שבכלן. (מ"א שם כג) וה' דבר עליך רעה, זה בנין אב שבכולן. ומה מקיים רבי אלעזר הדין קרייה, דרבי פפיס והוא באחד ומי ישיבנו אלא הוא חותם יחידי, לכל באי עולם ואין בריה חותמת עמו. ומהו חותמו של הקדוש ברוך הוא רבי ביבי בשם רבי ראובן אמר "אמת". שנאמר (דניאל י, כא) אבל אגיד לך את הרשום בכתב אמת. אם אמת, למה רשום ואם רשום, למה אמת אלא עד שלא נחתם הדין, רשום, משנחתם גזר דין, אמת. אמר ריש לקיש ולמה הוא אמת אל"ף בראש האותיות. מ"ם באמצע, תי"ו בסופן. לומר (ישעי' מד, י) אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים. אני ראשון, שלא קבלתי מלכותי מאחר. ואני אחרון, שאיני מוסרה לאחר שאינו בעולם. ומבלעדי אין אלהים, שאין לי שני:

[ב] דרש רבי פפיס (בראשית ג, כב) הן האדם היה כאחד ממנו וגו'. כיחידו של עולם. אמר לו רבי עקיבא דייך פפיס אמר לו מה את מקיים היה כאחד ממנו אמר לו כאחד ממלאכי השרת. וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה, אלא מלמד שנתן לפניו הקדוש ברוך הוא שני דרכים דרך החיים ודרך המות. וברר לו דרך המות והניח לו דרך החיים:

[ג] דרש רבי פפיס (תהלים קו, כ) וימירו את כבודם בתבנית שור. שומע אני בשור של מעלן תלמוד לומר אוכל עשב. אמר לו רבי עקיבא דייך פפיס אמר לו ומה אתה מקיים וימירו את כבודם בתבנית שור בשור של שאר ימות השנה, תלמוד לומר אוכל עשב. אין לך מנוול ומשוקץ כשור, בשעה שאוכל עשב. רבי יודן בשם רבי אחא אומר חרטומי מצרים עשו להם כשפים והיה נראה כמרטט לפניהם, הא מה דאת אמר (ירמי' מט, כד) רפתה דמשק הפנתה לנוס ורטט החזיקה:

[ד] דרש רבי פפיס "לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה" לססתי כתיב, אמר הקדוש ברוך הוא כשם שששתי על המצריים לאבדן בים, כך ששתי לאבד שונאיהם של ישראל. ומי גרם להם להנצל מימינם ומשמאלם בזכות התורה שעתידין לקבל מימינו של הקדוש ברוך הוא. שנאמר (דברים לג, ב) מימינו אש דת למו. ומשמאלם, זו מזוזה. דבר אחר מימינם, זו קריאת שמע. ומשמאלם, זו תפילה. אמר לו רבי עקיבא דייך פפיס כל מקום שנאמר שישה כתיב בשי"ן וכאן בסמ"ך. אמר ליה ומה את מקיים לסוסתי ברכבי פרעה אלא רכב פרעה על סוס זכר, וכביכול נגלה הקדוש ברוך הוא על סוס זכר. הדא הוא דכתיב (תהלים יח, יא) וירכב על כרוב ויעוף. אמר פרעה מה הסוס זכר הזה הורג בעליו במלחמה, אלא הריני רוכב על סוסה נקבה. הדא הוא דכתיב לסוסתי ברכבי פרעה. חזר ורכב פרעה על סוס אדום, על סוס לבן, או בשחור. כביכול, נגלה הקדוש ברוך הוא על סוס אדום, לבן, שחור. הדא הוא דכתיב (חבקוק ג, טו) דרכת בים סוסיך סוסוון פגיין. יצא פרעה הרשע, בשריון וכובע. כביכול הקדוש ברוך הוא כן, שנאמר (ישעי' נט, יז) וילבש צדקה כשרין. הביא נפט, כביכול הקדוש ברוך הוא כן, שנאמר (תהלים שם, יג) עביו עברו ברד וגחלי אש. הביא אבני בליסטרוס, כביכול הקדוש ברוך הוא כן, שנאמר (שמות ט, כג) וה' נתן קולות וברד. חרבות ורמחים, כביכול הקדוש ברוך הוא כן, שנאמר (תהלים שם, טו) וברקים רב. הביא חצים כביכול הקדוש ברוך הוא כן, שנאמר (שם) וישלח חצים. אמר רבי לוי וישלח חצים ויפיצם. שהיו החצים מפזרים אותם, וברקים רב ויהמם, מלמד שהיו מערבבין אותם. עירבבן, הממן, נטל סגניות שלהם ולא היו יודעים מה הם עושים. יצא פרעה קטפרטים, כביכול הקדוש ברוך הוא כן, שנאמר (ישעי' מב, יג) ה' כגבור יצא. הרעים קולו, כביכול הקדוש ברוך הוא כן, שנאמר (ש"א כב, יד) ירעם מן שמים ה'. לבלב בקולו, כביכול (שם) ועליון יתן קולו. יצא פרעה בזעם, כביכול (חבקוק ג, יב) בזעם תצעד ארץ. בקשת, כביכול (שם) עריה תעור קשתך. בצנה ומגן, כביכול החזק מגן וצנה. בברק חנית, כביכול לנוגה ברק חניתך. רבי ברכיה בשם רבי שמואל בר נחמן כיון שכלה פרעה כל כלי זיין שלו, התחיל הקדוש ברוך הוא מתגאה עליו. אמר לו רשע יש לך רוח יש לך כרוב יש לך כנפים מהיכן הטיסן הקדוש ברוך הוא אמר רבי יודן מבין גלגלי המרכבה שמטן הקדוש ברוך הוא והטיסן על הים. אמר רבי חנינא בר פפא בשר ודם שהוא רוכב על טוענו, על דבר שיש בו ממש, אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, טוען את רכובו ורוכב על דבר שאין בו ממש. הדא הוא דכתיב (תהלים יח, יא) וירכב על כרוב ויעוף וידא על כנפי רוח. כתוב אחד אומר וידא [על כנפי רוח]. וכתוב אחר אומר (ש"ב שם יא) וירא על כנפי רוח. באיזה צד יתקיימו ב' כתובים אמר רבי אחא מכאן, שהיה לו להקדוש ברוך הוא עולמות, ויצא להראות בהן:

[ה] "דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי" אמר רבי אליעזר לבת מלכים שנשבת, והיה אביה עומד לפדותה. והיתה מרמזת לשבאים ואומרת להם לכם אני, ושלכם אני, ואחריכם אני. אמר לה אביה מה את סבורה שאין בי כח לפדותך דומה דמיתיך דומי בשתיקה כך, בשעה שהיו ישראל חונים על הים, (שמות יד, ט) וירדפו מצרים אחריהם וישיגו אותם חונים על הים. והיו ישראל רומזים למצריים מפחדם ואומרים להם אנו שלכם, ולכם אנו, ואחריכם אנו הולכים אמר להם הקדוש ברוך הוא מה אתם סבורים, שאין בי כח לפדותכם דומו דמיתיך שתקתיך הדא הוא דכתיב (שם, יד) ה' ילחם לכם ואתם תחרישון:

[ו] דבר אחר "דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי" רבנן אמרי לפי שנדמו ישראל לסוסים נקבות, ומצריים הרשעים זכרים מזוהמים, והיו רצים אחריהם, עד ששוקעים בים. אמר רבי סימון חס ושלום לא נדמו ישראל לסוסים נקבות, אלא גלי הים נדמו לסוסים נקבות, ומצריים לסוסים זכרים מזוהמים. ורצו אחריהם, עד ששקעום בים. והיה המצרי אומר לסוסו אתמול, הייתי מושכך לנילוס ולא היית בא אחרי, ועכשיו אתה משקעני בים והיה הסוס אומר לרוכבו "רמה בים" ראה מה בים, איפתיסי נעשית לכם בים. תני רבי ישמעאל (שם, כז) וינער ה' את מצרים בתוך הים. מלמד שהסוס היה זורק רוכבו למעלה, והוא יורד למטה, והסוס למעלה ממנו. אמר רבי לוי כזה שמנער בקדירה, תחתון עולה למעלה, ועליון יורד למטה. רעיתי מהו רעיתי אמר רבי יונתן מפרנסתי הן, שירעו אותי בשני תמידין בכל יום. הדא הוא דכתיב (במדבר כח, ד) את הכבש אחד תעשה בבקר. דאמר רבי יהודה בר סימון שני תמידין היו ישראל מקריבין בכל יום, אחד בשחרית ואחד בין הערבים. של שחר, היה קרב על עבירות שנעשו בלילה. ושל בין הערבים, היה קרב על עבירות שנעשו ביום. ולא היה אדם לן בירושלים ובידו עון. שנאמר (ישעי' א, כא) צדק ילין בה. דבר אחר דמיתיך רעיתי רבנן אמרי רעייתא דעולמי שקבלו תורתי. שאילו לא קבלוה, הייתי מחזיר עולמי לתוהו ובוהו. דאמר רבי חנינא בשם רבי אחא כתיב (תהלים עה, ד) נמוגים ארץ וכל יושביה אנכי תכנתי עמודיה סלה. אילולי שעמדו ישראל על הר סיני ואמרו (שמות כד, ז) כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע, היה העולם מתמגמג וחוזר לתוהו ובוהו. ומי ביסם העולם אנכי תכנתי עמודיה סלה. בזכות, (שם כ, ב) אנכי ה' אלהיך, תכנתי עמודיה סלה:שיר השירים רבה א ישיר השירים רבה א יאשיר השירים רבה א יבשיר השירים רבה א יג שיר השירים רבה א יד שיר השירים רבה א טו שיר השירים רבה א טז שיר השירים רבה א יז

שיר השירים רבה בשיר השירים רבה ג

שיר השירים רבה דשיר השירים רבה השיר השירים רבה ושיר השירים רבה זשיר השירים רבה ח