מ"ג קהלת י יז
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אשריך ארץ שמלכך בן חורים ושריך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַשְׁרֵיךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ בֶּן חוֹרִים וְשָׂרַיִךְ בָּעֵת יֹאכֵלוּ בִּגְבוּרָה וְלֹא בַשְּׁתִי.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַשְׁרֵ֣יךְ אֶ֔רֶץ שֶׁמַּלְכֵּ֖ךְ בֶּן־חוֹרִ֑ים וְשָׂרַ֙יִךְ֙ בָּעֵ֣ת יֹאכֵ֔לוּ בִּגְבוּרָ֖ה וְלֹ֥א בַשְּׁתִֽי׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
וענין בן חורים — שיעשה מעשה הגדולים והפך בן בליעל. אמר אחד מהמפרשים, ידוע שאין בעינים כדמות הלובן שהוא דומה לאור ואין למטה מן השחור, והכתוב ידמה הגדולים ללובן, והקטנים שאין להם מעלה וגדולה לחושך. ויפרש חורים לבנים כמו חור כרפס ותכלת, ג"כ יפרש ואורגים חורי, סלי חורי, ולבן בלשון ארמית חיור, והפך החורים חשוכים, בל יתיצב לפני חשוכים. יש מפרש ולא בשתי כמו בשתיה, וי"א כי בשתי כענין דלות, כמו ונשתו מים, לשונם בצמא נשתה, והענין כי כל מעשיהם בגבורה. וענין סמיכת גבורה לאכילה, עד שיתאוו ויתעכל המאכל, והענין, שאינם אוכלים כי אם לצורך ולא בשביל תענוג: