מ"ג נחמיה ב א
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהי בחדש ניסן שנת עשרים לארתחשסתא המלך יין לפניו ואשא את היין ואתנה למלך ולא הייתי רע לפניו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְהִי בְּחֹדֶשׁ נִיסָן שְׁנַת עֶשְׂרִים לְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא הַמֶּלֶךְ יַיִן לְפָנָיו וָאֶשָּׂא אֶת הַיַּיִן וָאֶתְּנָה לַמֶּלֶךְ וְלֹא הָיִיתִי רַע לְפָנָיו.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְהִ֣י ׀ בְּחֹ֣דֶשׁ נִיסָ֗ן שְׁנַ֥ת עֶשְׂרִ֛ים לְאַרְתַּחְשַׁ֥סְתְּא הַמֶּ֖לֶךְ יַ֣יִן לְפָנָ֑יו וָאֶשָּׂ֤א אֶת־הַיַּ֙יִן֙ וָאֶתְּנָ֣ה לַמֶּ֔לֶךְ וְלֹא־הָיִ֥יתִי רַ֖ע לְפָנָֽיו׃
רש"י
"יין לפניו" - הביאו יין לפני המלך בחצר
"ואשא את היין" - ואנכי נשאתי את כוס היין ונתתיה למלך וכך הוא המנהג שהמביא יין בחצר המלך אינו נושא ונותנו למלך אבל שר המשקים מקבל כוס היין מיד המביא והוא נושא ונותנו למלך
"ולא הייתי רע לפניו" - ואני לא הייתי רגיל להיות רע לפניו ברוע פנים כי אם שמח וטוב לב ועתה הייתי זועף ברוע פניםמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"יין לפניו" - רצה לומר הביאו יין לתת לפניו והוא מקרא קצר
"ולא הייתי רע לפניו" - ולא היה דרכי מאז להראות לפניו פנים רעים ועצובים
מצודת ציון
"לארתחשסתא" - הוא דריוש הפרסי ונקרא כן על שם המלכות כמו פרעה למצרים והדומיםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
(א) השאלות (א) מלת יין לפניו חסר הפעל?, מ"ש ולא הייתי רע לפניו, אין לו ביאור הלא היו פניו רעים?:
"ויהי, יין לפניו", מ"ש ואני הייתי משקה למלך נמשך לשתים, "(ואני הייתי משקה) יין לפניו", (ובשני ר"ל "משקה" בפעל). "ולא הייתי," ר"ל כי המלך היה מקפיד שמשרתיו לא יתראו לפניו ברוע פנים, שאז נחשדו בעיניו כי לבם רע, ונחמיה ידע טבע המלך ולשמור שבבואו לפני המלך יעמוד בפנים שוחקות, ועז"א שבאמת "לא היית רע לפניו:"