מ"ג משלי יב כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג משלי · יב · כב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תועבת יהוה שפתי שקר ועשי אמונה רצונו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תּוֹעֲבַת יְהוָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר וְעֹשֵׂי אֱמוּנָה רְצוֹנוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תּוֹעֲבַ֣ת יְ֭הֹוָה שִׂפְתֵי־שָׁ֑קֶר
  וְעֹשֵׂ֖י אֱמוּנָ֣ה רְצוֹנֽוֹ׃


רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"תועבת ה' שפתי שקר". כי הם יביאו לרעות גדולות ונפלאות כמו שקדם באמרו אדם בליעל איש און וגו' שש הנה שנא ה' וגו' והעושים פעולות אמת הם נרצים לו לא אמר שפתי אמת כי לא יספיק לאדם שיהיו דבריו אמת אם לא תהיינה פעולותיו כן:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"שפתי שקר" - שפתים המדברים שקר.

"רצונו" - הם לרצון לו.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"תועבת ה' שפתי שקר ועושי אמונה רצונו", התועבה והרצון הם שני הפכים, וכן שפתי שקר ועושי אמונה, מי שמבטיח לעשות דבר, בין דבר מצוה בין דבר חסד וטוב לחברו, אם עשה הבטחתו, דבר אמונה ונאמן בדברו, ואם לא עשה, דבר שקר, והרגיל להבטיח ואינו עושה הוא שפת שקר והיא תועבת ה', באשר אין הדבור מסכים עם המעשה, אף שדבר דבריו מן השפה לחוץ תועבה היא לה', ועושה אמונה שאז הסכים מעשהו עם דבורו ודבר אמונה ועשה, הוא רצונו:

 

<< · מ"ג משלי · יב · כב · >>