קטגוריה:משלי יב כב
נוסח המקרא
תועבת יהוה שפתי שקר ועשי אמונה רצונו
תּוֹעֲבַת יְהוָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר וְעֹשֵׂי אֱמוּנָה רְצוֹנוֹ.
תּוֹעֲבַ֣ת יְ֭הֹוָה שִׂפְתֵי־שָׁ֑קֶר
וְעֹשֵׂ֖י אֱמוּנָ֣ה רְצוֹנֽוֹ׃
תּוֹעֲבַ֣ת יְ֭הוָה שִׂפְתֵי־שָׁ֑קֶר וְ/עֹשֵׂ֖י אֱמוּנָ֣ה רְצוֹנֽ/וֹ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"שפתי שקר" - שפתים המדברים שקר.
"רצונו" - הם לרצון לו.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
תרגום מצודות: תועבת ה' שפתים המדברים שקר; ועושי אמונה הם לרצון לו.
תרגום ויקיטקסט: ה' מתעב ושונא שפתיים האומרות דברי שקר; ה' רוצה ואוהב אנשים העושים ופועלים באמינות - אומרים אמת ומקיימים הבטחות.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יב כב.
דקויות
פסוקים המדברים על תועבת ה' ורצונו מציגים שני קצוות, ומכאן שיש גם מצב ביניים בין הקצוות - מצב שאינו מתועב אבל גם אינו רצוי*. מהו מצב הביניים הנרמז בפסוק זה?
1. אדם שאינו משקר (אינו אומר דברים מתוך ידיעה ברורה שהם מנוגדים לאמת), אבל עלול לפעמים לכזב (= להבטיח דברים שהוא חושב שיקיים אותם, ובסופו של דבר לאכזב ולא לקיים): אדם כזה אינו תועבת ה', אך הוא גם לא רצונו: רצון ה' הוא באנשי אמונה (= אנשים נאמנים שמקיימים את הבטחותיהם), ראו: עד שקרים - יפיח כזבים, איש חסד - איש אמונים.
2. אדם שאינו משקר בשפתיו, וכל דבריו אמת, אך גם אינו עושה שום דבר על-מנת להרבות את האמת והאמונה בעולם ולגרום לכך שאנשים נוספים ידברו אמת; אדם כזה אינו תועבת ה', אך גם לא רצונו, כי רצון ה' הוא בעושי אמונה, אנשים שגם עושים ופועלים, ולא רק מדברים; וכדברי חז"ל (אבות ג כג): "כל שחכמתו מרובה ממעשיו - אין חכמתו מתקיימת, וכל שמעשיו מרובים מחכמתו - חכמתו מתקיימת"; וכפי שכתב הרב יעבץ שם: "כי בדברו שקר - מיד הוא תועבת ה', אבל לא יתהפך זה, כי בדברי האמונה, לא יגיע אל הרצון האלוקי עד שיעשה כפי אמונתו".
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "משלי יב כב"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.