מ"ג משלי יא כ
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תועבת יהוה עקשי לב ורצונו תמימי דרך
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תּוֹעֲבַת יְהוָה עִקְּשֵׁי לֵב וּרְצוֹנוֹ תְּמִימֵי דָרֶךְ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תּוֹעֲבַ֣ת יְ֭הֹוָה עִקְּשֵׁי־לֵ֑ב
וּ֝רְצוֹנ֗וֹ תְּמִ֣ימֵי דָֽרֶךְ׃
רלב"ג
רבנו יונה גירונדי
• לפירוש "רבנו יונה גירונדי" על כל הפרק •
והודיענו, כי בעלי המידות הרעות נתעבים לפני השם יתברך, וכמו שכתוב (משלי טז ה): "תועבת ה' כל גבה לב".
"ורצונו תמימי דרך" - הם השלמים במידותם מן התולדת, או שהסבו מידותם להנחותם אחרי השכל, כאשר ביארנו למעלה - הוא רצון השם יתברך...
"תמימי דרך" - תמימי מידות, וכן רוב לשון 'דרך' הנזכר בספר הזה, כאשר ביארנו.
הערה: ראו רבנו יונה על משלי יז כ, שם פירש ש"עיקש לב הוא האיש שדעתו משובשת ולא יכיר האמת".מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"עקשי לב" - מראה לאדם יושרו, ומחשבות לבו - עקשות.
"תמימי דרך" - התם בדרכיו, ומשווה מסתרו לנגלהו, הוא ירצה לה'.
מצודת ציון
"עקשי" - ענין עקום.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
תועבה ורצון הם שני קצוות, ויש אמצעי ביניהם שאינו לא לרצון (ר"ל שיהיה רוצה בו) ולא לתועבה (כמו שפירשתי בפסוק א, יב כב, טו ח).
הלב מצייר כוח המושל באדם, המנהיג כל כוחותיו על-פי חוקי החכמה והצדק.
ומי שמנהיג תמיד על-פי החכמה נקרא חכם לב, ואז הוא תמים דרך, רוצה לומר, שהפעולות וההנהגה שידרוך בו הוא תמים תמיד, אינו מתמוטט בשום פעם לסור מן הדרך על-ידי התאוות ויצרי הלב, כי ליבו מושל ביראת ה', והוא המרוצה בעיני ה' להפיק ממנו רצון.
ומי שהוא עיקש לב, הוא ההפך מחכם לב, והוא מי שחולק על חוקי החכמה, ומנהיג כוחותיו היפך מחוקותיו, וזה תועבה בעיני ה'.
ומה שהוא בין שני הקצוות, שאינו עיקש לב לחלוק על חוקי החכמה, ואינו תמים דרך גם-כן, כי הגם שליבו בלתי חולק על חוקי החכמה, בכל-זאת יסור מן הדרך הטוב לפעמים אם רוח היצר יעלה עליו, אינו לא לרצון ולא תועבה, כי האיש הזה עדיין עומד בקשרי המלחמה, אם לנצח אם להינצח בסוף.
ביאור המילות
"עיקש לב", "תמימי דרך" - העיקשות בא היפך התמימות (למעלה י ט, לקמן יט א, כח ו), ו"לב עיקש" הוא, שכוח המושל בו יילך היפך מחוקי החכמה, והיפוכו "תמימי דרך", ההולכים בקביעות בדרכיה.הגאון מווילנה
• לפירוש "הגאון מווילנה" על כל הפרק •
"ורצונו תמימי דרך" - אבל רצונו אינו אלא במי שהלך מתחילה בתמימות ולא חטא כלל, אלא עשה מצוות ומעשים טובים.
הערה: ראו הגאון מווילנה על משלי יז כ, שם פירש שעיקש לב הוא מי שאינו מקיים מצוות עשה.ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
זה שמקשה לבו מלעשות תשובה, הקב"ה קורא אותו תועבה, שנאמר "תועבת ה' עקשי לב". ואם חוזר ועושה תשובה, קורא אותו תמים, שנאמר "ורצונו תמימי דרך". ראה חכמתו של שלמה, כל מה שהתנבא דוד אביו התנבא שלמה:
- בדוד כתיב (תהלים לב ב): "אשרי אדם לא יחשב ה' לו עוון ואין ברוחו רמיה", ובשלמה כתיב "תועבת ה' עקשי לב";
- בדוד כתיב (תהלים קיט א): "אשרי תמימי דרך", ובשלמה כתיב "ורצונו תמימי דרך".
אמר רבי זבידא: כל מי שהולך בתמימות לפני הקב"ה, כאלו עשה כל רצונו, שנאמר "ורצונו תמימי דרך".