הגאון מווילנה על משלי יז כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| הגאון מווילנה על משליפרק י"ז • פסוק כ' |
ה • כ • כד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי י"ז, כ':

עִקֶּשׁ־לֵ֭ב לֹ֣א יִמְצָא־ט֑וֹב
  וְנֶהְפָּ֥ךְ בִּ֝לְשׁוֹנ֗וֹ יִפּ֥וֹל בְּרָעָֽה׃


"עיקש לב" - מי שיש לו לב עיקש ועקום וסר מדרך טוב, והוא עשיית המצוות עשה, "לא ימצא" בו "טוב", כמו שנאמר (ירמיהו ה כה): "חטאותיכם מנעו הטוב מכם". חטא הוא שאינו עושה מצוות, והוא מלשון חיסרון, כמו שפירשנו למעלה, ולכן נחסר ממנו הטוב, אבל גם רע אין בו.

אבל "ונהפך בלשונו", והוא איש תהפוכות, שעושה רע בדיבורו, הוא "יפול ברעה" שעושה.

הערה: ראו הגאון מווילנה על משלי יא כ, שם פירש שעיקש לב הוא מי ש"אינו שב בתשובה, הוא תועבת ה'.