מ"ג משלי ב כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג משלי · ב · כא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי ישרים ישכנו ארץ ותמימים יותרו בה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי יְשָׁרִים יִשְׁכְּנוּ אָרֶץ וּתְמִימִים יִוָּתְרוּ בָהּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־יְשָׁרִ֥ים יִשְׁכְּנוּ־אָ֑רֶץ
  וּ֝תְמִימִ֗ים יִוָּ֥תְרוּ בָֽהּ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי ישרים ישכנו ארץ" - לעולם הבא "יותרו בה" - כשירדו רשעים לגהינם

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

והנה התועלת שיגיע לך מזה הוא הקיום והתמדת המציאות גם בזה העולם הגופיי, וזה כי ישרים וגו' האנשים הישרים יתמידו לשכון בארץ, לא תבואם יד רשעים להנידם, והתמימים יותרו בה:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ישכנו ארץ" - יהיו שוכנים בארצם עד עולם.

"יותרו בה" - בעת יגרשו ממנה הרשעים, אז המה ישארו בה

מצודת ציון

"יותרו" - מלשון נותר.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי ישרים", יש הבדל בין ישרים לתמימים, הישרים הם הישרים בטבע בין בדרכי הבינה בין בעניני המדות, שכלם וטבעם ומדותיהם הולך מעצמו בדרך הישר, וגדר התמימים הוא מי שמעשיהם קבועים ובלתי משתנה בשום זמן בין בעת הטובה בין בעת רעה, אחר שעושים הכל לשם ה' בלי שום פניה חיצונית, "והישרים הם ישכנו ארץ", אבל יצוייר שישתנו מעשיהם לפעמים לרוע ולא יותרו בה לעולם, וע"י שהם "תמימים יותרו בה", כי לא יתמוטטו מצדקתם בשום פעם :

ביאור המילות

"ישרים תמימים". ע"ל (פסוק ז'):
 

נחמיאש

לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

כי ישרים ישכנו ארץ ותמימים יותרו בה — זה ארץ החיים, רוצה לומר עולם הבא.

ותמימים יותרו בה, כלומר, ישארו בה. דבר אחר: יהיה להם יתר שאת בה.

ואולי רומז למה שדרשו חז"ל (חגיגה טו א) עניין הצדיק והרשע, כל אחד יש לו מקום בגן עדן ובגיהנם. הצדיק שזכה, נוטל וחלק חבירו בגן עדן; והרשע שנתחייב, נוטל חלקו וחלק חבירו בגיהנם. נמצאת אומר: ותמימים יותרו בה, נוטלים יותר מחלקם. אבל הרשעים, "ורשעים מארץ יכרתו ובוגדים יסחו ממנה" (פסוק כב).

<< · מ"ג משלי · ב · כא · >>