מ"ג ישעיהו כא ג
<< · מ"ג ישעיהו · כא · ג · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
על כן מלאו מתני חלחלה צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמע נבהלתי מראות
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עַל כֵּן מָלְאוּ מָתְנַי חַלְחָלָה צִירִים אֲחָזוּנִי כְּצִירֵי יוֹלֵדָה נַעֲוֵיתִי מִשְּׁמֹעַ נִבְהַלְתִּי מֵרְאוֹת.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עַל־כֵּ֗ן מָלְא֤וּ מׇתְנַי֙ חַלְחָלָ֔ה צִירִ֣ים אֲחָז֔וּנִי כְּצִירֵ֖י יוֹלֵדָ֑ה נַעֲוֵ֣יתִי מִשְּׁמֹ֔עַ נִבְהַ֖לְתִּי מֵרְאֽוֹת׃
רש"י
"צירים" - לשון חיל וחבלים רבותינו אמרו יש דלתות וצירים לאשה כמו שיש צירים לדלתות הבית
"נעויתי" - חולי הוא הקרוי עוית בל' חכמיםמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"נעויתי משמוע" - נתעקם גופי מקול השמועה ונבהלתי מראיית פלאי האבדון
"צירים אחזוני" - כאבים אחזו אותי כמו כאבי יולדת
"מלאו מתני חלחלה" - הנביא אמר בלשון בבל
"על כן" - בעבור גודל הצרה
מצודת ציון
"חלחלה" - ענין רעדה ורתת
"צירים" - ענין כאב כמו צירים וחבלים יאחזון (לעיל יג)
"נעויתי" - מלשון עוות ועקוםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"נעויתי". עוה מורה בלבול וטרוף, וזה המבדיל בינו לבין יתר לשונות המורים על העיקום והעיקוש, ובא על טירוף הדעת, הדרך, היושר, בלבול כחות הגוף, ועי' לקמן (כד א'):<< · מ"ג ישעיהו · כא · ג · >>