"בלתי כרע תחת אסיר" - במקום אשר לא כרע ולא יבין אחד מכם שלא היה שם כריעת המרבץ שם באותו המקום תהיו אסורים כלומר חוץ מארצכם תאסרו וכן תירגם יונתן בר מן ארעכון אסירין תתאסרון
"בלתי כרע", המאמרים מגבילים "על מי תנוסו לעזרה בלתי כרע תחת אסיר ואנה תעזבו כבודכם (בלתי כרע) תחת הרוגים יפלו", ר"ל כי ביום הרג רב, יש מבקש הצלת נפשו, וימסור א"ע ליד האויב למען יניחו בחיים, ויש מבקש הצלת כבודו, ואינו רוצה ליפול ביד אויב כאחד הריקים ובוחר יותר מות מחיים, כן אתם אם תבקשו עזרה והצלת נפשכם, "אל מי תנוסו לעזרה", אין לכם שום עזר "בלתי אם לכרוע תחת אסירים" וליפול ביד האויב. ואם תבקשו הצלת כבודכם, "אנה תעזבו כבודכם", ע"ז אין שום עצה, "(בלתי אם לכרוע תחת ההרוגים אשר יפולו", כי בזה תעזבו כבודכם לזכר עולם בשדה המערכה, כגבור שחרף למות נפשו ויעזב כבודו לזכר בין החיים, (מעתה יתחיל לנבאות על אשור המרעיש ממלכות כי גם עליו תעבור כוס, ונפל בחרב לא איש ע"י זכות חזקיהו):
ביאור המילות
"כרע", מקור בדמות פעל עבר ענינו לכרוע.
"ואסיר", כמו אסורים ובא הכלל בל"י כמו ויהי לי שור וחמור:
