רש"י על ישעיהו י
<< · רש"י על ישעיהו · י · >>
פסוק א
פסוק ג
"שואה" - לשון חורבן
"על מי תנוסו לעזרה" - הקב"ה אינו בעזרתכ'
"ואנה תעזבו" - את כל הכבוד אשר אתם קובצים מן הגזל כשתלכו בגולהפסוק ד
"תחת" - מקום כמו שבו איש תחתיו (שמות טז)
"ותחת הרוגים יפלו" - ובאותו מקום יפלו הרוגיםפסוק ה
פסוק ו
פסוק ז
"לא כן ידמה" - שהגזרה מאתי ואני שולחו ידמה קוויידייר בלע"ז
"ולבבו לא כן יחשוב" - ששלחתיו על עסקי ממון לשלול ולבוז בז כי בלבבו להשמיד את הכל בגאותופסוק ח
פסוק ט
פסוק יא
פסוק יב
"אפקוד על פרי גודל לבב מלך אשור" - על אשר הפרה והרבה גודל לבב מלך אשור להתהלל בכחו על שקר פרי גודל קריישמנ"ס דגרדיי"א בלע"ז של לב סנחריב
"תפארת רום עיניו" - על שנתפאר בגאותו תפארת ונטמל"ט בלע"ז
"רום עיניו" - גסות רוחו כענין שנאמר גבה עינים ורחב לבב (תהלים קא)פסוק יג
"נבונותי" - חכמתי
"ועתידותיהם" - מעמדם ומצבם
"ואוריד" - הורדתים מגדולתם
"כביר יושבים" - יושבים רבים כביר פלשור"שפסוק יד
"וכאסוף ביצים עזובות" - וכאשר יאסוף איש ביצים עזובות שעזבתם אמם ואין מוחה בידם לכסות עליהם
"נודד כנף ופוצה פה ומצפצף" - כל הל' הזה נופל בעופות לפי שדימה אותם הגולים לקן צפרים ולביצים עזובות אמר לשון זה לא צפצפו עליהם האב והאםפסוק טו
"כהניף שבט את מרימיו" - כאלו היה השבט מניף את עצמו ואת יד המרימו והלא אין שבט מניפו אלא האדם
"כהרים מטה לא עץ" - לא העץ הוא המרים אלא האדם הוא המריםפסוק טז
פסוק יז
"וקדושו הקב"ה" - ד"א וקדושו צדיקים שבדור
"שיתו ושמירו" - שריו וגבוריופסוק יח
"כרמל" - יער גבוה
"כמסוס נוסס" - לפי שדימה אותם לעצי יער דימה פורענותם לתולעת הנוסר בפיו וטוחן העץ וקורהו סס כמו כצמר יאכלם סס (לקמן נא)
"כמסוס נוסס" - כמגור המגורר
"כמסוס נוסס" - כמסוס של נוסס שהוא נטחן דק דק שהתולעת טוחן כך היה האפר ושריפת גופן דק מסוס הוא הנטחן ונופל ע"י תולעת נוסס הוא התולעתפסוק יט
פסוק כ
פסוק כא
פסוק כב
פסוק כג
פסוק כד
פסוק כה
פסוק כו
"שוט" - מכת יסורין
"כמכת מדין" - שנהרגו בלילה אחת והמלכים שברחו מהם ונמלטו נהרגו עורב בצור עורב כדמפורש בספר שופטים אף זה לאחר שישוב לארצו ימות שם בחרב
"ומטהו על הים" - ועוד יעורר עליו את מטהו אשר היה על הים בפרעה ובחילו
"ונשאו" - וטילטלו מן העולם כדרך שנשא את מצריםפסוק כז
פסוק כח
פסוק כט
פסוק ל
פסוק לא
פסוק לב
פסוק לג
"מסעף פארה במערצה" - יפשח פארותיו עיקר[1] ענפי אילנותיו
"במערצה" - במשור המקצץ הענפים אין פארה זו לשון גת שהרי לא נכתב בוי"ו כמו פורה דרכתי (לקמן סג) וכמו לחשוף חמשים פורה (חגי ב') אלא באל"ף כמו ותארכנה פאורותיו (יחזקאל לא) ומסעף הוא לשון מקצץ ענפים אישברצקיי"ר בלע"ז כמו וכלה סעיפיה (לקמן כז) וכן בסעיפיה פוריה (לקמן יז)
"במערצה" - בכלי משחית העורץ ושובר אותם
"ורמי הקומה" - המלכים והשרים
"גדועים" - אין לשון גידוע נופל אלא באילנות ודבר קשהפסוק לד
"סבכי היער" - הענפים החשובים והגבורים
"והלבנון" - עובי יערו וכרמילו הם מרבית חיילותיו
"באדיר יפול" - על ידי מלאך יפלו ד"א באדיר בזכות חזקיהו שהוא אדירם ומושלם של ישראל כמה שנאמר והיה אדירו ממנו (ירמיהו ל)
<< · רש"י על ישעיהו · י · >>
- ^ יתכן וצ"ל 'עוקר', או שצ"ל עִיקֵּר בק' צרויה: