מ"ג ירמיהו ה ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג ירמיהו · ה · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
על כן הכם אריה מיער זאב ערבות ישדדם נמר שקד על עריהם כל היוצא מהנה יטרף כי רבו פשעיהם עצמו משבותיהם [משובותיהם]

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עַל כֵּן הִכָּם אַרְיֵה מִיַּעַר זְאֵב עֲרָבוֹת יְשָׁדְדֵם נָמֵר שֹׁקֵד עַל עָרֵיהֶם כָּל הַיּוֹצֵא מֵהֵנָּה יִטָּרֵף כִּי רַבּוּ פִּשְׁעֵיהֶם עָצְמוּ משבותיהם [מְשׁוּבוֹתֵיהֶם].

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עַל־כֵּן֩ הִכָּ֨ם אַרְיֵ֜ה מִיַּ֗עַר זְאֵ֤ב עֲרָבוֹת֙ יְשׇׁדְדֵ֔ם נָמֵ֤ר שֹׁקֵד֙ עַל־עָ֣רֵיהֶ֔ם כׇּל־הַיּוֹצֵ֥א מֵהֵ֖נָּה יִטָּרֵ֑ף כִּ֤י רַבּוּ֙ פִּשְׁעֵיהֶ֔ם עָצְמ֖וּ מְשֻׁבוֹתֵיהֶֽם׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

עַל כֵּן מֶלֶךְ בְּמַשִׁרְיָתֵיהּ יִסַק עֲלֵיהוֹן כְּאַרְיָא מֵחוּרְשָׁא וְיִקְטְלִינוּן עַמְמַיָא דְתַקִיפִין כְּדֵיבֵי רַמְשָׁא יִבְזוֹזוּנוּן שִׁלְטוֹנִין דַחֲסִינִין כְּנִמְרָא כַמְנִין עַל קִרְוֵיהוֹן כָּל דִיפּוֹק מִנְהוֹן יִתְקְטֵיל אֲרֵי סַגִיאִין מָרְדֵיהוֹן תַּקִיפִין תִּיוּבַתְהוֹן:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אריה" - מלכות בבל

"זאב" - מלכות מדי

"נמר" - מלכות אשור

"זאב ערבות" - לשון ערבה ושוחה זאב המדבר

"שקד" - ממהר ומנחם חברו עם ל' שמירה כמו לשקוד על דלתותי (משלי ח) י"ת לשון אריבה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"יטרוף" - ע"י אחד מהחיות ההם

"עצמו" - חזקו בדבר המרידה

"כל היוצא מהנה" - מן העיירות ההנה

"זאב ערבות" - זאב היושב במדבר יעשוק נפשותם

"שוקד" - ימהר לבוא על עריהם להשחיתם

"הכם אריה מיער" - זה משל על האומות

"על כן" - בעבור שאינם רוצים להיות נכנעים למקום לכן מסרם ביד האומות 

מצודת ציון

"ערבות" - ענינו כמו מדבר וכן במדבר בערבה (דברים א)

"ישדדם" - ענין עושק הגוף

"נמר" - שם חיה מה

"שוקד" - ענין מהירות כמו כי שוקד אני (לעיל א)

"עצמו" - ענין חוזק

"משובותיהם" - ענין מרד וסרוב

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"על כן" אחר שחטאם הוא מצד המרד לא מצד הסכלות, "הכם אריה" ואחר כך "זאב ערבות" (הוא "היענע") שיוצא על טרפו בערב ודרכו לאכול את הנבלות, "ישודדו" את אשר הכה האריה, "והנמר" שדרכו לשקוד אצל הערים לארוב על האנשים "שקד על עריהם", והנמשל על שלש פעמים שבא נבוכדנצר עם מחנהו והחריב אותם, וזה בא על "כי רבו פשעיהם" בכמות "ועצמו" באיכות כי אינם מצד התאוה רק מצד המרד שעז"א "משבותיהם":

ביאור המילות

"זאב ערבות". מענין ערבה ומדבר, או מענין ערב שהזאבים יפולו בעיר בלילה, "ישדדם", מבנין פועל הכבד הדומה למרובע מן ישודד מצבותם (בן מלך).

"רבו פשעיהם, עצמו משובותיהם". הפשעים הם המרדים במעשה אמר רבו בכמות. השובבות הוא ענין נפשיי, שרוחו שובב (כנ"ל ב' י"ט, ג' ו') אמר עצמו באיכות:
 

<< · מ"ג ירמיהו · ה · ו · >>