מ"ג יחזקאל כד יז
<< · מ"ג יחזקאל · כד · יז · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
האנק דם מתים אבל לא תעשה פארך חבוש עליך ונעליך תשים ברגליך ולא תעטה על שפם ולחם אנשים לא תאכל
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֵאָנֵק דֹּם מֵתִים אֵבֶל לֹא תַעֲשֶׂה פְאֵרְךָ חֲבוֹשׁ עָלֶיךָ וּנְעָלֶיךָ תָּשִׂים בְּרַגְלֶיךָ וְלֹא תַעְטֶה עַל שָׂפָם וְלֶחֶם אֲנָשִׁים לֹא תֹאכֵל.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֵאָנֵ֣ק ׀ דֹּ֗ם מֵתִים֙ אֵ֣בֶל לֹא־תַֽעֲשֶׂ֔ה פְּאֵֽרְךָ֙ חֲב֣וֹשׁ עָלֶ֔יךָ וּנְעָלֶ֖יךָ תָּשִׂ֣ים בְּרַגְלֶ֑יךָ וְלֹ֤א תַעְטֶה֙ עַל־שָׂפָ֔ם וְלֶ֥חֶם אֲנָשִׁ֖ים לֹ֥א תֹאכֵֽל׃
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"האנק דום" - מהאנק דום ר"ל שתוק מן האנחה ולא תאנח
"מתים אבל" - הוא הפוך אבל מתים ר"ל מנהג האבל שעושים על המתים לא תעשה
"פארך" - התקן עליך מגבעות הראש שהוא לפאר ולהדר וכן נאמר פארי המגבעות (שמות לט) ודרך האבל היה להסיר המגבעת ההיא ורז"ל אמרו שעל התפילין יאמר שהאבל אסור בהן
"ונעליך" - לא כדרך האבל שחולץ המנעל
"ולא תעטה" - לא כדרך האבל שמעטף ראשו עד שער השפתים
"ולחם אנשים" - לא כדרך האבל שמברין אותו סעודה הראשונה משל אחרים
מצודת ציון
"האנק" - ענין אנחה כמו אנקת אסיר (תהלים קב)
"דום" - ענין שתיקה כמו וידום אהרן (ויקרא י)
"חבוש" - כן יקרא התקון בראש והקשירה וכן וחבשת להם מגבעות (שמות כה)
"תעטה" - ענין עטיפה כמו ועל שפם יעטה (ויקרא יג)
"שפם" - הוא שער השפתיםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"האנק דם". כמו דממה וקול, ר"ל הרכבה מקול ומדממה, וכאן ר"ל שיהיה מורכב מאנק ומדממה, ר"ל שיהיה האנקה בחלש:
"מתים אבל". כמו בכור שורו, שופר תרועה:
"פארך". פארי המגבעות, ולדעת חז"ל התפילין שנקראים פאר, ושם שפם. בא תמיד אצל אבל, כמ"ש בס' התו"ה תזריע (סי' קנ"ד) טעמו של דבר:<< · מ"ג יחזקאל · כד · יז · >>