מ"ג יחזקאל יד ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג יחזקאל · יד · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והנביא כי יפתה ודבר דבר אני יהוה פתיתי את הנביא ההוא ונטיתי את ידי עליו והשמדתיו מתוך עמי ישראל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהַנָּבִיא כִי יְפֻתֶּה וְדִבֶּר דָּבָר אֲנִי יְהוָה פִּתֵּיתִי אֵת הַנָּבִיא הַהוּא וְנָטִיתִי אֶת יָדִי עָלָיו וְהִשְׁמַדְתִּיו מִתּוֹךְ עַמִּי יִשְׂרָאֵל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהַנָּבִ֤יא כִֽי־יְפֻתֶּה֙ וְדִבֶּ֣ר דָּבָ֔ר אֲנִ֤י יְהֹוָה֙ פִּתֵּ֔יתִי אֵ֖ת הַנָּבִ֣יא הַה֑וּא וְנָטִ֤יתִי אֶת־יָדִי֙ עָלָ֔יו וְהִ֨שְׁמַדְתִּ֔יו מִתּ֖וֹךְ עַמִּ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"והנביא כי יפותה ודבר דבר" - שאינו אמת "פתיתי" - פתחתי לו פתח לאיזו שירצה ומכאן יש לומר בא ליטמא פותחין לו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"אני" - כמו האני ותחסר ה"א התימא וכמוהו רבים ור"ל האם אני ה' פתיתי את הנביא לדבר שקר בתמיה הלא הבחירה חפשית ולכן אטה ידי עליו להכותו ואשמידו מתוך עמי ישראל

"והנביא כי יפתה" - ואם הנביא הנדרש יהיה נפתה מלבו וידבר דבר מנפשו להשיב אל השואל שימלא שאלתו 

מצודת ציון

"יפותה" - מלשון פתוי והסתה

"והשמדתיו" - ענין אבדון וכליון

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"והנביא כי יפותה", שיצרו או ריעיו יפתוהו "לדבר נבואות שקר ודבר דבר אני ה' פתיתי" והוא ידבר ויאמר שאני פתיתיו לילך בשליחות לנבאות, אז "ונטיתי את ידי עליו" להענישו:

ביאור המילות

"אני ה' פתיתי". כמו פתתני ה' ואפת (ירמיה כ'), הוא ידבר שאני פתיתיו. והמפרשים נלחצו שהפיתוי הוא הערת החפץ כדי שיכשלו בנבואתם, כמו מי יפתה את אחאב, או קרוי פיתוי על שלא המית אותו, ורחוק שייחס לה' פיתוי לרעה. והרי"א פירש בתמיהה וכי אני פתיתי, והמעיין יבחר:
 

<< · מ"ג יחזקאל · יד · ט · >>