מ"ג יונה ג ה

מתוך ויקיטקסט

פסוק קודם – מקראות גדולות – מקראות גדולות יונה – פסוק הבא

תוכן עניינים 1 מקרא 2 תרגום 3 אבן עזרא 4 רד"ק 5 מצודת דוד 6 מנחת שי

[עריכה] מקרא

ויאמינו אנשי נינוה באלהים ויקראו צום וילבשו שקים מגדולם ועד קטנם:

[עריכה] תרגום

והימינו אנשי נינוה במימרא דיי, וגזרו צומא ואסרו שקין, מרבהון ועד זעריהון:

[עריכה] אבן עזרא

ויאמינו – כמו "ויאמן העם" (שמות ד, לא).

והטעם באלהים, בדבר אלהים:

[עריכה] רד"ק

ויאמינו – כי אנשי האניה היו בעיר, והעידו עליו כי הטילוהו אל הים, וכל עניינו כמו שהיה; לפיכך האמינו בנבואתו ושבו בתשובה שלמה:

ויקראו צום – קודם אזהרת המלך עשו תשובה מעצמם, והתענו ולבשו שקים:

[עריכה] מצודת דוד

באלהים – רוצה לומר, בדבר האמור בשם האלהים:

ויקראו צום – הכריזו יום צום:

[עריכה] מנחת שי

ויקראו־צום – בלא מאריך בוא"ו: