מצודות על יונה ג
<< · מצודות על יונה · ג · >>
פסוק א
מצודת דוד
שנית – בדבר השליחות אל נינוה:פסוק ב
מצודת דוד
אשר אנכי דובר אליך – והוא מה שקרא ואמר: "עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת". ולא הוצרך לפרש, כי מאיליו יובן:פסוק ג
מצודת דוד
מהלך – כשיעור הליכת שלושה ימים:
מצודת ציון
לאלהים – דרך המקרא, כשרוצה להגדיל דבר בתכלית, סומכו למלת "אל", וכן: "ארזי אל" (תהילים פ, יא):פסוק ד
מצודת דוד
ויחל – כשהתחיל לבוא בעיר מהלך יום, קרא ואמר: הנה יש עוד זמן ארבעים יום, ואחרי זה תהיה נינוה נהפכת, רוצה לומר כמהפכת סדום ועמורה, מיש לאין:
מצודת ציון
ויחל – מלשון התחלה:פסוק ה
מצודת דוד
באלהים – רוצה לומר, בדבר האמור בשם האלהים:
ויקראו צום – הכריזו יום צום:פסוק ו
מצודת דוד
ויגע הדבר – השמועה הגיעה לאוזני המלך, וקם מכסאו לשבת על הארץ, והעביר מעליו לבוש מלכות:
מצודת ציון
אדרתו – תרגם יונתן: "לבוש יקריה". וכן: "אדרת שנער" (יהושע ז), והוא מלשון "אדיר":
שק – יריעה עבה:פסוק ז
מצודת דוד
ויזעק – ציווה להכריז בקול זעקה לאמר: "מעצת המלך ומעצת גדולי המלכות נגזר לאמר: האדם והבהמה" וגו'. ובעבור עגמת נפש ציוו למנוע מאכל מבהמות, למען ייכנע לב האנשים:
אל ירעו – מוסב על הבהמה:
מצודת ציון
ויזעק – הכריז בקול זעקה:
מטעם – עניין עצה הנאמרה בטעם, וכן: "וטעם זקנים יקח" (איוב יב):
יטעמו – מלשון טעימה, ועניינו אכילה מועטת:
מאומה – שום דבר:
ירעו – מלשון מרעה:פסוק ח
מצודת דוד
ויתכסו – גם זה מן הכרוז, שציווה שכולם יתכסו בשקים, להראות הכנעה מרובה, ושהאנשים יקראו אל אלהים בכל לב, וכל אחד ישוב מדרכו הרעה ומן החמס אשר עשו בכפיהם:
מצודת ציון
בחזקה – רוצה לומר בכל לב:פסוק ט
מצודת דוד
מי יודע – גם זה מן הכרוז, שאמר: מי היודע דרכי התשובה, ישוב לה', ואז ינחם האלהים וישוב מחרון אפו, ולא נהיו[נהיה] נאבדים מן העולם:
מצודת ציון
ונחם – עניין הפוך מחשבה וחרטה:פסוק י
מצודת דוד
כי שבו – כי כן עשו כדבר המלך, ועם כי לא נזכר:
וינחם – נתחרט על הגזרה:
<< · מצודות על יונה · ג · >>