מ"ג ויקרא כו כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג ויקרא · כו · כא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואם תלכו עמי קרי ולא תאבו לשמע לי ויספתי עליכם מכה שבע כחטאתיכם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי וְלֹא תֹאבוּ לִשְׁמֹעַ לִי וְיָסַפְתִּי עֲלֵיכֶם מַכָּה שֶׁבַע כְּחַטֹּאתֵיכֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאִם־תֵּֽלְכ֤וּ עִמִּי֙ קֶ֔רִי וְלֹ֥א תֹאב֖וּ לִשְׁמֹ֣עַֽ לִ֑י וְיָסַפְתִּ֤י עֲלֵיכֶם֙ מַכָּ֔ה שֶׁ֖בַע כְּחַטֹּאתֵיכֶֽם׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְאִם תְּהָכוּן קֳדָמַי בְּקַשְׁיוּ וְלָא תֵיבוֹן לְקַבָּלָא לְמֵימְרִי וְאוֹסֵיף לְאֵיתָאָה עֲלֵיכוֹן מַחָא שְׁבַע כְּחוֹבֵיכוֹן׃
ירושלמי (יונתן):
וְאִין תַּהֲכוּן עִמִי בְּעַרְאַי וְלָא תִצְבּוּן לְמִשְׁמַע לְאוּלְפַן אוֹרַיְיתִי וְאוֹסִיף לְאַיְיתָאָה עֲלֵיכוֹן שִׁבְעָתָא מְחָא עַל שְׁבַע עֲבֵירָן דִי חֲטֵיתוּן קֳדָמָי:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואם תלכו עמי קרי" - רבותינו אמרו עראי במקרה שאינו אלא לפרקים כן תלכו עראי במצות ומנחם פירש לשון מניעה וכן (משלי כה) הוקר רגלך וכן יקר רוח (משלי יז) וקרוב ל' זה לתרגומו של אונקלוס ל' קושי שמקשים לבם להמנע מהתקרב אלי "שבע כחטאתיכם" - שבע פורעניות אחרים במספר שבע כחטאתיכם

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי – רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: עֲרָאי, בְּמִקְרֶה, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא לִפְרָקִים, כֵּן תֵּלְכוּ עֲרַאי בַּמִּצְוֹת. וּמְנַחֵם פֵּרֵשׁ לְשׁוֹן מְנִיעָה; וְכֵן: "הֹקֵר רַגְלְךָ" (משלי כה,יז), וְכֵן: "יְקַר רוּחַ" (משלי יז,כז). וְקָרוֹב לָשׁוֹן זֶה לְתַרְגּוּמוֹ שֶׁל אֻנְקְלוֹס [=בְּקַשְׁיוּ], לְשׁוֹן קֹשִׁי, שֶׁמַּקְשִׁים לִבָּם לְהִמָּנַע מֵהִתְקָרֵב אֵלַי.
שֶׁבַע כְּחַטֹּאתֵיכֶם – שֶׁבַע פֻּרְעָנֻיּוֹת אֲחֵרִים בְּמִסְפַּר שֶׁבַע, כְּחַטֹּאתֵיכֶם.

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וא תלכו עמי קרי: מנחם פירש לשון מניעה מגזרת הוקר רגלך, והבל הוא, כי הוקר מגזרת חטופי פה פעל כמו הושב את אביך מן אברם ישב וקרי מן קרה מגזרת אקרה בה, וזהו פירושו, אם תלכו עמי במקרה ולא תדיר כאדם שאינו הולך תדיר אצל בוראו:

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ואם תלכו עמי קרי. זו דרך התורה, כאשר יצליחו עניניו של אדם ויצאו לו על הנכונה, שיתבונן בעצמו וישית אל לבו כי הוא חסד הש"י, לא מפני זכותו ומעשיו הטובים, וכענין שכתוב (דברים ט) לא בצדקתך וביושר לבבך, וכאשר יבואו עליו צרות ומקרים שיודה עלי פשעו לה', ויחשוב כי אין זה אלא מצד חטאו, ולא שיתלה אותם במקרה, כי אם יתלה זה במקרה הנה הקב"ה יוסיף לו מאותו מקרה, וזה שאמר ואם באלה לא תוסרו לי והלכתם עמי קרי והלכתי אף אני עמכם בקרי, וכן אמר עוד ואם בזאת לא תשמעו לי והלכתם עמי בקרי והלכתי עמכם בחמת קרי, כלומר אשפכנו עליכם בחמה.

דון יצחק אברבנאל

לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ואם תלכו עמי קרי וגומר עד ואם בזאת לא תשמעו לי. דעתי נוטה שהיעודים האלו כלם הם בחמשת שפטיו הרעים. ושבראשונה עד ואם עד אלה לא תשמעו לי יעד אותם בחלאים רעים ונאמנים וזה היה עקר ההתראה ההיא עם היות שבא בצל קורתם דבר מחסרון התבואות ומלחמות האויבים אבל העקר היה שם החלאים. ואחריה באה ההתראה השנית ואם עד אלה לא תשמעו לי ובה יעד אותם ברעב המופלג כמו שאמר ונתתי את שמיכם כברזל. ואח"כ באה ההתראה הג' ובה יעד במלחמות וביאת האויבים בארצם. ואחר כך באה ההתראה הד' ובה יעד בדבר. כי עם היות שזכר שם מהאויבים והרעב. והנה עקר שהוסיף בעצם במוסר ההוא היה הדבר. ואחר כך באה ההתראה הה' ויעד בגלות וחרבן הארץ והמקדש כי עם היות שזכר שם מהרעב הנה עקר המוסר ההוא היה בגלות העם ושוממות הארץ והמקדש ושאר הרעות נזכרו שמה בהמשך כי בבא האחד מהעונשים לא היה מסתלק השני אבל חדושים היו כפי המדרגות וההתראות אשר זכרתי. ואתה תראה בדברי הנביא עמוס ע"ה שזכר שבאו כל היעודים האלה בדרך התראה לישראל קודם אמר גם אני נתתי לכם נקיון שינים בכל עריכם וחוסר לחם בכל מקומותיכם ולא שבתם עדי נאם ה'. וגם אנכי מנעתי מכם את הגשם וגו' ולא שבתם עדי נאם ה'. הכתי אתכם בשדפון ובירקון ולא שבתם עדי נאם ה'. שלחתי בכם דבר וגומר הרגתי בחרב בחוריכם עם שבי סוסיכם ואעלה באש מחניכם ולא שבתם עדי נאם ה'. הפכתי בכם כמהפכת אלהים את סדום ואת עמורה ותהיו כאור מוצל משרפה ולא שבתם עדי נאם ה'. הנה ביאר הנביא חמשת מיני היעודים הרעים שבאו עליהם אחרי ה' התראות עם היות שלא זכרם באותו סדר שזכרה אותם התורה כאן כי החרבן המוחלט קרא הפכה כמהפכת סדום ועמורה. הנה אם כן באו כאן ה' התראות כנגד חמשת השפטים הרעים שנתחדשו אחריהם. וכמו שהיו ההתראות מתחלפות ככה יהיו היעודים שחדש בסבתם מתחלפים והתבאר למה אמר שבע כחטאתיכם. והותרו בזה ג' שאלות הו' והז' והח'. והנה אמר ואם תלכו עמי קרי ולא תאבו לשמוע לי להגיד שהם הם בפשעם ורוע לבבם יהיו מיחסים העונשים הבאים עליהם למקרה כמו שאמרו הפלשתים לא ידו נגעה בנו מקרה הוא היה לנו ולא יאבו לשמוע כי מיד ה' היתה זאת להם. הנה אז יתוספו עליהם הרעות והמכות שבע רוצה לומר הרבה מהאחרות שכבר זכר ולא יהיה בזה עול וחמס לפניו יתברך כי גם זה יהיה כחטאתיהם ר"ל מתיחס לחטאתיהם וביאר מה יהיה העונש אשר יתוסף בעבור התראה הזאת ואמר והשלחתי בכם את חית השדה וזה אפשר לפרשו כפשוטו שבהיותם עובדים את השם חית השדה הושלמה להם וההפך כשיהיו חוטאים וכמ"ש על כן הכם אריה מיער וגו'. אבל היותר נכון שאמר חית השדה על נבוכדנצר שקראו הכתוב אריה שנאמר עלה אריה מסבכו והענין שישלחהו השם ללחום בהם ויבואו הכשדים פעמים רבות בארץ ישראל לשלול שלל ולבוז בז. ועל זה אמר ושכלה אתכם והכריתה את בהמתכם כמו שאמר עמוס מהריגת סוסיהם. ואמר והמעיטה אתכם שיהרוג הרבה מהם במלחמות ונשמו דרכיכם שלא יהיה אדם מישראל יכול ללכת בדרכים מפני האויבים. הנה התבאר שעל מלחמותיהם אמר כל זה. וזה היה העונש ההוא מתיחס אליהם כי כיון שהם עזבו את ה' צור עולמים שהיה מפרה ומרבה אותם יבאו עליהם חיות השדה איש צר ואויב שישכלם וימעיטם. ואמר ואם באלה לא תוסרו לי מפני שבהיות שלשה עדים בדבר שהם עונש החלאים שדבר ראשונה ועונש הרעב שנית ועונש המלחמות שזכר שלישית היה ראוי שיקחו מוסר ויכירו וידעו שהם מפעל ההשגחה ועונש לא במקרה. אבל אם הם רשעים יהיו מיחסים תמיד כל זה למקרה והוא אמרו והלכתם עמי קרי אמר ית' והלכתי אף אני עמכם בקרי והכתי אתכם אף אני שבע על חטאתיכם ר"ל שיעשה להם שתים רעות הא' שיעזבם למקרה כי במקום שהיו שמורים מהשגחתו העליונה מכל רע יעזבם עתה למקרי ופגעי העולם. והרעה השנית היא שמלבד הרעות שיבואו עליהם מהמקרים עוד יבואו עליהם רעות אחרות מפעל ההשגחה והכונה האלהית ועליו אמר והכיתי אתכם גם אני ר"ל כמו שיכה בכם המקרה כן תכה בכם ההשגחה באופן שיתוספו רעותיכם ויהיו שבע ר"ל יותר הרבה מכל אשר נזכרו עד הנה והכל יהיו על חטאתיכם כלומר בעבור חטאתיכם וביאר העונש שעתה יתוסף עליהם שהוא הדבר אמר והבאתי עליכם חרב נוקמת נקם ברית ר"ל כי במקום שבהיותכם עושים רצונו של מקום נאמר וחרב לא תעבור בארצכם הנה עתה כדי שישלוט בכם הדבר והמגפה לא תוכלו לברוח מפניו מפה אל פה אעשה זאת לכם שאביא עליכם חרב הכשדיים שתהיה נוקמת בכם נקם ברית בריתי אשר חללתם ואז מפני החרב ונאספתם אל עריכם וכאשר לא תוכלו לצאת משם מפני מצור ומצוק האויבים אשלח דבר בתוככם ואז לא תוכלו לצאת ולא לברוח משם ותפלו כדומן על פני השדה. ולפי שיעד בהם כאן הדבר הודיעם שלא מפני מכת הדבר ימלטו מהאויבים ולא מהרעב כי הנה עכ"פ תנתנו ביד אויב וגם לא תמלטו מהרעב כי לא יחדל. וזהו אמרו ונתתם ביד אויב בשברי לכם מטה לחם כלומר והנה יהיה זה המצור והמצוק מהדבר והנתינה ביד אויב בשברי לכם מטה לחם בהערים אשר תכנסו בהם וזכר בזה לשון שבירה בעבור המטה כי בזמן הרעב יתנו הלחם בהנהגה והוא כמו משען לחם והענין שלא יהיה להם לחם לאכול עד שמפני הרעב ינתנו בעצמם ביד אויב. ואמר ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד לפי שבזמן השובע הנשים עושות לחם הרבה לאכול לשבעה. וכל אשה תאפה את לחמה בתנור כי היא בלבד תמלאהו מהלחם. אבל אז מפני הרעב יעשו פת מועט עד שיאפו עשר נשים לחמם בתנור אחד וליוקר הלחם יקפידו הנשים כל כך על לחמם שישובו להם לחמם במשקל ולהיות מארת ה' בהם יאכלו ולא ישבעו. ואפשר לפרש והשיבו לחמכם במשקל שיתפזר הלחם בתנור פתות אותו פתים ולפי שלא יוכלו הנשים להכיר כל אחת מהן העוגה שלא יצטרכו שתשיב כל אחת מהן לביתה משקל פירורי הלחם במשקל הבצק ובמקום שבזמן הצלחתם נאמר ואכלתם לחמכם לשובע אמר עתה ואכלתם ולא תשבעו כלומר אפי' שתאכלו הרבה לא תשבעו עמו. והרלב"ג פירש בזה והשיבו לחמכם במשקל באותו משקל שהיה כאשר הכניסוהו בתנור כי לא יניחוהו לאפות כל מה שראוי כדי שיאכלו ממנו מעט. הנך רואה שהיה היעוד הזה יותר קשה מהראשונים מפני הדבר ומצור המלחמה והרעב המופלג אשר יתחברו עמו. וגם זה מתיחס לפשעם כי כיון שהם בעטו בשלום ובברכת התבואות ואכילת ישן נושן ונצחון האויבים ובחיים ובבריאות שכל זה היה נלוה אליהם בהיותם עובדי השם עתה אשר שבו מאחריו יהיה להם הפך כל זה:

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ואם תלכו עמי קרי. לצד שמכות אלו הם מכות המרגישות ומכירות השגחה כי ה' מיסר אותם, וכשאין חוזרים בתשובה אין מענה אלא לומר קרי הוא זו: שבע כחטאתיכם. הגם שלא הרשיעו בעבירות חדשות אף על פי כן כיון שלא חזרו אחר היסורין יחשב להם כעושים מחדש:

מדרש ספרא

לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

[ה] "ואם תלכו עמי קרי ולא תאבו לשמוע לי"-- אתם עשיתם את דיניי עראי בעולם, אף אני אעשה אתכם עראי בעולם.

"ויספתי עליכם מכה שבע כחטאתיכם"-- אתם עברתם לפָנַי שבע עבירות, בואו וקבלו שבע פורעניות.

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כחטאתיכם. בגי' בין בשוגג בין במזיד:

<< · מ"ג ויקרא · כו · כא · >>