מ"ג דברים יב כח
מתוך ויקיטקסט
פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות דברים II פסוק הבא
תוכן עניינים |
מקרא
כתיב: שמר ושמעת את כל הדברים האלה אשר אנכי מצוך למען ייטב לך ולבניך אחריך עד עולם כי תעשה הטוב והישר בעיני יהוה אלהיך
מנוקד: שְׁמֹר וְשָׁמַעְתָּ אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ לְמַעַן יִיטַב לְךָ וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ עַד עוֹלָם כִּי תַעֲשֶׂה הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.
עם טעמים: שְׁמֹ֣ר וְשָׁמַעְתָּ֗ אֵ֚ת כָּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּ֑ךָּ לְמַעַן֩ יִיטַ֨ב לְךָ֜ וּלְבָנֶ֤יךָ אַחֲרֶ֙יךָ֙ עַד־עוֹלָ֔ם כִּ֤י תַעֲשֶׂה֙ הַטּ֣וֹב וְהַיָּשָׁ֔ר בְּעֵינֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃
רש"י (כל הפרק)
"שמור" - זו משנה שאתה צריך לשמרה בבטנך שלא תשכח כענין שנא' (משלי כב) כי נעים כי תשמרם בבטנך ואם שנית אפשר שתשמע ותקיים (ספרי) הא כל שאינו בכלל משנה אינו בכלל מעשה
"את כל הדברים" - (שם) שתהא חביבה עליך מצוה קלה כמצוה חמורה
"הטוב" - בעיני השמים
"והישר" - בעיני אדם
רמב"ן (כל הפרק)
"שמר ושמעת את כל הדברים האלה" - לא הזכיר בכאן "חקים ומשפטים" או "עדותיו ומצותיו" אבל אמר "את כל הדברים" להכניס בשמירה זו גם הטוב והישר כאשר פירשתי בסדר ואתחנן (לעיל ו יח)
מדרש ספרי (כל הפרק)
נא.
שמור ושמעת. אם שמעת מעט, סופך לשמוע הרבה. אם שמרת מעט, סופך לשמור הרבה. אם שמרת מה ששמעת, סופך לשמור מה שלא שמעת. שמרת מה שבידך, סופך לשמור לעתיד לבא.
ד"א זכה אדם ללמוד תורה, זוכה לו ולדורותיו עד סוף כל הדורות.
ד"א שמור ושמעת - כל שאינו בכלל משנה אינו בכלל מעשה.
את כל הדברים האלה אשר אנכי מצוך. (אבות פ"ב) שתהא מצוה קלה, חביבה עליך כמצוה חמורה.
נב.
כי תעשה הטוב והישר. הטוב בעיני שמים והישר בעיני אדם דברי ר' עקיבא. ר' ישמעאל אומר, הישר בעיני (אדם) [שמים] והטוב בעיני (שמים) [אדם]. וכה"א (משלי ג) ומצא חן ושכל טוב בעיני א-להים ואדם .
מלבי"ם - התורה והמצוה
נא.
שמר שמעת את כל הדברים וגו' למען ייטב לך ולבניך אחריך וכו', למעלה (ה) שמע ישראל ולמדתם ושמרתם לעשותם ובפ' ו ושמעת ישראל ושמרת לעשות שכפל הצווי על השמיעה ועל השמירה, ודרשו שר"ל שאם תשמע מעט אז ושמעת הרבה ואם תשמור מעט א ושמרת הרבה, והשמיעה והוא שלא כסדר ר"ל שאז תשמור גם מה שלא שמעת ואח"כ תוסיף לשמוע, ומ"ש למען ייטב לך ולבניך אחריך כי תעשה הטוב, ר"ל שעי"כ תתמיד לשמוע ולעשות הטוב לעת"ל ובזה ייטב לך ולבניך אחריך מזה הוציא מ"ש זכה אדם ללמוד תורה שזכה לו ולדורותיו, וממ"ש כי תעשה הטוב פי' שזה יגרום שתעשה הטוב לעת"ל מזה הוציא מ"ש שמרת מה שבידך סופך לשמור לעת"ל
נב.
כי תעשה הטוב והישר בעיני ה'. טוב שייך יותר על מצות שבין אדם למקום, שאינו עושה אותם מפני יושר לבבו, רק מפני שכן צותה החכמה העליונה. וידוע שטוב ורע הם בחכמה. שכל דבר של חכמה, יש בו שני דרכים - א' טוב וא' רע. וא"א שישיג אדם מעצמו מה טוב ומה רע, רק ע"פ החכמה ותורת ה', כמ"ש בפי' ספר משלי. ועל מצות שבין אדם לחברו, שישרם ניכר לבני אדם, שייך לשון ישר. והיושר הוא בבינה, כי הנהגה זו ישיג בבינת לבבו; וזה דעת ר"ע.
ור' ישמעאל השיב, הלא פה כתיב והישר בעיני ה' ! א"כ בעיני ה' מציין את הישר, לא את הטוב. וע"כ אמר ש הישר הוא בעיני שמים, ו טוב הוא בעיני אדם. ור"ל שאף שמצות שבין אדם למקום לא נשיג ישרם, ויצדק עליהם יותר שם "טוב", צריך שיחשבו אצלנו כמצות שהשכל משיג אותם, וכאילו מובנים ביושר לבב. ומצות שבין אדם לחברו, אף שאנו משיגים ישרם, צריך שלא נעשה אותם מצד שכלנו, רק מצד שכן צותה החכמה העליונה. כמו שכתבתי בפירוש תהלים יח 23 " כי כל משפטיו לנגדי חקותיו לא אסיר מני" . וראיתו הוא ממ"ש והישר בעיני ה' .
והנה, ר' עקיבא, יש לו סמך ממה שכתוב למעלה (דברים ו 18) " ועשית הישר והטוב בעיני ה' ". ור' ישמעאל, יש לו ראיה ממה שכתוב לקמן (דברים יג 19) " לעשות הישר בעיני ה' "; כמו שנאמר בספרי שם ( ראה פו ) ע"ז זה שאמר ר' ישמעאל הישר בעיני שמים. וכן תמיד אומר " הישר בעיני ה' ", ולא נמצא הלשון " לעשות הטוב בעיני ה' " רק פעם אחת, הנזכר.
