מ"ג בראשית ל לג

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וענתה בי צדקתי ביום מחר כי תבוא על שכרי לפניך כל אשר איננו נקד וטלוא בעזים וחום בכשבים גנוב הוא אתי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְעָנְתָה בִּי צִדְקָתִי בְּיוֹם מָחָר כִּי תָבוֹא עַל שְׂכָרִי לְפָנֶיךָ כֹּל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ נָקֹד וְטָלוּא בָּעִזִּים וְחוּם בַּכְּשָׂבִים גָּנוּב הוּא אִתִּי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְעָֽנְתָה־בִּ֤י צִדְקָתִי֙ בְּי֣וֹם מָחָ֔ר כִּֽי־תָב֥וֹא עַל־שְׂכָרִ֖י לְפָנֶ֑יךָ כֹּ֣ל אֲשֶׁר־אֵינֶ֩נּוּ֩ נָקֹ֨ד וְטָל֜וּא בָּֽעִזִּ֗ים וְחוּם֙ בַּכְּשָׂבִ֔ים גָּנ֥וּב ה֖וּא אִתִּֽי׃

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וְתַסְהֵיד עֲלַי זָכוּתִי בְּיוֹם מְחַר אֲרֵי תֵּיעוֹל עַל אַגְרִי קֳדָמָךְ כֹּל דְּלָיְתוֹהִי נְמוֹר וּרְקוֹעַ בְּעִזַּיָּא וּשְׁחוֹם בְּאִמְּרַיָּא גָּנוֹבָא הוּא עִמִּי׃
ירושלמי (יונתן):	וְתִיסְהַד בִּי זַכְוָותִי לְיוֹם מָחְרָא אֲרוּם תֶּהֱוֵי עַל אַגְרִי לְקַמָךְ כָּל דְלֵיתוֹהִי נְמוֹר וְקִירוֹחַ בְּעִזַיָא וּלְחוּשׁ בְּאִימְרַיָא גְנִיבָא הוּא לְמֶהֱוֵי דִילִי:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"וענתה בי וגו'" - אם תחשדני שאני נוטל משלך כלום תענה בי צדקתי כי תבא צדקתי ותעיד על שכרי לפניך שלא תמצא בעדרי כי אם נקודים וטלואים וכל שתמצא בהן שאינו נקוד או טלוא או חום בידוע שגנבתיו לך ובגניבה הוא שרוי אצלי

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[כט] אם תחשדני. שכן משמע לשון "ענתה" שהוא עניה לשואל, וזה כשתחשדני, ואז אני צריך לראיה:

[ל] כי תבא צדקתי ותעיד על שכרי. הוצרך לפרש 'כי תבא צדקתי ותעיד על שכרי' ולא פירש כפשוטו - כי תבא אתה לראות שכרי, דכתיב "כי תבא על שכרי לפניך", ולא שייך לומר לנוכח "כי תבא לפניך":

[לא] שלא תמצא בעדרי כו'. הוצרך להוסיף 'שלא תמצא', כדי שיהא טעם אל "וענתה בי צדקתי" מה הוא העדות, אלא כך פירושו "וענתה צדקתי" שלא תמצא אלא נקוד וטלוא, ו"כל אשר איננו נקוד וטלוא" מלתא בפני עצמו הוא, דבוק אל "גנוב הוא אתי":

[לב] ובגניבה הוא שרוי אצלי. צריך לומר כך כדי לפרש מלת "אתי", שלא היה לו לומר רק 'גנוב הוא', אלא כך פירושו - גנוב הוא לך, ובאותה גניבה הוא שרוי עמי:

[לג] הלואי ותחפוץ. פירוש הא דכתיב "לו יהי" שמשמעו לשון עתיד, דלא כתיב 'לו והיה כדבריך', אלא פירושו לו ותחפוץ, שהיה ירא שיחזור, ואמר "לו יהי כדבריך" שתחפוץ אחר כך:

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

וְעָנְתָה בִּי וְגוֹמֵר – אִם תַּחְשְׁדֵנִי שֶׁאֲנִי נוֹטֵל מִשֶּׁלְּךָ כְּלוּם, תַּעֲנֶה בִּי צִדְקָתִי, כִּי תָבוֹא צִדְקָתִי וְתָעִיד עַל שְׂכָרִי לְפָנֶיךָ; שֶׁלֹּא תִּמְצָא בְּעֶדְרִי כִּי אִם נְקֻדִּים וּטְלוּאִים, וְכֹל שֶׁתִּמְצָא בָּהֶן שֶׁאֵינוֹ נָקֹד אוֹ טָלוּא אוֹ חוּם, בְּיָדוּעַ שֶׁגְּנַבְתִּיו לְךָ וּבִגְנֵבָה הוּא שָׁרוּי אֶצְלִי.

רשב"ם

עריכה

• לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק •

וענתה בי צדקתי: היום ולהבא לפניך כשתבא לראות שכרי ולא תמצא בהם אלא נקודים ועקודים:

חום בכשבים: אבל לא בעזים כי רובם חום הם רו"ש ב"ל:

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •

וענתה בי צדקתי... לפניך — היא תעיד, כאשר תבוא ותראה שכרי, והוא העדר שאפריד לנפשי; אם לא מצאת התיישים והעיזים עקודים נקודים וברודים והכבשים שחורים, גנוב הוא אתי. והנה אתה הסירות מן הצאן כל עקוד ונקוד וברוד בעיזים וכל חום בכשבים.

אשר איננו נקוד וטלוא — נקוד ברוד ועקוד.

בעזים — זכרים ונקבות:

ספורנו

עריכה

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •

וענתה בי צדקתי כי תבא על שכרי לפניך. שכשתבא צדקתי להראות הראוי לחלקי בנולדים תעיד לפניך על שלמות עבודתי אשר בשכרה ישנה האל ית' בנולדים את החלק הראוי לך כדי שיהיה שלי:

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

(לג) "וענתה בי." ר"ל ואם תשאל הלא הנקודים והטלואים הנמצאים בעדר מכבר נוכל לספור אותם ולראות כמה הם, ותקח לך אחרים תמורתן, וכן למה בחרתי דוקא בנקודים וטלואים, ע"ז משיב שבאמת הנקודים והטלואים הנמצאים היום מספרם ידוע ואין שייך חשד, אבל אני רוצה "שתענה בי צדקתי ביום מחר," ר"ל בזמן העתיד, אם "תבא לבדוק את שכרי", אם לא גנבתי דבר משלך, ולעתיד אין מספר הנולדים ידוע, לכן בחרתי שכל הנקודים והטלואים הנמצאים בין הצאן יהיה שלי, ובזה תתברר צדקתי," כי כל אשר איננו נקד וטלוא גנוב הוא אתי," וגם אמר לו שבזה תתברר צדקתי, כי ודאי הכל נעשה בהשגחה, כי לבן בעצמו הודה שברכתו היא השגחיית מה' ושהיא בגלל יעקב, ובודאי לא יולדו נקודים וטלואים רק כפי שיהיה קצוב מהשגחת ה' שמגיע לי בשכרי, ואם יהיו נקודים וטלואים רבים, יודע שה' ראה צדקתי שעבדתי באמונה וקצב לי שכר הרבה:

ילקוט שמעוני

עריכה

• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •

[עריכה]

וענתה בי צדקתי ביום מחר. ר' יהודה בר סימון אומר: "אל תתהלל ביום מחר". אתה אמרת: וענתה בי צדקתי ביום מחר, למחר בתך יוצאה ומתענה, שנאמר: "ותצא דינה בת לאה".

בעל הטורים

עריכה

• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •

ביום מחר. ב' במסורה הכא ואידך אל תתהלל ביום מחר. אמר הקב"ה ליעקב וכי אתה יודע מה יהיה ביום מחר אל תתהלל ביום מחר ולמחר בתך דינה יוצאה ממך:

רבי עובדיה מברטנורא

עריכה

• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק •

וענתה בי צדקתי ביום מחר וכו' כל אשר איננו נקוד וטלוא בעזים וחום בכשבים. צריך לישב מה טעם לא אמ' וכל שה אשר איננו נקד וטלוא כאשר אמר בתחלה כל שה נקוד וטלוא. ונראה דכשאמ' כל אשר איננו נקוד וטלוא בעזים ר"ל בגדי העזים דבעזים ממש לא יוכל לומר שהרי היה משאיר העזים שלא היו נקודות וטלואות אמנם לא הזכיר כל שה אשר איננו נקד וטלוא שלכך הפך הכתו' והזכיר נקוד וטלוא בעזים קודם חום בכשבים ובפסוק הראשון הזכיר וחום בכשבים קודם להורות כי נקוד וטלוא קאי על העזים והכשבים. מהר"ר:

<< · מ"ג בראשית · ל · לג · >>