מ"ג במדבר יד כז
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עד מתי לעדה הרעה הזאת אשר המה מלינים עלי את תלנות בני ישראל אשר המה מלינים עלי שמעתי
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עַד מָתַי לָעֵדָה הָרָעָה הַזֹּאת אֲשֶׁר הֵמָּה מַלִּינִים עָלָי אֶת תְּלֻנּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֵמָּה מַלִּינִים עָלַי שָׁמָעְתִּי.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עַד־מָתַ֗י לָעֵדָ֤ה הָֽרָעָה֙ הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר הֵ֥מָּה מַלִּינִ֖ים עָלָ֑י אֶת־תְּלֻנּ֞וֹת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר הֵ֧מָּה מַלִּינִ֛ים עָלַ֖י שָׁמָֽעְתִּי׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | עַד אִמַּתִּי לִכְנִשְׁתָּא בִּשְׁתָּא הָדָא דְּאִנּוּן מִתְרָעֲמִין עֲלָי יָת תּוּרְעֲמָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל דְּאִנּוּן מִתְרָעֲמִין עֲלַי שְׁמִיעַ קֳדָמָי׃ |
| ירושלמי (יונתן): | עַד אֵימַת לִכְנִישְׁתָּא בִישָׁתָא דְמִתְחַבְּרִין עָלַי יַת תּוּרְעֲמוּת בְּנֵי יִשְרָאֵל דְהִינוּן מִתְרַעֲמִין עָלַי שְׁמִיעַ קֳדָמָי: |
רש"י
"אשר המה מלינים" - את ישראל עלי
"את תלנות בני ישראל אשר המה מלינים" - המרגלים מלינים אותם עלי שמעתי
מפרשי רש"י
[כט] אשר המה מלינים את ישראל עלי. כלומר, הכתוב במרגלים מדבר, שהיו גורמים התלונה לישראל. דבישראל לא שייך לומר "מלינים" אלא 'מתלוננים', כיון שהם בעצמם מתלוננים. אבל במי שהוא גורם התלונה - יאמר עליהם "מלינים". וכן פירש רש"י בפרשת בשלח (שמות ט"ז, ז'). ולפיכך צריך לפרש [כך] "מלינים", דהא במרגלים - שהיו גורמים התלונה לישראל - מדבר:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אֲשֶׁר הֵמָּה מַלִּינִים – אֶת יִשְׂרָאֵל עָלָי.
אֶת תְּלֻנּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֵמָּה – הַמְּרַגְּלִים מַלִּינִים אוֹתָם עָלַי, שָׁמָעְתִּי.
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
את תלונות בני ישראל וגו' שמעתי. הוצרך להודיע ששמע, לומר כי לא שמע אלא תלונות בני ישראל ולא דברי רשע המרגלים, ושיעור הכתוב הוא על זה הדרך את תלונות בני ישראל אשר המרגלים מלינים עלי שמעתי פירוש תלונות בני ישראל לא הלנת המרגלים, כי דברי המרגלים עצמן נמאסו ומנעם מבוא לאזניו: