המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
[כח] אלו המרגלים. דבמרגלים דיבר הכתוב, שהרי כתיב "אשר המה מלינים עלי", והמרגלים היו מלינים עליו את העדה. ובעדה שייך 'מתלוננים', לא מלינים, כי הגורם שאחד מתלונן הוא הנקרא 'מלין', ואותו שמתלונן נקרא 'מתלונן':
[כט] אשר המה מלינים את ישראל עלי. כלומר, הכתוב במרגלים מדבר, שהיו גורמים התלונה לישראל. דבישראל לא שייך לומר "מלינים" אלא 'מתלוננים', כיון שהם בעצמם מתלוננים. אבל במי שהוא גורם התלונה - יאמר עליהם "מלינים". וכן פירש רש"י בפרשת בשלח (שמות ט"ז, ז'). ולפיכך צריך לפרש [כך] "מלינים", דהא במרגלים - שהיו גורמים התלונה לישראל - מדבר:
"עד מתי לעדה הרעה הזאת" אף על פי שסלחתי כדברך להאריך להם שלא להמיתם תכף ולא כולם יחדו מכל מקום לא סלחתי לעדת המרגלים אשר הם מלינים עלי. שהם המחטיאים וחטא הרבים תלוי בהם ולא אאריך להם כלל ועם זה את תלונות בני ישראל אשר המה המרגלים מלינים עלי שמעתי ואשים פני לענשם לפיכך:
עד מתי לעדה וגו'. הם המרגלים, וכן אמרו במשנה דסנהדרין (דף קח.) ואומרו את תלונות בני ישראל הם שאר העדה, ואומרו עד מתי, נתכוון לומר שעדיין היו מפחידים ישראל לסור מאחרי ה' ולזה קראם עדה רעה לומר שעודנה ברשעה עומדת, ואומרו אשר המה מלינים עלי פירוש מלבד רעת עצמן עוד מלינים ישראל עלי:
את תלונות בני ישראל וגו' שמעתי. הוצרך להודיע ששמע, לומר כי לא שמע אלא תלונות בני ישראל ולא דברי רשע המרגלים, ושיעור הכתוב הוא על זה הדרך את תלונות בני ישראל אשר המרגלים מלינים עלי שמעתי פירוש תלונות בני ישראל לא הלנת המרגלים, כי דברי המרגלים עצמן נמאסו ומנעם מבוא לאזניו:
