מ"ג איוב יד יט
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אבנים שחקו מים תשטף ספיחיה עפר ארץ ותקות אנוש האבדת
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מַיִם תִּשְׁטֹף סְפִיחֶיהָ עֲפַר אָרֶץ וְתִקְוַת אֱנוֹשׁ הֶאֱבַדְתָּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֲבָנִ֤ים ׀ שָׁ֥חֲקוּ מַ֗יִם
תִּשְׁטֹֽף־סְפִיחֶ֥יהָ עֲפַר־אָ֑רֶץ
וְתִקְוַ֖ת אֱנ֣וֹשׁ הֶאֱבַֽדְתָּ׃
רש"י
"תשטף" - השטיפו ספיחיה של אבן ליהפך לעפ' ולצמוח בו דב' כאשר יצמח ספיח הקציר שעבר כן יתהפך עפר זה ספיחיה לאבן
"ותקות אנוש" - אינה כן אשר משימות אבדה סלהמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"אבנים" - וכמו אבנים אשר המים שוחקים מה מהם כאשר יעברו עליהם בתמידות הנה המעט הנשחק לא תשוב למקומו
"תשטוף ספיחיה" - וכמו הספיחים של עפר הארץ אשר המה ממעל הנה בבוא שטף מים הלא בקל תשטוף אותם ולא יוחזרו למקומם
"ותקות אנוש" - ודומה להם האבדת תקות האדם כי לא יקוה לשוב לקדמותו אחר המיתה
מצודת ציון
"שחקו" - טחנו כמו ושחקת ממנה הדק (שמות ל)
"ספיחים" - הם הגדילים מהגרעינין הנופלים מאליהם בעת הקציר כמו ספיח קצירך (ויקרא כה)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •