מ"ג איוב יד יח
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואולם הר נופל יבול וצור יעתק ממקמו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאוּלָם הַר נוֹפֵל יִבּוֹל וְצוּר יֶעְתַּק מִמְּקֹמוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְ֭אוּלָם הַר־נוֹפֵ֣ל יִבּ֑וֹל
וְ֝צ֗וּר יֶעְתַּ֥ק מִמְּקֹמֽוֹ׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ואולם" - ובאמת כמו הר הנופל אשר נעשה בלה ומופסד כי לא יוסיף לקום וכמו הצור אשר יעתק ממקום גדולו הנה לא ישוב לצמוח מעתה כאשר מאז
מצודת ציון
"יבול" - מלשון בליה והפסדמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"יבול". ישא יבול ותנובה, ובא מנע"ו כמו בול הרים ישאו (לקמן מ"ב), או מן הכפלים כמו בשדה בלילו יקצורו, שכולם משתתפים עם יבול מנחי פ"י בדרך הכפולים ונחי פ"י ונחי העי"ן שמשתתפים לרוב, כמו שכן שטת רש"י ור' מנחם בן סרוק וכל קדמוני הלשון, כמו שבארתי במק"א:
(יח-יט) "צור, אבנים". הצור הוא הקשה ואין המים שוחקים אותו, אבל האבנים רכים. שחקו כמו ושחקת ממנה הדק.
"ספיחיה", היא הצמח הצומח מאליו, והושאל אל האבנים שהם ספיחי הארץ, שהעפר של הארץ יתדבק ויתקשה ויהוו ממנו אבנים, וע"י שחיקת המים ישובו להיות עפר כבתחלה: