קטגוריה:ירמיהו טו י
מתוך ויקיטקסט
אוי לי אמי כי ילדתני איש ריב ואיש מדון לכל הארץ לא נשיתי ולא נשו בי כלה מקללוני
(ראה פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הספר)
* * *
אוֹי לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן לְכָל הָאָרֶץ לֹא נָשִׁיתִי וְלֹא נָשׁוּ בִי כֻּלֹּה מְקַלְלַונִי.
(ראה פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הספר)
* * *
אֽוֹי־לִ֣י אִמִּ֔י כִּ֣י יְלִדְתִּ֗נִי אִ֥ישׁ רִ֛יב וְאִ֥ישׁ מָד֖וֹן לְכָל־הָאָ֑רֶץ לֹֽא־נָשִׁ֥יתִי וְלֹא־נָֽשׁוּ־בִ֖י כֻּלֹּ֥ה מְקַלְלַֽונִי׃
(ראה פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הספר) - עזרה - תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
ראו פסוק זה: במהדורה המבוארת • שאלות ותשובות באתר אתנ"כתא • קישורים באתר סנונית
תרגום
עדיין לא נכתב
רש"י (כל הפרק)
"אוי לי אמי" - ירמיהו היה מתאונן על עצמו שהיו שונאין אותו בני עירו על דברי תוכחותיו
"ואיש מדון" - איש מריבה כמו לא ידון רוחי (בראשית ו)
"לא נשיתי" - כמו לא תהיה לו כנושה (שמות כב)
"כלה מקללוני" - איני רב עמהם על עסקי ממון שיש לי עליהם ולא להם עלי והרי כל העם מקללנימצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
"אוי לי אמי" - ירמיהו היה מתאונן והיסב הדבור מול אמו ואמר אוי לי אמי אשר ילדתני להיות איש ריב ומדון לכולם כי יריבו עמדי על שאני מוכיחם
"לא נשיתי" - לפעמים מריבים עם המלוה על שהוא נוגש כסף ההלואה ולפעמים מריבים עם הלוה על שאינו משלם ההלואה אבל אני לא הלויתי להם ולא הם לוו לי ועכ"ז כולם מקללים ומבזים אותי
מצודת ציון
"מדון" - ענין מריבה כמו ישתוק מדון (משלי כו)
"נשיתי" - ענין הלואה כמו לא תהיה לו כנושה (שמות כב)
"מקללוני" - הוא מלשון קללה ומלשון קלון ובזיון
כתבו סיכום על הפסוק (הכנה לסיכום)
הנוסח בכל מהדורות המקרא בויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
מאמרים בקטגוריה "ירמיהו טו י"
דף קטגוריה זה כולל את 4 הדפים הבאים, מתוך 4 בקטגוריה כולה.
א
- ביאור:איש/אשת מדון/מדינים = איש/אשה שמוצא/ת סיבה לריב
- ביאור:איש/אשת מדון/מדינים = איש/אשה שתמיד מוצא/ת סיבה לריב
