חזון איש/יורה דעה/ריב
סימן ריב[עריכה]
יו"ד סי' שצ"ז, הט"ז סק"ב והש"ך סק"א, הביאו ספיקו של הר"מ מינץ, לדעת הפוטרין בשמועה מסופקת אם לאחר ל' נודע לו דשמועה ראשונה היתה תוך ל' אם חייב השתא להתאבל, ושניהם הכריעו דפטור מלהתאבל כדין שגג והזיד ולא נהג אבלות אינו משלים לאחר ל', והגרע"א בתשו' תנינא סי' כ"ג תמה עליהם דמסתבר דשמע שמועה קרובה ולא נהג אבלות משלים כל ל' מיום השמועה, ועוד הלא ספיקו של מהרמ"מ יתכן שלא עברו ז' ימים מיום שמועה ראשונה עד שניה, וא"כ עדיין לא שלמו ז' ימי אבלות משמועה ראשונה וחייב לנהוג אבלות עד ז' יום משמועה ראשונה כדין שמועה קרובה ביום כ"ח כ"ט מיום המיתה דנוהג שבעה אף שימי אבלותו לאחר ל' מיום המיתה.
ונראה דאין כאן ספק לחשבה לשמועה קרובה דודאי כיון דהוא פטור מן הדין בשמועה ראשונה וכשנודע לו יום המיתה בדיוק כבר עברו ל' יום, דינו כשמע שמועה רחוקה, אלא שיש מקום לומר כיון דזה שלא נהג אבלות בשוגג חייב להשלים, אפשר דחשבינן כאן כשוגג כיון דשמע שמת ובאמת היה הדבר תוך ל', ומקום הספק במזיד שהיה יכול לברר ולא בירר, אי קנסינן לי' להשלים, ואי מזיד חייב גם שוגג חייב, וסברת הט"ז והש"ך דאף אם יש מקום לקונסו אינו חייב לנהוג אבלות כיון דבעצם הויא שמועה רחוקה וא"כ הוי לאחר ל' ולא שייך לנהוג אבלות, והגרע"א הביא בשם תפאל"מ דכתב דיש לפרש דהרמ"מ מסתפק דזו חשיבא באמת שמועה קרובה, והגרע"א תמה עליו ועל הט"ז והש"ך ולמש"כ ניחא.
והנה בעובדא דהגרע"א דהורו לו דביום ל' מקרי שמועה רחוקה, כתב הגרע"א דא"צ להשלים משום דנהג מקצת אבלות כדין שמועה רחוקה, ואין חיוב השלמה אלא בלא נהג כלום, והנה לא פירש למה בנידון מהרמ"מ ליכא טעם זה הלא גם בנידון מהרמ"מ נהגו שעה אחת כדין שמועה רחוקה וע"כ דמודה הגרע"א דידיעת ספק לא הויא ידיעה כיון שהוא פטור מן הדין ואין אבלות בלא ידיעה, משא"כ בידע שהוא ביום ל' אלא שטעה בהוראה, ולמש"כ לעיל אף אם נודע לו אח"כ שידיעה ראשונה היתה תוך ל' לא מקרי שמועה קרובה למפרע כיון דתוך ל' לא היתה לו ידיעה מוסמכת המחייבתו להתאבל וכסברת הגרע"א שאין הנהגת אבלות של שמועה רחוקה עולה לו לחשבו כזלזל רק במקצת.
ולמש"כ אין נוהג גם ל' וכן אם נודע לו קדם ז' ימים אחר שמועה ראשונה אינו נוהג אבלות כלל.
מבואר מדברי הגרע"א דאף אם זלזל ברוב הימים כל שנהג שעה אחת א"צ להשלים, ולפ"ז אף אם זלזל בו' ימים הראשונים אינו מתאבל אלא יום אחד, ויש לעי' לפ"ז כשזלזל בכל ז' למה מתאבל ז', ליסגי ביום אחד, דהרי זה שזלזל בכל ז' וחייבנוהו לחזור ולהתאבל והתאבל יום אחד וחזר וזלזל בו' ימים האחרונים אין מחייבין אותו להשלים וא"כ הדין נותן דזלזל בתחלה והתאבל יום אחד סגי וא"כ אף אם זלזל בכולן אין לחייבו להתאבל רק יום אחד ויחשב יום זה יום שביעי לאבלות, שהרי כל שלא התחיל להתאבל חייב להתאבל בכל יום והרי הוא מזלזל בימים שהוא חייב להתאבל בהן, ואפשר דכל שמרבה בפשיעתו מצטרפין ימים אחרונים לימים ראשונים וכל יום נחשב כיום שביעי לפשיעתו, אבל אם חזר בתשובה ונהג יום אחד ואח"כ פשע מקרי זלזל במקצת.