חזון איש/יורה דעה/קח
סימן קח[עריכה]
א) נדה כ"ט א' תוד"ה מכלל, לפי' התו' לר"ז ליכא פלוגתא במחותך אי ראש פוטר, אלא ר"א יפרש דמחותך או מסורס קאמר ברובו הא כתקנו ר"ל שלם כתקנו ראש פוטר ור"י פליג דרוב ראשו ומתנ' ר"י היא וכא"ח משום ר"י ור"י יפרש דמחותך ומסורס קאמר הא כתקנו בין בשלם בין במחותך ראש פוטר ולר"י ברוב ראשו, ואפשר דלא פליג ר"י אלא בשלם, מיהו מתנ' דקתני יצא כדרכו משמע דאמחותך נמי קאי וצ"ע.
ולפיר"ח לכו"ע דהכא במחותך ומסורס קאמר וסבר ת"ק דראש פוטר במחותך ור"י סבר דדוקא בחי פוטר הראש, ואפשר דראוי לחיות קאמר ר"ל שנגמר צורתו, וכעין שכתבו תו' לעיל כ"ו א' ד"ה סנדל, ויתישב קושית תו' מסוגיא דבכורות דאתותיב שמואל, כ"כ בהדיא בתו' בבכורות שם.
ולענין הלכה נראה דקיי"ל כר"י דהוא רבו דר"א, ולפ"ז גם במחותך הראש פוטר, וצ"ע סוגיא דלעיל כ"ו א' דקאמר סנדל עד דנפיק רובי', וכתבו שם בתו' דאע"ג דלא קיי"ל כשמואל סנדל גרע עיי"ש, וצ"ע דזה דוקא לר"א אבל לר"י גם במחותך הדין כן, ואולי סנדל גרע עוד ממחותך, מיהו לגירסת ר"ח שהביאו התו' ניחא דבסנדל אינו מועיל רוב הראש אלא כל הראש וכמפורש לעיל.
ב) שם תוד"ה מכלל, וקשה א"כ אמאי אתותב שמואל כו', ועוד קשה למאי דקאמר דבשלם שוין דהראש פוטר, א"כ ר"א דקאמר כמאן דלא כר"י ודלא כרבנן, ולמש"כ לפרש דר"י ראוי לחיים קאמר ניחא, וללישנא דר"א כשמואל אתותב ר"א מהא דאתותב שמואל, ודע דכ"ז באדם אבל בבהמה גם במחותך הראש פוטר לכו"ע, דכן מוכח ממתנ' דשליא שיצתה מקצתה וכדאמר בר"פ בהמה המקשה וכמבואר שם בתו', וטעמא דכל הני לא ידעינן, ומנ"ל עיקר מלתא דהראש הוא כילוד ועיין בשו"ת הגרע"א, ויעוין לקמן סי' קי"ז נתבאר בע"ה.