חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)
חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003) מתוך 
חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003), התשס״ג–2002
ס״ח תשס״ג, 150, 453, 574; תשע״ו, 1156.
תוכן עניינים
פרק א׳: מטרת החוק
מטרת החוק
חוק זה בא לתקן חוקים שונים, לדחות את תחילתם של חוקים ולקבוע הוראות נוספות במטרה לאפשר הגברת הצמיחה והתעסוקה, השגת יעדי התקציב, עמידה ביעד הגירעון לשנת הכספים 2003 והשגת יעדי המדיניות הכלכלית.
פרק ב׳: רשויות מקומיות
הנוסח שולב בפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), 1938.
תחילתו של סעיף 5ג(א), (ב) ו־(ג) בפקודה, כנוסחו בסעיף 2 בחוק זה, ביום כ״ז בטבת התשס״ג (1 בינואר 2003).
הנוסח שולב בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985.
הנוסח שולב בפקודת העיריות.
הנוסח שולב בפקודת המועצות המקומיות.
הוראת מעבר
על אף האמור בסעיף 274ב(ג) לפקודת העיריות כנוסחו בסעיף 5 לחוק זה, ובסעיף 24א לפקודת המועצות המקומיות כנוסחו בסעיף 6 לחוק זה, תשלם חברת תשתית בשל השנים 2003 ו־2004 ארנונה כללית בעבור קווי תשתית ומרווחי ביטחון, כמשמעותם בסעיפים האמורים כלהלן:
(1)
לשנת 2003 – בגובה 90% מן הסכום ששילמה בפועל כארנונה כללית, בשל שנת 2002 לרשות המקומית, בעבור קווי תשתית ומרווחי ביטחון כמשמעותם ברישה (בסעיף זה – סכום ארנונה), עד יום כ״ו בכסלו התשס״ג (1 בדצמבר 2002) (בסעיף זה – המועד הקובע), ואם לא שילמה בפועל סכום ארנונה כלשהו עד למועד הקובע, אך שילמה כאמור לשנת 2001 – בגובה 90% מסכום הארנונה ששילמה בפועל לרשות המקומית בשל שנת 2001 (בסעיף זה – הסכום ששולם בפועל);
(2)
לשנת 2004 – בגובה 75% מן הסכום ששולם בפועל.
פרק ג׳: חקלאות
[תיקון: תשס״ג]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ג]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ג]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ג]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ג]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ג]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ג]
(בוטל).
תחילה, הוראת מעבר ותקנות ראשונות [תיקון: תשס״ג]
(א)
(ב)
מי שערב תחילתו של פרק זה החזיק בהיתר לפי סעיף 48(ב) לחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ״ד–1963, רשאי להמשיך ולייצא לפי ההיתר, ויראו אותו לענין החוק האמור כמי שקיבל היתר יצוא לפי הוראותיו כנוסחן לאחר תחילתו של פרק זה והכל עד למועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף קטן (ג).
(ג)
תקנות ראשונות לפי סעיף 49 לחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ״ד–1963, כנוסחו בסעיף 13 לחוק זה, יותקנו בתוך שנה מיום התחילה.
פרק ד׳: ביטוח לאומי ובריאות
[תיקון: תשס״ג־2]
הנוסח שולב בחוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980.
חוק הבטחת הכנסה – תחולה והוראות מעבר
(א)
סעיפים 1, 2, 5 עד 7, 12, 12א, 14א(ב)(1), 15, 23, 30א, 31 והתוספת הראשונה עד התוספת הרביעית, בחוק הבטחת הכנסה, כנוסחם בסעיף 17 בחוק זה, יחולו על גמלאות המשתלמות בעד יום כ״ז בטבת התשס״ג (1 בינואר 2003) (בסעיף זה – יום התחילה) ולאחריו.
(ב)
סעיף 14א(ו) בחוק הבטחת הכנסה, כנוסחו בסעיף 17(8) בחוק זה, יחול –
(1)
לגבי מי שיצא את ישראל ביום התחילה או לאחריו – החל ביום כ״ז באדר א׳ התשס״ג (1 במרס 2003);
(2)
לגבי מי שיצא את ישראל לפני יום התחילה – החל ביום ז׳ בטבת התשס״ד (1 בינואר 2004).
(ג)
לענין מי ששירות התעסוקה קבע לגביו ערב יום התחילה כי מתקיים בו התנאי שבפסקה (1) של סעיף 2(א) בחוק הבטחת הכנסה, כנוסחו ערב יום התחילה, יחולו הוראות אלה:
(1)
אם נקבע לגביו שהתנאי האמור מתקיים בו עד למועד שקבע שירות התעסוקה – יראו אותו כמי שמתקיים בו התנאי האמור עד יום ו׳ בטבת התשס״ד (31 בדצמבר 2003) או עד למועד שקבע שירות התעסוקה, לפי המוקדם, אלא אם כן נקבע לגביו, לפי הוראות פסקה (1) של סעיף 2(א) בחוק הבטחת הכנסה, כנוסחה בסעיף 17(2)(א) בחוק זה, כי לא מתקיים בו התנאי האמור בה;
(2)
(א)
אם נקבע לגביו שהתנאי האמור מתקיים בו לצמיתות – יראו אותו כמי שמתקיים בו התנאי האמור עד למועד שיקבע לגביו שר העבודה והרווחה, בהסכמת שר האוצר, בהתאם לכללים שקבע כאמור ובלבד שהמועד האמור לא יאוחר מיום ו׳ בטבת התשס״ד (31 בדצמבר 2003); בכללים לפי פסקה זו ייקבע בין השאר, כי בכל רבעון בשנת הכספים 2003 יחדלו מלראות ב־25% לפחות מכלל מי שנקבע לגביהם שהתנאי האמור מתקיים בהם לצמיתות, כמי שהתנאי האמור מתקיים בהם;
(ב)
הוראות פסקת משנה (א) לא יחולו על מי שנקבע לגביו, לפי הוראות פסקה (1) של סעיף 2(א) לחוק הבטחת הכנסה, כנוסחה בסעיף 17(2)(א) לחוק זה, כי לא מתקיים בו התנאי האמור בה;
(ג)
על אף האמור בסעיף 17 ובסעיף קטן זה, יראו במי שמלאו לו 55 שנים לפני יום התחילה ונקבע לגביו, ערב יום התחילה, כי מתקיים בו לצמיתות התנאי שבפסקה (1) של סעיף 2(א) בחוק הבטחת הכנסה, כנוסחו ערב יום התחילה, כמי שהתנאי האמור מתקיים בו לצמיתות.
הנוסח שולב בחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972 (להלן – חוק המזונות).
חוק המזונות (הבטחת תשלום) – תחולה
סעיף 1 בחוק המזונות, כנוסחו בסעיף 19 בחוק זה, יחול על תשלומים המשתלמים בעד יום תחילתו של חוק זה ואילך.
חוק המזונות (הבטחת תשלום) – הוראת מעבר והוראת שעה [תיקון: תשע״ו]
(א)
בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד למועד כניסתן לתוקף של תקנות שיתקין שר המשפטים לפי סעיפים 3 ו־20 בחוק המזונות לאחר תחילתו של חוק זה, יהיו שיעורי התשלומים המשתלמים לזוכה לפי החוק האמור בעד התקופה האמורה כמפורט להלן או כפי שנקבעו בפסק הדין למזונות, לפי הנמוך מביניהם:
(1)
לזוכה שטרם מלאו לו 55 שנים ואינו מקבל קצבת שאירים או קצבת תלויים לפי חוק הביטוח הלאומי והשתלם לו תשלום לפי חוק המזונות בעד חודש דצמבר 2002 – תשלום ששיעורו מחושב לפי התוספת הרביעית בחוק הבטחת הכנסה, כנוסחה בסעיף 17(13) בחוק זה, בהתאם להרכב משפחתו; הוראות פסקה זו לא יחולו על זוכה שלאחר יום תחילתו של חוק זה לא היה זכאי לתשלום לפי חוק המזונות לתקופה של שישה חודשים רצופים;
(2)
לזוכה שהוא ילד שאינו בהחזקתו של הורהו ואינו עמו ועיקר פרנסתו אינה על חשבון אוצר המדינה או על חשבון רשות מקומית – תשלום ששיעורו מחושב לפי פסקה (1)(ב) בתוספת הראשונה בחוק הבטחת הכנסה, כנוסחה בסעיף 17(13) בחוק זה;
(3)
לאישה נשואה למי שאינו החייב כהגדרתו בחוק המזונות (בסעיף זה – נשואה לאחר), שבהחזקתה ילד אחד – תשלום ששיעורו מחושב לפי פסקה (1)(ב)(1) בתוספת הראשונה בחוק הבטחת הכנסה, כנוסחה בסעיף 17(13) בחוק זה;
(4)
לזוכה שהיא נשואה לאחר, שבהחזקתה שני ילדים לפחות – תשלום ששיעורו מחושב לפי פסקה (1)(ב)(2) בתוספת הראשונה בחוק הבטחת הכנסה, כנוסחה בסעיף 17(13) בחוק זה;
(5)
לזוכה שאינו מנוי בפסקאות (1) עד (4) – תשלום ששיעורו מחושב לפי הטור המתאים בתוספת השניה בחוק הבטחת הכנסה, כנוסחה בסעיף 17(13) בחוק זה, בהתאם לנתוניו האישיים של הזוכה.
(ב)
אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מהוראות שנקבעו בתקנות לפי חוק המזונות לענין התשלום לזוכה שיש לו הכנסה, וההוראות שנקבעו בתקנות האמורות יוסיפו לחול, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1)
יראו את שיעורי התשלומים לפי סעיף קטן (א) כאילו נקבעו בתקנות לפי חוק המזונות;
(2)
יראו הכנסה ככוללת גם הכנסה המחושבת לפי סעיפים 12א ו־12ב בחוק הבטחת הכנסה.
הנוסח שולב בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994.
חוק ביטוח בריאות ממלכתי – תחילה
תחילתו של סעיף 58(ד) בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, כנוסחו בסעיף 22(2) בחוק זה, ביום כ״א בתמוז התשס״ב (1 ביולי 2002).
הנוסח שולב בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995.
חוק הביטוח הלאומי – תחילה ותחולה
(א)
סעיפים 1, 2א, 18, 23א, 74, 200 עד 202, 247, 307, 310, 378 ו־405 בחוק הביטוח הלאומי, כנוסחם בפסקאות (1) עד (4), (6), (11) עד (13), (15), (17), (18), (21) ו־(22) של סעיף 24 בחוק זה, יחולו על גמלאות ודמי ביטוח המשתלמים בעד יום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה – יום התחילה) ואילך.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות סעיף 2א בחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 24(2) בחוק זה, לא יחולו, לענין פרקים ט׳ ו־י״א בחוק הביטוח הלאומי, על מי שניתן לו לפני יום התחילה אישור בכתב מאת המוסד לביטוח לאומי, שלפיו המוסד לביטוח לאומי ראה בו תושב ישראל.
(ג)
סעיף 68(א) בחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 24(5) בחוק זה, יחול על קצבה המשתלמת בעד יום כ״א בתמוז התשס״ב (1 ביולי 2002) ואילך.
(ד)
סעיפים 107, 195, 214 ו־296 בחוק הביטוח הלאומי, כנוסחם בפסקאות (7), (10), (14) ו־(16) של סעיף 24 בחוק זה, יחולו על תביעות שהוגשו ביום א׳ בתמוז התשס״ג (1 ביולי 2003) ולאחריו.
(ה)
תחילתם של סעיף 174 ולוח ח׳ בחוק הביטוח הלאומי, כנוסחם בפסקאות (9) ו־(23) של סעיף 24 ביום כ״ו בכסלו התשס״ג (1 בדצמבר 2002), והם יחולו על מי שהשתחרר משירות סדיר לפי חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, ביום האמור או לאחריו.
(ו)
סעיף 324(ב) בחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בפסקה (19) של סעיף 24 בחוק זה, יחול על גמלה המשתלמת בעד יום התחילה ואילך, ובלבד שמנין התקופות האמורות באותו סעיף לא יחל לפני יום התחילה.
(ז)
סעיף 324א בחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בפסקה (20) של סעיף 24 בחוק זה, יחול –
(1)
לגבי מי שיצא את ישראל ביום התחילה או לאחריו – החל ביום כ״ז באדר א׳ התשס״ג (1 במרס 2003);
(2)
לגבי מי שיצא את ישראל לפני יום התחילה – החל ביום ז׳ בטבת התשס״ד (1 בינואר 2004).
(ח)
הוראות סעיף 324ב לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בסעיף 24(20) לחוק זה, יחולו על גמלה המשתלמת בעד יום כ״ז באדר א׳ התשס״ג (1 במרס 2003) ואילך.
הטבה מן המוסד לביטוח לאומי
(א)
התובע גמלה, תגמול, תשלום, מענק או כל הטבה אחרת הניתנת על ידי המוסד לביטוח לאומי לפי כל דין (בסעיף זה – הטבה), יגיש את תביעתו בעצמו ולא באמצעות אחר, במקום ובאופן שיקבע שר העבודה והרווחה בהסכמת שר האוצר; לא הגיש תובע הטבה את תביעתו כאמור בסעיף קטן זה, לא תינתן לו ההטבה, על אף האמור בכל דין.
(ב)
התובע הטבה שאינה ניתנת באופן חד פעמי, והניתנת במשך תקופה העולה על שנה, יתייצב בעצמו, ולא באמצעות אחר, אחת לשנה, במקום ובאופן שיקבע שר העבודה והרווחה בהסכמת שר האוצר; לא התייצב התובע כאמור, לא תינתן לו ההטבה בעד התקופה שתחילתה במועד שבו היה עליו להתייצב או בתום שנה מיום תחילת מתן ההטבה, לפי המאוחר, ושסיומה במועד שבו התייצב בפועל, על אף האמור בכל דין.
(ג)
שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע סוגי תובעים שיהיו פטורים מהגשת תביעה או מהתייצבות לפי סעיף זה מטעמים רפואיים או מטעמים מיוחדים אחרים, שיקבע, וכן סוגי הטבות שלגביהן פטור התובע מהגשת תביעה או מהתייצבות כאמור; קבע שר העבודה והרווחה פטור לפי סעיף קטן זה, יקבע, לענין הטבות שאחד התנאים לקבלתן הוא מגורים בישראל, את הדרכים שלפיהן יוכיח מי שפטור כאמור, להנחת דעתו של המוסד לביטוח לאומי, כי הוא מתגורר בישראל.
(ד)
תחילתו של סעיף זה במועד תחילתן של תקנות שיתקין שר העבודה והרווחה לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב).
(א)
(ב)
על אף האמור בסעיף 2 בתיקון מס׳ 55, כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, הוראות התיקון האמור לא יחולו על מי שהחל לעבוד באבטחה לפני יום ב׳ באלול התשס״ב (10 באוגוסט 2002).
הנוסח שולב בחוק הגנת השכר, התשי״ח–1958.
פרק ה׳: עובדים זרים
הנוסח שולב בחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ״א–1991 (להלן – חוק עובדים זרים).
הנוסח שולב בחוק שירות התעסוקה, התשי״ט–1959.
חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) וחוק שירות התעסוקה – תחילה והוראות מעבר
(א)
תחילתם של פרק ד׳1 וסעיפים 2(א)(2), 3א ו־6(א) בחוק עובדים זרים, כנוסחם בסעיף 30(5), (6), (9) ו־(10) בחוק זה, ביום כ״ט בניסן התשס״ג (1 במאי 2003).
(ב)
תחילתם של סעיף 1ט, פרק ד׳2, סעיף 2(ב) וסעיף 2ב בחוק עובדים זרים, כנוסחם בסעיף 30(3), (5), (6) ו־(8) בחוק זה, ביום ז׳ בטבת התשס״ד (1 בינואר 2004).
(ג)
תחילתו של סעיף 31(1) ו־(3) בחוק זה, המבטל את סעיפים 32 עד 35א ו־73 בחוק שירות התעסוקה, ביום כ״ט בניסן התשס״ג (1 במאי 2003).
(ד)
תחילתם של סעיפים 75 עד 77 ו־80 בחוק שירות התעסוקה, כנוסחם בסעיף 31(4) עד (6) ו־(8) בחוק זה, ביום כ״ט בניסן התשס״ג (1 במאי 2003).
(ה)
תחילתו של סעיף 31(2) ו־(7) בחוק זה, המבטל את סעיפים 61א עד 61ו ו־78א בחוק שירות התעסוקה, ביום ז׳ בטבת התשס״ד (1 בינואר 2004).
(ו)
בתקופה שמיום כ״ז בטבת התשס״ג (1 בינואר 2003) עד יום כ״ח בניסן התשס״ג (30 באפריל 2003) ייקראו סעיפים 1י(א) ו־(א1) בחוק עובדים זרים, כך שבמקום ”סעיף 1יג“ יבוא ”סעיף 32 בחוק שירות התעסוקה, התשי״ט–1959“.
(ז)
(1)
מי שניתן לו לפני יום כ״ט בניסן התשס״ג (1 במאי 2003) היתר משירות התעסוקה לפי סעיף 32 בחוק שירות התעסוקה, כנוסחו לפני היום האמור, יראו אותו כבעל היתר לפי סעיף 1יג בחוק עובדים זרים, כנוסחו בסעיף 30(5) בחוק זה, ובלבד שתוקף ההיתר האמור יהיה עד יום ו׳ בטבת התשס״ד (31 בדצמבר 2003), או עד תום תקופת תוקפו של ההיתר שניתן משירות התעסוקה, לפי המוקדם.
(2)
אין בהוראות פסקה (1) כדי למנוע מן הממונה, כהגדרתו בסעיף 1 בחוק עובדים זרים כנוסחו בסעיף 30(1) בחוק זה, לבטל היתר שניתן משירות התעסוקה לפני יום כ״ט בניסן התשס״ג (1 במאי 2003).
(ח)
עובד משרד העבודה והרווחה שהוסמך לפי סעיף 73 בחוק שירות התעסוקה, כנוסחו לפני יום כ״ט בניסן התשס״ג (1 במאי 2003), יראו אותו כאילו הוסמך לפי סעיף 6 בחוק עובדים זרים, כנוסחו בסעיף 30(10) בחוק זה.
(ט)
עובד משרד העבודה והרווחה שהוסמך לפי סעיף 74 בחוק שירות התעסוקה לפני יום כ״ט בניסן התשס״ג (1 במאי 2003), יראו אותו כאילו הוסמך גם לפי סעיף 6 בחוק עובדים זרים, כנוסחו בסעיף 30(10) בחוק זה.
הנוסח שולב בחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), התשנ״ה–1994 (בפרק זה – חוק יישום ההסכם).
(א)
תחילתם של סעיפים 19 עד 22, 24 ו־26 בחוק יישום ההסכם, כנוסחם בסעיף 33(1) עד (6) בחוק זה, ביום ז׳ בטבת התשס״ד (1 בינואר 2004).
(ב)
תחילתו של סעיף 27 בחוק יישום ההסכם כנוסחו בסעיף 59(7) בחוק זה, ביום כ״ט בניסן התשס״ג (1 במאי 2003).
הנוסח שולב בחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952.
חוק הכניסה לישראל – תחילה
תחילתם של סעיפים 2, 12ג ו־14 בחוק הכניסה לישראל, כנוסחם בסעיף 35(1), (2) ו־(4) בחוק זה, ביום כ״ט בניסן התשס״ג (1 במאי 2003).
הנוסח שולב בחוק אזורים חופשיים לייצור בישראל, התשנ״ד–1994.
חוק אזורים חופשיים לייצור בישראל – תחילה
תחילתו של סעיף 61 בחוק אזורים חופשיים לייצור בישראל, כנוסחו בסעיף 37 בחוק זה, ביום כ״ט בניסן התשס״ג (1 במאי 2003).
פרק ו׳: מס הכנסה
הנוסח שולב בפקודת מס הכנסה.
תיקון פקודת מס הכנסה – תחילה
(א)
תחילתה של ההגדרה ”שליטה“ בסעיף 9(2) בפקודת מס הכנסה, כנוסחה בסעיף 39(1) בחוק זה, ביום ו׳ בטבת התשס״א (1 בינואר 2001).
(ב)
תחילתה של פסקה (1) בהגדרה ”החזקה מהותית“ בסעיף 9(2) בפקודת מס הכנסה, כנוסחה בסעיף 39(1) בחוק זה, לענין החזקות של קופות גמל אשר במועד שקדם ליום ו׳ בטבת התשס״א (1 בינואר 2001) עלו על 10% באחד או יותר מאמצעי השליטה בחבר בני אדם אך לא עלו על 25% מכוח ההצבעה באותו חבר, ולא עלו על 50% מהזכות לרווחים של החבר – ביום ז׳ בטבת התשס״ד (1 בינואר 2004).
(ג)
תחילתה של פסקה (2) בהגדרה ”החזקה מהותית“ בסעיף 9(2) בפקודת מס הכנסה, כנוסחה בסעיף 39(1) בחוק זה, לענין קופות גמל שבמועד שקדם ליום ו׳ בטבת התשס״א (1 בינואר 2001) היו מנוהלות או מוחזקות במישרין או בעקיפין כאמור באותו סעיף בידי אדם אחד בשיעור העולה על 20% מאמצעי השליטה בחבר בני אדם – ביום ז׳ בטבת התשס״ד (1 בינואר 2004).
פרק ז׳: תכנון ובניה
הנוסח שולב בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965.
חוק התכנון והבניה – תחולה
הוראות סעיף 198(ה1) כנוסחו בסעיף 41 לחוק זה יחולו לגבי ערר שהוגש ביום תחילתו של חוק זה ואילך.
פרק ח׳: העברת הלוואות שלהבטחת פירעונן ניתנה בטוחה בקשר למקרקעין
הגדרות
בפרק זה –
”בטוחה“ – משכנתה, התחייבות לרישום משכנתה שבשלה נרשמה הערת אזהרה, או משכון על זכויות לגבי מקרקעין, הרשום לפי חוק המשכון, התשכ״ז–1967;
”הלוואה מובטחת“ – הלוואה שלהבטחת פירעונה ניתנה בטוחה;
”הערת אזהרה“, ”משכנתה“, ”רשם“ – כמשמעותם בחוק המקרקעין;
”חוזה“ – חוזה בין תאגיד מעביר לתאגיד נעבר, שעל פיו מעביר התאגיד המעביר לתאגיד הנעבר את זכויותיו וחובותיו על פי הסכם למתן הלוואה מובטחת לרבות הבטוחות שניתנו בקשר להסכם כאמור;
”חוק המקרקעין“ – חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969;
”לווה“ – מי שנטל הלוואה מובטחת מתאגיד בנקאי או ממבטח;
”מבטח“ – כהגדרתו בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ״א–1981;
”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;
”תאגיד מעביר“ – מבטח, תאגיד בנקאי, או תאגיד אחר המעביר הלוואה מובטחת כאשר המלווה המקורי של ההלוואה האמורה הוא תאגיד בנקאי או מבטח;
”תאגיד נעבר“ – תאגיד אשר כרת חוזה עם תאגיד מעביר.
הגנה על זכויות
(א)
נחתם חוזה, לא ייפגעו בשל כך זכויות הלווה וזכויות בעל הנכס נושא הבטוחה, ויחולו על התאגיד הנעבר כל ההוראות שנקבעו לפי דין להגנת הלווה, וכל ההוראות שנקבעו בהסכם למתן ההלוואה המובטחת לטובת הלווה או לטובת בעל הנכס נושא הבטוחה, אשר היו חלות על התאגיד המעביר עד למועד העברת הזכויות והחובות לפי החוזה, לרבות הוראות לענין הסכמה להחלפת הבטוחה ולענין מתן בטוחות נוספות לגבי אותו נכס.
(ב)
ביקש הלווה הלוואה נוספת מתאגיד בנקאי או ממבטח, והתאגיד הבנקאי או המבטח, לפי הענין, מוכן לתת הלוואה כאמור, לא יסרב התאגיד הנעבר לתת את הסכמתו לכך שתינתן בטוחה נוספת לגבי אותו נכס להבטחת ההלוואה הנוספת כאמור, הנמוכה בדרגה מהבטוחה שניתנה לזכותו, אלא אם כן קיימים נימוקים סבירים שיש בהם כדי להצדיק את הסירוב.
ניהול גביה ומימוש
על אף האמור בכל דין, תאגיד נעבר אינו רשאי לבצע פעולה כלשהי לניהול ההלוואה המובטחת, לגביית החזר ההלוואה או למימוש הבטוחה, לרבות משלוח התראה בדבר נקיטת פעולות גביה או מימוש, אלא כמפורט להלן:
(1)
לגבי תאגיד נעבר שאינו תאגיד בנקאי ואינו מבטח –
(א)
באמצעות תאגיד בנקאי – כאשר התאגיד המעביר שלזכותו ניתנה הבטוחה לראשונה (בסעיף זה – תאגיד מעביר) הוא תאגיד בנקאי;
(ב)
באמצעות מבטח – כאשר התאגיד המעביר הוא מבטח;
(2)
לגבי תאגיד נעבר שהוא תאגיד בנקאי –
(א)
בעצמו או באמצעות תאגיד בנקאי אחר – כאשר התאגיד המעביר הוא תאגיד בנקאי, או כאשר התאגיד המעביר הוא מבטח והמפקח כהגדרתו בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ״א–1981, נתן את אישורו לכך;
(ב)
באמצעות מבטח – כאשר התאגיד המעביר הוא מבטח;
(3)
לגבי תאגיד נעבר שהוא מבטח –
(א)
בעצמו או באמצעות מבטח אחר – כאשר התאגיד המעביר הוא מבטח או כאשר התאגיד המעביר הוא תאגיד בנקאי והמפקח כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, נתן את אישורו לכך;
(ב)
באמצעות תאגיד בנקאי – כאשר התאגיד המעביר הוא תאגיד בנקאי.
העברת משכנתה
(א)
על אף הוראות סעיף 87 לחוק המקרקעין, ובלי לגרוע מכל דין אחר, העברת משכנתה על פי חוזה תירשם בידי הרשם, לבקשת התאגיד המעביר והתאגיד הנעבר, ובלבד שהומצאה לרשם גם התחייבות של התאגיד המעביר והצהרה של עורך דינו, כי התקיימו כל אלה:
(1)
לפי תנאי המשכנתה, הסכמת בעל המקרקעין אינה דרושה להעברת המשכנתה;
(2)
החוזה כולל את הוראת סעיף 45 ואוסר על התאגיד הנעבר לבצע פעולה כלשהי לניהול ההלוואה המובטחת, לגביית החזר ההלוואה או למימוש המשכנתה, אלא כמפורט בסעיף האמור;
(3)
התאגיד המעביר מתחייב לשאת במלוא האחריות לכל נזק שייגרם עקב הפרת התחייבותו לפי סעיף זה.
(ב)
נרשמה העברת משכנתה לפי סעיף זה, יודיע התאגיד המעביר מיד על ההעברה ללווה ולבעל המקרקעין שביחס אליהם נרשמה המשכנתה.
העברת הערת אזהרה
(א)
בלי לגרוע מן האמור בכל דין, העברה על פי חוזה של הערת אזהרה בשל התחייבות לרישום משכנתה תירשם בידי הרשם לבקשת התאגיד המעביר והתאגיד הנעבר, ובלבד שהומצאה לרשם גם התחייבות של התאגיד המעביר והצהרה של עורך דינו, כי התקיימו כל אלה:
(1)
לפי תנאי ההסכם למתן ההלוואה שלהבטחת פירעונה ניתנה ההתחייבות לרישום משכנתה, ולפי תנאי ההתחייבות לרישום משכנתה, הסכמת הלווה או הסכמת בעל המקרקעין שביחס אליהם נרשמה הערת האזהרה אינה דרושה להעברת ההערה;
(2)
החוזה כולל את הוראת סעיף 45 ואוסר על התאגיד הנעבר לבצע פעולה כלשהי לניהול ההלוואה המובטחת, לגביית החזר ההלוואה, לקיום ההתחייבות לרישום משכנתה או למימוש המשכנתה, אלא כמפורט בסעיף האמור;
(3)
התאגיד המעביר מתחייב לשאת במלוא האחריות לכל נזק שייגרם עקב הפרת התחייבותו לפי סעיף זה.
(ב)
נרשמה העברת הערת אזהרה לפי סעיף זה, יודיע התאגיד המעביר מיד על ההעברה ללווה ולבעל המקרקעין שביחס אליהם נרשמה ההערה.
ביצוע ותקנות
שר האוצר יחד עם שר המשפטים, ממונים על ביצוע פרק זה והם רשאים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו.
תחולה ותחילה
(א)
הוראות פרק זה יחולו לגבי חוזים שנכרתו לאחר תחילתו, אף אם ההסכמים למתן ההלוואות המובטחות נושא החוזים כאמור, נחתמו לפני מועד תחילתו של חוק זה.
(ב)
פרק ט׳: שונות
תיקון חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) והוראת מעבר – מס׳ 16
(א)
הנוסח שולב בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985 (בסעיף זה – חוק שירות הקבע).
(ב)
על אף הוראות סעיף 18(א) בחוק שירות הקבע, כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, חייל ששירת בתפקיד לחימה ביחידת שדה כהגדרתם בסעיף האמור, ערב תחילתו של חוק זה, לא תחושב תקופת שירותו באותו תפקיד באופן המגדיל את התקופה מזו שהיתה למעשה, אלא אם כן קבעה הממשלה כי אותו תפקיד הוא תפקיד מיוחד לענין חוק שירות הקבע.
הנוסח שולב בחוק פעוטות בסיכון (הזכות למעון יום), התש״ס–2000.
תיקון חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון) והוראת מעבר – מס׳ 3
(א)
הנוסח שולב בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון), התש״ס–2000 (בסעיף זה – החוק המתקן).
(ב)
על אף הוראות סעיף 6 לחוק המתקן, כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, כל תקופת העסקה של עובד קבלן כוח אדם מיום כ׳ בתמוז התשס״ב (30 ביוני 2002) עד יום תחילתו של חוק זה, לא תבוא במנין לענין הוראות סעיף 12א בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996.
הנוסח שולב בחוק המים, התשי״ט–1959.
הנוסח שולב בחוק מגן דוד אדום, התש״י–1950.
חוק מגן דוד אדום – תחילה והוראת מעבר
תחילתו של סעיף 7א בחוק מגן דוד אדום, כנוסחו בסעיף 55 לחוק זה, ביום כ״ח באדר א׳ התשס״ג (1 במרס 2003); עד ליום האמור תגבה האגודה כמשמעותה בחוק מגן דוד אדום, בעד השירותים שהיא נותנת סכומים בגובה הסכומים שגבתה כדין ערב תחילתו של חוק זה.
הנוסח שולב בחוק ההסדרים במגזר החקלאי המשפחתי, התשנ״ב–1992.
פרק י״ד: תחילה
תחילה
תחילתו של חוק זה ביום כ״ז בטבת התשס״ג (1 בינואר 2003), אלא אם כן נקבע בו אחרת.
התקבל בכנסת ביום י״ב בטבת התשס״ג (17 בדצמבר 2002).
- אריאל שרון
ראש הממשלה - סילבן שלום
שר האוצר - משה קצב
נשיא המדינה - אברהם בורג
יושב ראש הכנסת
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.