זהר חדש יד א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף יד א[עריכה]


קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַשְׁגָחָא בִּזְכוּתְהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, מְעַיֵּין בְּהַהוּא רְקִיעָא דְּאִתְקְרֵי שָׁמַיִם, דְּתַמָּן בָּעוּתְהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, וּמְרַחֵם עֲלַיְיהוּ. דִּכְתִיב וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם, מַמָּשׁ. כֵּן אָמַר דָּוִד, הַלְּלוּ אֶת ה' מִן הַשָּׁמַיִם, דְּתַמָּן הוּא תּוּשְׁבַּחְתָּא דְיִשְׂרָאֵל. אָתָא ר' יוֹחָנָן וּנְשָׁקֵיהּ עַל רֵישֵׁיהּ, וּבָרְכֵיהּ, אֲמַר מַרְגְּלָא הָדָא הֲוַות תְּחוֹת יְדָיךְ, מַרְגְּלָא תְּהֵא בְּדָרָךְ.

אָמַר רִבִּי יִצְחָק, תָּא חֲזֵי, עָבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הָרָקִיעַ הַזֶּה, וְעָבִיד מִנֵּיהּ שָׁמַיִם, דִּי מְמַנָּן תְּחוֹתוֹהִי, רְקִיעָא לְעֵילָא, וּשְׁמַיָיא לְתַתָּא. וְעָבַד תְּחוֹת אִלֵּין, שְׁמַיָיא אָחֳרָנִין, דְּאִתְקְרוּן רְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, דִּמְמַנָּן בֵּיהּ כָּל בּוּצִינַיָיא דְּנָהֲרִין.

תָּא חֲזֵי בֵּין רְקִיעָא דָא, דְּאִתְקְרֵי רְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, עַד הָרָקִיעַ הַנָּטוּי עַל הַחַיּוֹת, אִית תְּלַת מְאָה וְתִשְׁעִין רְקִיעִין אָחֳרָנִין, וּשְׁבַע אַלְפִין וְאַרְבַּע מְאָה וְחַמְשִׁין חוֹלְקִין, סָמְכִין אַתְּרֵין דְּבוּצִינַיָיא אוֹחֳרָנִין, וּמֵאִלֵּין בּוּצִינַיָיא נָטַל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וַאֲנַח בְּהַאי רְקִיעָא דִשְׁמַיָא, לְאַנְהָרָא עַל אַרְעָא.

פָּרָשָׁה ד (בראשית, א) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ. רַבִּי בָּא פָּתַח בְּהַאי קְרָא, (ירמיה, י) לֹא כְּאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב כִּי יוֹצֵר הַכֹּל הוּא. תָּא חֲזֵי, כְּשֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם, צָפָה וְרָאָה, שֶׁעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לַעֲמוֹד וּלְקַבֵּל תּוֹרָתוֹ, וְגָזַר מִכִּסְּאוֹ כָּל אוֹתָם הַנְּשָׁמוֹת הָעֲתִידוֹת לְהִנָּתֵן בָּהֶם.

וְעָשָׂה לְמַעְלָה אוֹצָר א', אֲשֶׁר כָּל הַנְּשָׁמוֹת הַגְּזוּרוֹת מִכִּסְּאוֹ, עוֹמְדוֹת שָׁם. וְקָרָא לוֹ גּוּפֵי הַנְּשָׁמוֹת. וְלָמָּה נִקְרָא גּוּף הַנְּשָׁמוֹת. אָמַר רִבִּי בָּא, מִפְּנֵי שֶׁכָּל הַנְּשָׁמוֹת כְּשֶׁיּוֹצְאוֹת מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, עוֹשֶׂה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דִּיוּקְנָא שֶׁל גּוּפוֹת, כְּמוֹ שֶׁהָיוּ בָּזֶה הָעוֹלָם, וּמַנִּיחָם בָּזֶה הָאוֹצָר.

וְזֶה הָאוֹצָר, בְּאֵיזֶה מָקוֹם הוּא. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר רִבִּי יִצְחָק, בַּמָּקוֹם שֶׁגִּנְזֵי גְשָׁמִים שָׁם, וְגִנְזֵי חַיִּים טוֹבִים, וְנִקְרָא עֲרָבוֹת. וּבַעֲרָבוֹת יֵשׁ גְּנָזִים הַרְבֵּה, וְגִנְזֵי הַנְּשָׁמוֹת שָׁם. וְהָא אָמַר רַבִּי בָּא שֶׁאוֹצָר אֶחָד הוּא, וְהָכָא תָּנִינָן גְּנָזִים.

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן, לֹא תִּקְשֵׁי לָךְ, שְׁנַיִם אוֹצָרוֹת הֵם: אוֹצַר הַנְּשָׁמוֹת, שֶׁעֲתִידִין לְהִנָּתֵן בִּבְנֵי אָדָם. דְּהָא תָּנִינָן, בְּהַהוּא צוּרָה, וּבְהַהִיא דִּיוּקְנָא מַמָּשׁ, שֶׁעָתִיד לַעֲמוֹד בָּזֶה הָעוֹלָם, בְּהַהוּא דִּיוּקְנָא הוּא שָׁם. וְנִקְרָא גּוּף הַנְּשָׁמוֹת, מִפְּנֵי שֶׁעוֹשֶׂה לָהֶם גּוּף, כְּמוֹ שֶׁעֲתִידִין לִהְיוֹת. וְאוֹצָר אֶחָד כְּנֶגְדוֹ, לְאוֹתָן הַנְּשָׁמוֹת שֶׁהָיוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְקִיְּימוּ הַתּוֹרָה, וְנִקְרָא גִּנְזֵי חַיֵּי הָעוֹלָם. וְהַיְינוּ דְּהֲוָה אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, בְּגִנְזֵי חַיֵּי עָלְמָא תְּהֵא פְּלַנְיָא, דְּנָפֵיק מֵעָלְמָא דֵין.

תָּנוּ רַבָּנָן, כָּל יוֹמָא וְיוֹמָא כָּרוֹזָא קָרֵי, אִתְעָרוּ בְּנֵי קַדִּישָׁא עִילָּאָה, וַעֲבִידוּ פּוּלְחָנָא דְּמָארֵיכוֹן, דְּאַפְרֵישׁ לְכוֹן מִן שְׁאָר עַמִין, וִיהַב בְּכוֹן נִשְׁמָתָא קַדִּישָׁא, דְּאִתְגְּזָרַת מִכּוּרְסֵי יְקָרֵיהּ.

אָמַר רִבִּי יוּדָא, אִם כֵּן שְׁאָר עַמִין, נִשְׁמַתְהוֹן מֵאָן אֲתַר. אִזְדַּמַּן לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר, אֲמַר, תָּא חֲזֵי, דִּכְתִיב (בראשית, ב) וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים, דָּא הִיא נִשְׁמָתָא קַדִּישָׁא, דְּאִתְגְּזָרַת מִכּוּרְסֵי יְקָרָא דְמַלְכָּא עִילָּאָה. מַאי כְּתִיב בֵּיהּ. (שם) וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, זוֹ הִיא הַכֹּחַ שֶׁנִּיתַּן לַבְּהֵמוֹת וְלַחַיּוֹת וְלַדָּגִים. שֶׁנִּבְרֵאת מִן הָאֲדָמָה, דִּכְתִיב (שם א) תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ.

אָמַר רִבִּי יִצְחָק, אוֹרַיְיתָא אִתְקַבָּלַת עַל אָדָם, וַאֲמָרַת, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּרָא לְבַּר נָשׁ, וִיהַב בֵּיהּ נִשְׁמָתָא קַדִּישָׁא, לְמֶהֱוֵי לֵיהּ חַיִּין לְעָלְמָא דְאָתֵי, וְהִיא אִתְחֲזַר בְּחוֹבֵיהּ לְהַהוּא נַפְשָׁא חַיְּיתָא, דְּאִתְגְּזָרַת מִן אַרְעָא, לִבְעִירָתָא וּלְחַיָּיתָא.

אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, מִמַּשְׁמַע דִּכְתִיב וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה, וַיַּעֲשֵׂהוּ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה. מְלַמֵּד שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ גָּרַם, לַחֲזוֹר לְאוֹתָהּ נֶפֶשׁ הַגְּזוּרָה מֵהָאֲדָמָה.

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָדָם, אֲנִי בָּרָאתִי אוֹתְךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל בְּרִיּוֹתַי, וְנָפַחְתִּי בְּךָ נִשְׁמַת חַיִּים, הַנּוֹתֶנֶת חַיִּים לִבְעָלֶיהָ, הַגְּזוּרָה מִכִּסְּאִי. וְאַתָּה חָזַרְתָּ לְאוֹתָהּ נֶפֶשׁ חַיָּה שֶׁבָּרָאתִי מִן הָאֲדָמָה לַבְּהֵמוֹת. חַיֶּיךָ, מִכָּאן וָאֵילָךְ, כָּל הָעוֹסֵק בְּתוֹרָתִי, וְיִשְׁמוֹר אוֹתָהּ, אֶתֵּן לוֹ אוֹתָהּ הַנְּשָׁמָה הַגְּזוּרָה מִכִּסְּאִי, שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת חַיִּים לִבְעָלֶיהָ. וְכָל אוֹתָם שֶׁלֹּא יַעַסְקוּ בְּתוֹרָתִי, יִהְיֶה חֶלְקָם בְּאוֹתָהּ נֶפֶשׁ חַיָּה שֶׁבָּחֲרוּ לְמַעַן יִכְלוּ עִמָּהּ.

אָמַר רִבִּי יִצְחָק, תָּא חֲזֵי, מַאי דִכְתִיב, (קהלת, ג) מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם, הָעוֹלָה הִיא לְמַעְלָה וְרוּחַ הַבְּהֵמָה הַיּוֹרֶדֶת הִיא לְמַטָה לָאָרֶץ. רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעוֹלָה הִיא לְמַעְלָה, דָּא הִיא נִשְׁמָתָא קַדִּישָׁא דְּצַדִּיקַיָּיא. וְרוּחַ הַבְּהֵמָה, דָּא הִיא נַפְשָׁא חַיְּיתָא דְּאִתְגְּזָרַת מִן אַרְעָא לִבְעִירָא, דְּתִשְׁתֵּצֵי וְתֵחוֹת לְאִשְׁתְּצָאָה מִן עָלְמָא.

אָמַר רִבִּי חִיָּיא, אִם כֵּן אֵין לָהֶם נְשָׁמָה לַגּוֹיִם אֶלָּא אוֹתָהּ הַנֶּפֶשׁ הַחַיָּה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן כֵּן הוּא. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, וּלְיִשְׂרָאֵל מַאן יָהֲבָא. תָּוָהּ רַבִּי חִיָּיא. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר תָּא חֲזֵי, דִּתְנַן בָּא לִיטָהֵר מְסַיְּיעִין אוֹתוֹ. מַאי סִיּוּעַ יָהֲבִין לֵיהּ, אֶלָּא הַהוּא נִשְׁמָתָא קַדִּישָׁא, לְמֶהֱוֵי לֵיהּ סֶמֶךְ, דְּיָהֲבִין לֵיהּ לְסַיְּיעָא לֵיהּ בְּעָלְמָא דֵין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.

אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, עַד תְּלֵיסַר שְׁנִין, אִשְׁתַּדְלוּתֵיהּ דְּבַּר נָשׁ בְּהַהוּא נֶפֶשׁ חַיָּיתָא. מִתְּלֵיסַר שְׁנִין וּלְעֵילָא, אִי בָּעֵי לְמֶהֱוֵי זַכָּאָה, יַהֲבִין לֵיהּ הַהִיא נִשְׁמָתָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה, דְּאִתְגְּזָרַת מִכּוּרְסֵי יְקָרָא דְמַלְכָּא. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, הַיְינוּ טַעֲמָא דְּתָנִינָן, בִּתְלַת עָשָׂר מְכִילָן דְּרַחֲמֵי, בְּמַתְנִיתָּא דְרַבִּי אֶלְעָזָר.

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, זַמִּין לְמָארֵי מַתְנִיתָּא לְמֵיכַל בִּסְעוּדָתָא רַבָּה דַּעֲבַד לְהוֹ, וְחָפָא כָּל בֵּיתָא בְּמָאנֵי דִּיקָר, וְאוֹתִיב לְרַבָּנָן בְּהַאי גִיסָא, וְהוּא בְּהַאי גִיסָא, וַהֲוָה קָא בָּדַח טוּבָא.

אֲמָרוּ לֵיהּ מַאי בְּדִיחוּתָא דְּמַר בְּהַאי יוֹמָא דֵּין מִשְּׁאָר יוֹמִין. אֲמַר לְהוֹ, דְּיוֹמָא דֵין נָחֲתָא נִשְׁמָתָא קַדִּישָׁא עִילָּאָה, בְּאַרְבַּע גַּדְּפִין דְּחֵיוָתָא, לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרִי, וּבְהִילּוּלָא דָּא, יְהֵא לִי בְּדִיחוּתָא שְׁלֵימָתָא.

אוֹתְבֵיהּ לְר' אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ לְגַבֵּיהּ, אֲמַר תִּיב בְּרִי תִּיב, דְּיוֹמָא דֵין אַתְּ קַדִּישָׁא, וּבְעַדְבָא דְקַדִּישִׁין. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן מִלָּה חַד, וְאַסְחַר אֶשָׁא בְּבֵיתָא. נָפְקֵי רַבָּנָן, חָמוּ קִיטוֹרָא דְּהֲוָה סָלֵיק מִבֵּיתָא כָּל הַהוּא יוֹמָא.

אָתָא רַבִּי יוֹסֵי בֶּן רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקוֹנְיָא, אַשְׁכַּח לְרַבָּנָן דַּהֲווֹ תְּוָוהוּ, וְקָיְימֵי בְּשׁוּקָא. אֲמַר לְהוֹ, מַאי הוּא. אֲמָרוּ לֵיהּ, חָמֵי הַאי קִיטוֹרָא מֵאֶשָׁא דִלְעֵילָא. הַאי הוּא דְקָא