קטגוריה:ויקרא כה כ
מתוך ויקיטקסט
וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעת הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתנו
(ראה פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הספר)
* * *
וְכִי תֹאמְרוּ מַה נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת הֵן לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת תְּבוּאָתֵנוּ.
(ראה פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הספר)
* * *
וְכִ֣י תֹאמְר֔וּ מַה־נֹּאכַ֖ל בַּשָּׁנָ֣ה הַשְּׁבִיעִ֑ת הֵ֚ן לֹ֣א נִזְרָ֔ע וְלֹ֥א נֶאֱסֹ֖ף אֶת־תְּבוּאָתֵֽנוּ׃
(ראה פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הספר) - עזרה - תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
ראו פסוק זה: במהדורה המבוארת • שאלות ותשובות באתר אתנ"כתא • קישורים באתר סנונית
תרגום
אונקלוס:
ירושלמי - יונתן:
ירושלמי (קטעים):
רש"י (כל הפרק)
"ולא נאסף" - אל הבית
"את תבואתנו" - כגון יין ופירות האילן וספיחין הבאים מאליהםרמב"ן (כל הפרק)
"וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית" - כמו מסורס וכי תאמרו בשנה השביעית מה נאכל כי הדאגה להם בעבור השמינית כי כיון שתחילת שנת השמיטה והיובל מתשרי מפירות הששית יאכלו בשביעית כמנהג בכל השנים לאכול עד אחרי הקציר שהוא בחג השבועות וגם אחרי כן עד כלות מלאכת התבואות לזרות ולהבר ועל כן הנכון בפירוש "ועשת את התבואה לשלש השנים" בעבור שנת היובל שתעשה הששית לכל שנת השמיטה והיובל והשנה שאחרי היובל כי כולם ישן יאכלו והבטיח הכתוב כי תפחדו בשנה השביעית לאמר מה נאכל אני אצוה את ברכתי בשנה הששית שתעשה התבואה לשלש השנים הבאים אחריהם והיא תוספת ברכה כדי שתספיק גם בשמיטה והיובל ואמר "וזרעתם את השנה השמינית" לומר שתזרעו בשנה השמינית כמנהג הארץ ולא תמהרו לחרוש ולזרוע ולא לקצור כי עד בא תבואתה לבית בעת אוסף השנים בחג הסוכות תאכלו ישן ובתורת כהנים (פרק ד ו) לשלש השנים לששית ולשביעית ולמוצאי שביעית דבר אחר לשלש השנים לשביעית וליובל ולמוצאי יובל
יבול שישית - מה נאכל בשנה השביעית
שנת השמיטה (שנת ה'תשס"ח) מתקרבת, ושוב מתלהטים הויכוחים בשאלה - מה נאכל בשנה השביעית? "היתר מכירה" או "אוצר בית דין"? יבול נכרים או ערבה דרומית?
כל אחד מהרבנים מנסה לשכנע את הציבור לתמוך בפתרון המועדף לפי דעתו, אבל משום מה, אף אחד מהרבנים לא מנסה לעודד את הציבור לבחור בפתרון הטוב והמהודר ביותר, זה שכתוב בפירוש בתורה. ולכן אני הקטן ממלא את מקומם:
ויקרא כה כ-כב:
"וְכִי תֹאמְרוּ ' מַה נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת : הֵן לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת-תְּבוּאָתֵנוּ?'
וְצִוִּיתִי אֶת-בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית, וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים.
וּזְרַעְתֶּם אֵת הַשָּׁנָה הַשְּׁמִינִת, וַאֲכַלְתֶּם מִן הַתְּבוּאָה יָשָׁן ; עַד הַשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִת, עַד בּוֹא תְּבוּאָתָהּ תֹּאכְלוּ יָשָׁן" "." "
"
המשמעות המעשית של הפסוקים הללו עבורנו היא העצה-ההנחיה "ואכלתם מן התבואה ישן", כלומר, התפריט שלנו בשנה השביעית צריך להסתמך בעיקר על מזון ישן ששמרנו מהשנה השישית.
יש טוענים שהם אכן רואים ברכה מיוחדת בשנה השישית, ויש שטוענים שלא, אולם, יש לזכור שבימינו, גם בלי שום ברכה מיוחדת, כמות היבול הממוצעת גדולה פי כמה וכמה מכמות היבול בזמן התורה, ופירות רבים מושמדים כדי למנוע הצפה של השוק, כך שבימינו אין לנו צורך בכמות גדולה מהרגיל של פירות וירקות בשנה השישית; צאו לשווקים וראו בעצמכם את השפע הרב של פירות וירקות מכל הסוגים.
כמובן, אין חובה לאכול דווקא יבול שישית; אפשר לאכול גם יבול מחו"ל או פירות שצומחים בשנה השביעית עצמה (בתנאי שלא סוחרים בהם). אולם, מכיוון שהפסוק " ואכלתם מן התבואה ישן " הוא התשובה הרשמית לשאלה " מה נאכל בשנה השביעית? ", אפשר להסיק שיבול שישית צריך להיות עיקר התפריט שלנו בשנה השביעית; הפירות שצומחים מעצמם צריכים להיות רק ה"אפיקומן" - המנה הקטנה והמקודשת שאוכלים בסוף הסעודה.
הסתמכות על יבול שישית מאפשרת לשמור על קדושת ארץ ישראל - ללא מכירת ארץ הקודש לנכרי, וללא הסתמכות על חקלאים ערביים המשעבדים את ארץ הקודש בשליחותנו.
הסתמכות על יבול שישית תאפשר להעביר את רוב היבול שיצמח בשביעית לבתי תמחוי, לקיים מה שנאמר "ואכלו אביוני עמך".
הסתמכות על יבול שישית תאפשר להקים "אוצר בית דין" אמיתי וכשר למהדרין, ללא הקלות במלאכות מדרבנן, בהפקרת הפירות ובמסחר בפירות שביעית; השדות יהיו פתוחים לכל הרוצה להיכנס ולאכול, כך שלכל אדם תהיה בחירה, האם לאכול ישר מהשדה, או לשלם לשליחי בית הדין על ההובלה.
קניה בכמות גדולה של יבול שישית תעזור גם לחקלאים - תגדיל את הכנסותיהם ותקל עליהם להתארגן כראוי לשנת השמיטה - בלי להטיל עליהם מגבלות כלשהם בשנת השמיטה עצמה (ב"אוצר בית דין", לעומת זאת, מחייבים את החקלאים לעבוד בשביעית כדי לקבל תמיכה; גם אם מותר לחקלאים לעבוד בשביעית, הרי שאין זו חובתם, ולענ"ד, גם חקלאים שאינם עובדים זכאים לקבל תמיכה מהציבור, מעצם העובדה שהם משביתים את שדותיהם).
רבנים שפניתי אליהם אמרו, שזה לא מעשי לשמור יבול שישית בכמות גדולה. לענ"ד טענה זו אינה נכונה: אבותינו, מימי התנ"ך ועד לפני כמה עשרות שנים, חיו על מזון משומר במשך חלק גדול מהשנה. רוב הירקות והפירות הטריים היו זמינים רק בקיץ; מי שרצה ליהנות מהם במשך החורף, היה חייב לשמר אותם בדרך כלשהי. במשך הדורות פותחו דרכים רבות לשימור מזון - החל מאיחסון פשוט של דגנים וקטניות במרתפים קרירים, כיבוש במי מלח, חומץ או אלכוהול, ייבוש בשמש או בתנור, ועד להכנת מוצרים מזון ייחודיים כמו יין, שמן, דבש תמרים וריבות. כיום אין צורך להכין לבד - אפשר ללכת לסופרמרקט ולקנות.
כמה רבנים טענו, שהציבור לא יסכים לוותר על ירקות טריים במשך כל השנה. לענ"ד, אין זה מתפקידם של הרבנים לקבוע עבור הציבור, מה הם יסכימו ומה לא. צריך להציג קודם את הפתרון הטוב והנכון ביותר, ורק אחר-כך את הפתרונות שהם "הרע במיעוטו", ולהשאיר לציבור את הבחירה.
עכשיו הזמן - לפני ראש השנה - לקנות או לשמר ירקות; הנה כמה דוגמאות:
-
-
- עגבניות - רכז עגבניות, רסק עגבניות, עגבניות משומרות או עגבניות מיובשות (ניתן גם לייבש בבית - ראו ייבוש עגבניות ביתי - מתכון מצולם );
- פלפל אדום מיובש, מתוק או חריף - אפשר לקנות בדוכני תבלינים או לייבש בבית (באותו אופן כמו את העגבניות);
-
- מלון - לחתוך לפרוסות דקות ולייבש בבית כנ"ל;
-
- מלפפונים - מלפפונים במלח או בחומץ, ניתן לקנות או להכין בבית;
- אפונה וגזר - בקופסאות שימורים;
- כרוב כבוש - בקופסאות שימורים;
- בצל מטוגן - בדוכני תבלינים;
- פטרוזיליה, כוסברה, שמיר מיובשים - בדוכני תבלינים;
- אננס - מיובש או בקופסת שימורים;
- בננות - לקנות בננות מיובשות או לייבש לבד;
- סלק - ניתן לקנות סלק נקי וטרי ארוז בואקום;
-
- תפוחי אדמה, בטטות, בצל חי - אפשר לקנות ולשמור בבית במקום קריר ויבש, הם עשויים להחזיק מספר חודשים.
-
לגבי פירות-עץ, דגנים וקטניות - אין צורך למהר, כי בתחילת השנה, רוב התוצרת בשוק היא עדיין מהשנה שעברה; אבל יש פירות שהעונה שלהם קצרה. פירות אלו מומלץ לקנות בהקדם, כאשר הם עדיין זולים, ולייבש בתנור (כמו את העגבניות).
כמובן, יש לקנות תוצרת הארץ בלבד; אין טעם לקנות תוצרת חוץ, כי תוצרת חוץ אפשר לקנות גם במשך שנת השמיטה, אם מאד רוצים (וחוץ מזה, קנייה של תוצרת הארץ עוזרת לחקלאות ולמשק הישראלי).
קישורים לפירוט והרחבה:
-
-
- שתים-עשרה סיבות להעדיף יבול שישית:
-
-
-
- רשימת קניות - מה כדאי לקנות כבר עכשיו, וכמה זה עולה:
-
-
-
- מתכונים המסתמכים על יבול שישית בלבד:
-
סיכום המחצית הראשונה מצד הצרכן
המחצית הראשונה של שנת השמיטה היתה קלה יחסית.
-
-
- רוב הפירות והדגנים עדיין נחשבו יבול שישית.
- גם ירקות מסויימים, כמו בצלים, שומים, בטטות ודלוריות, נשמרו אצלי, בחדר מדרגות בבית משותף, במצב די טוב עד עכשיו (תפוחי האדמה החזיקו פחות טוב, לאחר כמה חודשים הם נעשו ירוקים ונאלצתי לזרוק אותם כי תפו"א ירוק הוא רעיל. כנראה הסיבה היא שיש שם אור - תפוחי אדמה צריך לשמור בחושך).
- בתחילת אדר א התחילה עונת החמציצים - במשך כחודשיים היה אפשר לקטוף ולאכול חמציצים טריים כל יום.
- שני בתי דין לפחות - של המכון לחקר החקלאות לפי התורה ושל המכון למצוות התלויות בארץ - מרשים לקטוף בחינם במטעים שלהם, ויש ברשותם מטעי בננות, כך שגם בננות היו בשפע.
- אז נכון - במקום עגבניה אכלתי רסק עגבניות, במקום מלפפון - מלפפון חמוץ, ובמקום פלפל - פלפל מיובש. אבל זה בסה"כ גיוון מרענן בתפריט.
-
המחצית השניה יותר קשה, כי גם הירקות וגם הפירות הם יבול שביעית. אבל:
-
-
- מייד כשנגמרה עונת החמציצים התחילה עונת תותי העץ;
- עכשיו מתחילה גם עונת הפיטנגו. שני הפירות המיוחדים הללו נמצאים בשפע ברחובות הקריות. מי שרוצה מוזמן לבקר - זה פתוח לכולם ואפשר להגיע ברכבת.
- ראיתי ב"זול פה" שסק ואפרסקים מאוצר בית דין, אם זה אכן אוצר בית דין של המכון למצוות התלויות בארץ (כמו הבננות) אז גם אותם ניתן לקטוף ולאכול בחינם.
- הדגנים רובם מיובאים מחו"ל ממילא (כל השנים), אבל יש גם דגנים תוצרת הארץ, ניתן להשיג קמח מחיטה מלאה שנשמרה מהשנה השישית ולאפות לחם בבית - זה גם יותר בריא וגם יותר טעים.
-
תגובות:
-
- [נכתב ב-21:56:13 08.08.2007]
- [נכתב ב-09:42:49 18.08.2007]
- [נכתב ב-07:52:11 27.08.2007]
פורסם ב:
-
-
- אתר שורש
- מקור ראשון, כה באלול ה'תשס"ז, מדור מכתבים למערכת.
-
-
- [נכתב ב-05:54:34 27.08.2007]
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-08-12.
הנוסח בכל מהדורות המקרא בויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
מאמרים בקטגוריה "ויקרא כה כ"
דף קטגוריה זה כולל את 4 הדפים הבאים, מתוך 4 בקטגוריה כולה.
